עבר עריכה על ידי חסויה בתאריך י"ז באב תשע"ה 18:29
אדם שחלם חלום: והנה בחלומו הוא מגיע לבית עולמו, ומראים לו את סרט החיים שלו, כל רגע ורגע בחייו, וכל אשר עשה בשנות חייו. והנה לפתע הוא רואה, שהוא הולך על שפת הים מטייל בצוותא עם אלוקיו, ולכל אורך הדרך הוא רואה סימן של פסיעות רגליים.
הוא שואל בתימהון: ריבונו של עולם, של מי פסיעות רגליים אלו? אומר לו בורא עולם: בני, אלה פסיעות רגליך במסלול החיים שלך. ואז הוא מתבונן ורואה שישנם עוד זוג פסיעות המלוות את סימני הפסיעות שלו על שפת הים, ושוב שואל הוא, ריבונו של עולם: למי שייכות הפסיעות המלוות את פסיעותיי?
משיב לו אביו שבמרומים: בני, אלו פסיעות שלי, כביכול, אשר ליוויתי אותך בצמוד אלי בכל משעולי החיים שלך.
והנה ממשיך הוא להתבונן במסע חייו, והוא מגיע לתקופה הקשה ביותר בשנות חייו, עת אשר עברו עליו משברים וקשיים עצומים ונפילות בכל תחומי החיים: הן בבריאות, הן בפרנסה, הן בלימוד, הן בשלום בית, הן בחינוך הילדים, ומצבו הנפשי הולך ומתערער, ומתחיל לחשוד שכולם עושים לו הפוך ממה שהוא מצפה מהם, וכל העולם נגדו לרעתו… וכאן הוא רואה לתדהמתו, שהפסיעות המלוות נעלמו.
ואז הוא שואל בכאב וכמעט בזעקה…
אלוקים, הרי אתה אמרת לי שכאשר אחליט ללכת אחריך – תלך איתי צמוד לאורך כל הדרך, והנה הבחנתי, כי בתקופות הקשות של חיי צעדתי לבד! מדוע ריבונו של עולם? מדוע דוקא בתקופה הסוערת ביותר בחיי, נעלמו עקבותיך? מדוע דוקא בזמנים שנזקקתי לך ביותר, עזבת אותי והשארת אותי לבד להתמודד בג'ונגל החיים?
הוא נסער על היותו עזוב בודד וגלמוד ביער הג'ונגל של החיים. ולפתע שומע הוא קול אבהי, רך מרגיע ומלטף: בני יקירי, בני אהובי ומחמד עיני, אוהב אני אותך יותר מכל, ולעולם לא אעזוב אותך!
אם כן שואל הוא בחרדה מדוע נשארו עקבותי לבד במשעול החיים?
משיב לו אבאלה שבמרומים: אוי נשמה טהורה כמה קליפות ומסכים מסתירים ממך את האמת הצרופה, כי ההפך הוא הנכון! דוקא בתקופה הקשה הזאת של חייך, הייתי צמוד אליך קרוב מאד, ונשמה יקרה מה שאת רואה רק זוג אחד של עקבות בכל משעול החיים, לא היו אלה עקבותיך, אלא היו אלה עקבותי שלי כשנשאתי אותך על כַּפַּי.
אם צריך עוד תגידו.. יש לי הרבה...