מדריך אידיאלי, הוא מדריך שלא חושב שהוא אידיאלי.
הוא נמצא בתהליך אין סופי של לימוד וחיפוש, חשבון - נפש והתקדמות.
יש לו יעדים חינוכיים לטווח ארוך,

 אך הוא בוחן אותם כל יום מחדש לאור ההווה.
המדריך האידיאלי, (וכן, גם המדריכה...)
מכיר בכך שהיעד החינוכי הראשון שלו,
זה הוא עצמו…

עליו להיות דוגמא אישית ובעיקר אישיות שהיא דוגמא

לא רק בפעולה, אלא גם בבית.

לא רק בעת שיחה לחניכיו אלא גם כשהוא לבד עם חבריו.

המדריך שואף להוביל את שבטו כקבוצה

תוך טיפוח קשר אישי משמעותי עם כל חניך בנפרד.
 

מדריך אידיאלי הוא זה ששומר על גבולות.
הוא מבין מתי צריך להיות רציני

ומתי צריך (וכדאי...) להשתולל.
הוא יודע מתי עליו להיות מנהיג הקורא לשבטו: "אחרי"
ומתי עליו להתבונן מן הצד, ולאפשר לשבט לברור את דרכו שלו.
 

מדריך אידיאלי הוא מנהיג מלידה,
שאינו מסתפק בכישורים איתם נולד,
אלא נעזר בהם,

כדי להמשיך ולעלות מעלה מעלה

 עד בלי די...

אדם שחלם חלום: והנה בחלומו הוא מגיע לבית עולמו, ומראים לו את סרט החיים שלו, כל רגע ורגע בחייו, וכל אשר עשה בשנות חייו. והנה לפתע הוא רואה, שהוא הולך על שפת הים מטייל בצוותא עם אלוקיו, ולכל אורך הדרך הוא רואה סימן של פסיעות רגליים.

הוא שואל בתימהון: ריבונו של עולם, של מי פסיעות רגליים אלו? אומר לו בורא עולם: בני, אלה פסיעות רגליך במסלול החיים שלך. ואז הוא מתבונן ורואה שישנם עוד זוג פסיעות המלוות את סימני הפסיעות שלו על שפת הים, ושוב שואל הוא, ריבונו של עולם: למי שייכות הפסיעות המלוות את פסיעותיי?

משיב לו אביו שבמרומים: בני, אלו פסיעות שלי, כביכול, אשר ליוויתי אותך בצמוד אלי בכל משעולי החיים שלך.

והנה ממשיך הוא להתבונן במסע חייו, והוא מגיע לתקופה הקשה ביותר בשנות חייו, עת אשר עברו עליו משברים וקשיים עצומים ונפילות בכל תחומי החיים: הן בבריאות, הן בפרנסה, הן בלימוד, הן בשלום בית, הן בחינוך הילדים, ומצבו הנפשי הולך ומתערער, ומתחיל לחשוד שכולם עושים לו הפוך ממה שהוא מצפה מהם, וכל העולם נגדו לרעתו… וכאן הוא רואה לתדהמתו, שהפסיעות המלוות נעלמו.

ואז הוא שואל בכאב וכמעט בזעקה…

אלוקים, הרי אתה אמרת לי שכאשר אחליט ללכת אחריך – תלך איתי צמוד לאורך כל הדרך, והנה הבחנתי, כי בתקופות הקשות של חיי צעדתי לבד! מדוע ריבונו של עולם? מדוע דוקא בתקופה הסוערת ביותר בחיי, נעלמו עקבותיך? מדוע דוקא בזמנים שנזקקתי לך ביותר, עזבת אותי והשארת אותי לבד להתמודד בג'ונגל החיים?

הוא נסער על היותו עזוב בודד וגלמוד ביער הג'ונגל של החיים. ולפתע שומע הוא קול אבהי, רך מרגיע ומלטף: בני יקירי, בני אהובי ומחמד עיני, אוהב אני אותך יותר מכל, ולעולם לא אעזוב אותך!

אם כן שואל הוא בחרדה מדוע נשארו עקבותי לבד במשעול החיים?

משיב לו אבאלה שבמרומים: אוי נשמה טהורה כמה קליפות ומסכים מסתירים ממך את האמת הצרופה, כי ההפך הוא הנכון! דוקא בתקופה הקשה הזאת של חייך, הייתי צמוד אליך קרוב מאד, ונשמה יקרה מה שאת רואה רק זוג אחד של עקבות בכל משעול החיים, לא היו אלה עקבותיך, אלא היו אלה עקבותי שלי כשנשאתי אותך על כַּפַּי.

אם צריך עוד תגידו.. יש לי הרבה...

