יש ארגון לשמה שמסייע לנפגעי נפש

יש בפייסבוק דף שנקרא גם אני תומף בנפגעי נפש שכותבים בו פגועי נפש והם יכולים לשתף אותך בניסיונם

נשמע שקבוצת גמילה כללית לא מתאימה לו והוא צריך משהו יותר מיוחד למצבו

קשה ומיגע להסביר למישהו בריא איך זה להיות חולה וגם בין המתמודדים לא תמיד מבינים אחד את השני.

תפנו לקבוצות שאמרתי הם יכוונו אותכם למצוא לו קבוצה וקבוצות תמיכה לבני משפחה.

אני כניראה עם מניה.

יש גם את אנוש ונידמה לי שעזר מציון יוכלו להפנות אותכם למקומות שיותר כשרים.

למעונינים-הצטרפתי לקבוצה המרכזת את כל הקבוצות העוסקות בהתמודדות נפש,מי שמעונין אני יכולה להפנות אותו לקבוצות בפייסבוק.

את נשמעת אמא מסורה בלי גבול 

נלחמת כמו לביאה בשביל היקרים לך

מכירה את הסיפור. לצערי- יותר מידי מקרוב. 

תנסי לחפש בויקיפדיה- הרבה פעמים זה עוזר בכדי להסביר מילים/מצבים מסובכים.

בעיקרון-

יש הרבה רמות לזה. וזה מאוד מורכב.

יש למחלה כמה תופעות לוואי ואין אחד שדומה לשני ברמתו ובסגנונו. אפילו לא אצל 2 אחים.

אבל אני כן מזדהה עם המצב.

זה קשה.

עוד יותר כשזה 2 ואני לא יכולה לדמיין איך זה כשההורים לא מודעים לכך.

המון הצלחה!

(מוזמנת לאישי בכיף!)

כי אני גם מכירה אותו מקרוב....

ואני לא אוהבת מה שמתגלה לי ולא רואה שם את עצמי בכלל.

אבל להתמודד עם זה כשזה מתפרץ זה קשההההה!!!!!!!!!!!!!!!

הורסת את הבית

אחד הדברים הכי נוראים לדעתי זה לבטל קושי של מישהו רק בגלל שאולי לאחרים יותר גרוע,בכללי זה לא עוזר לאף אחד ואני יודעת שהדרדרתי למצב הזה בגלל הזנחה וניכור,אם היה ההיפך סביר להניח שאני ועוד הרבה אחרים לא היינו מגיעים לזה,ככ הדרדרתי שכרגע אני אפילו בלי טיפול והאמת אני לא יודעת כמה זה יעזור לי כל העיבוד הזה,מה זה יעזור לילדים שלי עכשו?סליחה על הפריקה

להפסיק להיות הקורבן אחרי ככ הרבה שנים ומה לעשות אבל תרפיה לא תמיד עוזרת לכולם,או שיש רמות מסוימות או שהרבה פעמים לא צריך יותר ממישהו שישב עם הבן אדם ויקשיב שלדעתי עזר לי הרבה יותר.

ברור לי שסגרו לי את הטיפול כדי שהם יוכלו להגיד שאני לא במצב להיות עם הילדים כי אני לא מטופלת.

אין לך ביטוח אז גם אין טיפול ובשביל טיפול ציבורי זה תהליך שלם של אבחון והרשמה שלוקח כמובן זמן.

ביקשתי מהמנהלת תיק שהרי לא קיבלתי את האיבחון שעשיתי במתקן הפסיכיאטרי שאליו הלכתי לפי דרישתה,מזיז לה?לא נראה לי,מחר יש לי בית משפט.

רק רציתי לשתף שזה עשה לי משהו בלב שיש עוד אנשים שמתמודדים עם זה. 

אממ. אני מכירה ממעגל ראשון לצערי ואני יכולה להגיד שאחרי כמה שנים טובות שאני מדברת עם יועצות ועובדות סוצאליות זה עושה אותך בנאדם אחר. עמוק יותר. אכפתי. מתמודד טוב יותר. ושואף להגיע לשמחה עם כל הקושי. 

מתנצלת שאני על אנונימי.

מעריכה אתכם שעברתם את מחסום הבושה-סטיגמה.

אני עדין מסתובבת בעולם די ממורמרת על כל הענין.

תכילי את הכאב, תכאבי אותו, אבל בבקשה שימי בצד את הקולות המייסרים

גם זה יעבור עוד תפציע לך השמש מבין העננים 

ממש חיבוק מהלב אני מבינה אותך

מדהימה שיש לך הכרת תודה את נשמה טובה!

אכפת לנו ממך ומאחלים רק טוב ושיהיו לך הכוחות להתמודד 

לא הרבה, משהו כמו 30-40 אני חושב

ושיהיה רפואה שלמה. מאחל שהבדיקה תלמד מה יש ומה אין ושיהיה לרפואה.

לא יודע לגבי פענוח.

ביחס למה לובשים, אסור באיסור חמור משהו ממתכת, כל דבר ממתכת חובה להוריד!!!

חוץ מזה, אני לא בטוח. (יש מצב שחובה חלוק של בית חולים, אבל אם יש ריצ'רץ' על הבגד אז אסור אותו)

ממליץ להתקשר אל המכון mri ולשאול אותם

לדעתי, מומלץ מלווה, יש סיכוי סביר שהבדיקה עצמה אפילו תגרום לטשטוש מסוים ואיבוד משקל.

ביחס לאיזור בגוף שאותו מצלמים.

לי צילמו את הקרסוליים, ולא הייתי צריכה להוריד עגילים למשל

כדאי פשוט לשאול

רופא רגיל יכול לקרוא את הצילום ולהבין את הפענוח

לא עשיתי עם חומר ניגוד אז אני לא יודעת, אבל למיטב הבנתי זה לא משפיע על המצב הפיזי.

בכל אופן כדאי עם מלווה, כי בבדיקות רציניות לא כדאי להיות לבד וגם התורים ארוכים (במיוחד עם חומר ניגוד)

אני מנסה להבין אם יש משמעות למקום בו אני עושה את הבדיקה..

כי בעצם אם הרדיולוג לא מפענח נכון הרופא לא יוכל לדעת את זה? אז זה משמעותי מי יהיה הרדיולוג?

מאחל בריאות איתנה וכוחות להתמודד.

לגופו של עניין, אני לא יודע.

לא מומלץ בכלל.

כבר עדיף אנשור וזהו..

בכל אופן, אם מישהו מכיר תחליף סביר לאנשור, אשמח ממש לשמוע.

תודה.

בהערה אציין שאין לנו יכולת לדעת אם מי שנמצא בצד השני של המסך מנסה לסייע או לנצל ולכן הזהירות נצרכת בשני הכיוונים וכדאי להיזהר בשיח אישי בנושא