והכי חשוב - מצלמה ביד.
רק היה חסר דף ועט. או אפילו קליפת אקליפטוס וקולמוס.
משהו לתעד את הרגע.
אבל לא היה לי, אז רק שמרתי אהבה בבטן.
כינרת שלי!! ההיית או חלמתי חלום?
כל כך יפה ומרגש להגיע אחרי ארבעה ימי נדודים למקום שהתגעגעתי אליו מזמן.
רק חבל שהיו איתי עוד בני אנוש.
לפעמים נוכחותם של אחרים כל כך מפריעה, שמתחשק לי לעצום עיניים ולשכוח מכולם ולעשות מה שבא לי.
אבל אני לא יכולה.