יש מקומת שאתה עובר בהם מביט לצדדים וממשיך הלאה. יש אנשים שאתה פוגש בהם- מחייך קלות וממשיך הלאה. אבל יש לא הרבה כמובן-  רק כמה מיוחדים אי שם... מקומות שאתה עובר שם ונשאר -כי טוב לך וחם וקשה משם להמשיך הלאה. ויש אנשים שאתה פוגש בהם- אתה נקשר ואוהב... וכשאתה ממשיך משם הלאה- הם ממשיכים איתך עמוק בלב.

עם יציאתה לעולם הגדול, פורשת כנפיים ומתחילה לעוף.

העולם לא מוכר, ולפעמים מנוכר אך הציפור ממשיכה לעוף

לעיתים קשה הדרךיש רוחות, סערות וושי

או מסע מול הים שהוא קשה למרות כל היופי...

ואז הציפור מתאמצת וממשיכה ועוברת את הים תוך כדי נפילות קטנות, ומעידות לעיתים.

הציפור סתם דואה במרחב. יש לה זמן, ללא מאמץ.

לחשוב קצת על עצמה לעיתים... היא תופסת זרמי אויר ואיתם מפליגה

ללא מאמץ ומבלי "לעשות חושבים"

ובסוף בסוף חוזרת היא אל קינה

ויושבת שם קצת עם עצמה

ומוצאת את האושר

ו"יוצאים ילדים"

וכך שוב מתחיל "המסע המדהים"

בימי הנעורים לומדים לדבר

בימי הזקנה לשתוק

וזו מגרעתו הגדולה של אדם

שלמדו לדבר לפני שידעו לשתוק

אל תשכח לשמוח גם בחלקי
ואל תמנע מלבכות כשעצוב
תנצל עד תום כל עוד אתה תמים
תלמד לוותר ואל תוותר על החיים.

כי בחיים הכל עובר
מטעויות למד והשתפר
מה שקולך הפנימי אומר, זו האמת שלך
לא, לסלוח זו לא חולשה
נצור אהבה בדרכך
ודע, את כל הסובב אותך.

אל תלך בדרכו של אחר
ואל תיכנע לחולשות שבגוף
שא בעול בכתפיים איתנות
ותאמין ותאמין, רק תאמין.

שבחיים הכל עובר...

למדני אלוקי ברך והתפלל

על סוד עלה קמל

על נגה פרי בשל

על החירות הזאת

לראות לחוש לנשום

לגעת, ליחל, להכשל

למד את שפתותי ברכה ושיר הלל

בהתחדש זמנך

עם בוקר ועם ליל

לבל יהיה יומי עלי כתמול שלשום

לבל יהיה עלי יומי הרגל

תארו לעצמכם, שיש בנק המזכה אתכם בכל בוקר בסכום של 86,400 ש"ח
היתרה אינה עוברת מיום ליום. בכל לילה, כל סכום של הוצאתם במשך היום נמחק.
מה הייתם עושים? מוציאים כל שקל כמובן. לכל אחד מאתנו בנק שכזה.
 

שם הבנק : ז מ ן

בכל בוקר אנו מזוכים ב- 86,400 שניות. בכל לילה מה שלא נוצל לטובה, הולך לאיבוד.
היתרה אינה עוברת ליום שלמחרת. אין אוברדרפט. בכל יום, נפתח החשבון מחדש.
בכל לילה, מה שנותר נמחק. אם לא השתמשתם במה שהיה בחשבון- ההפסד כולו שלכם.
אי אפשר לחזור אחורה. גם אי אפשר למשוך כנגד המחר. מוכרחים לחיות בהווה,
על חשבון הזמן שניתן לנו בכל יום.
השקיעו את זמנכם, על מנת להשיג ממנו את מירב הבריאות, האושר וההצלחה בעתיד.

השעון מתקתק, נצלו את הזמן, היום!
על מנת להבין מהו ערכה של שנה אחת- שאלו תלמיד שנשאר כיתה.
על מנת להבין מהו ערכו של חודש אחד- שאלו אמא שילדה פג
על מנת להבין מהו ערכו של שבוע אחד- שאלו עורך של עיתון שבועי.
על מנת להבין מהו ערכה של שעה אחת- שאלו אוהבים המחכים לפגישה.
על מנת להבין מהו ערכה של דקה אחת- שאלו את האדם שפספס רכבת.
על מנת להבין מהו ערכה של שניה אחת- שאלו את האדם שניצל מתאונת דרכים.
על מנת להבין מהו ערכה של אלפית השניה- שאלו את הספורטאי שזכה במדליית כסף.
תבינו מהו ערכו של כל רגע ותוקירו אותו יותר, אם חלקתם אותו עם אדם מיוחד,
אדם יקר, זכרו שהזמן אינו ממתין לשום אדם.
האתמול הוא היסטוריה. המחר אינו ידוע.
היום הוא מתנה. וכדי להוכיח לכם תבדקו איך  קוראים להווה באנגלית! (PRESENT).

הקבה" שואל את האדם- איך אתה מרגיש?

                      עונה לו- רע.

משיב הקב"ה- זה רע? אני יראה לך מה זה רע.

שואל הקב"ה את האדם- איך אתה מרגיש?

                      עונה לו- טוב

משיב הקב"ה- זה טוב? אני יראה לך מה זה טוב

כשאתה נשאל לנלומך ,אל תרטון ואל תתאונן על צרותך. אם אתה משיב "רע לי" אז אומר הקב"ה "זה רע בעיניך? אראה לך מה רע באמת" כשאתה נשאל לשלומך ולמרות צרות או ייסורים אתה משיב "טוב" אזי אומר הקב"ה"זהו טוב בעיניך? אראה לך מה טוב באמת!"

(ר' נחמן מברסלב)

האמונה- בהירה מן הראייה.

כל הדברים שבעולם אפשר לחכותם,

חוץ מן האמת,

שכן אמת מעושה- שוב אינה אמת.

אפילו מי שהוא שקרן בטבעו אינו יכול לסבול השקר של חברו.

כשם שהרך יכול לסבול שפרצופו של חברך אינו דומה לשלך-

כך תסבול שדעותיו של חברך אינן דומות לדעותיך.

אם אני הנני אני משום שהנני אני,

ואתה הנך משום שאתה הנך-

הרי אני הנני אני ואתה הנך אתה.

אולם אם אני הנני אני משום שאתה הנך אתה,

ואתה הנך אתה משום שאני הנני אני,

הרי אין אני אני ואין אתה אתה.

רוצה אני שאף אם מוט יתמוטטו השמים

ופור תתפורר הארץ,

יעמוד האדם על שלו וממקומו לא יזוז.

חרותו של אדם גדולה מתלמוד תורה.

וחייב אדם מישראל ליגע עצמו בפרשת חרותנו וביציאת מצרים

יותר מבסוגיה קשה בתלמוד.

למד לשתוק- כדי שתדע לדבר.

צעקה היוצאת מן הלב,

אף על פי שאינה יוצאת מן הפה,

בוקעת שחקים ומנסרת רקיעים.

אינדיאני זקן ישב עם נכדו וסיפר לו שבתוך כל אדם שוכנים 2 זאבים ,ובניהם מתנהלת מלחמה מתמשכת שאינה נפסקת לעולם.

הזאב האחד הוא זאב הרו, הכעס, הכאב, העלבון, התסכול, הקנאה, צרות העין וחוסר הערכה עצמית...

הזאב השני הוא זאב האהבה, הקבלה, החמלה, החיוך, האושר, התקוה, התמיכה, הצחוק ,החיבה...

שאל הנכד:" איזה זאב מנצח במלחמה סבא?"

ענה לו:"זה שאותו אתה מאכיל..."

אחורה- כדי לדעת מאין הוא בא, ילמד מן העבר וינצרהו.

לצדדים- לראות את חבריו הצועדים עימו

למטה- לוש את האדמה מתחת לרגליו

למעלה- להכיר ולהאמין במי שלמעלה ממנו

וקדימה- ללמוד מכל הכיוונים הללו ולצעוד בדרכו שלו

קדימה, להתקדם עוד ועוד.

שיחקתי כדורגל עם השכנים

כולם חוץ ממני היו חילונים

כולנו יחד עם ישראל חי!

מאחד לשני הכדור מתגלגל.

ורק כשחטפתי גול הם התחילו לכעוס

ואמרו:"הפסדנו רק בגלל הדוס".

(אולי בשבת יזרקו סוכריות)

איחולים לקראת ראש השנה-

שלא תהיה באמצע חלום מרתק כשמגיע הבוקר ואתכם מעירים

שלא תתבקשו לקרוא תשובה בקול בדיוק כשלא הכנתם שיעורים

שה"שפית" של העיפרון לא יתעקש שוב ושוב תוך כדי חידוד להשבר

והעקר מעומק הלב נאחל- שלא יהיו לכם צרות גדולות יותר!

קול קרא והלכתי

הלכתי כי קרא הקול

אך בפרשת דרכים

הלכתי לבל אפול.

אך בפרשת דרכים

סתמתי אוזני בלובן הקר

ובכיתי

כי איבדתי דבר.

כל פעם שאני קורא אותו אני נפעם מחדש.

אל תהיה מן האנשים

שמצטערים על העבר

ומתחרטים עד כדי כך

שאין להם מקום בלב

להמשיך הלאה.

---

מוטב להיות פתי

המאמין לכל דבר,

מאשר ספקן

שאינו מאמין לדבר-

אף לא לאמת.

---

אדם לא נמדד לפי מה

שהוא משיג,

אלא לפי מה שהוא

שואף להשיג.

אם היה לי את השכל של היום לא הייתי עושה את הטעויות של פם

אבל השכל של היום בא בגלל הטעויות של פעם.

-------

כשעולים על דרך חדשה לא תמיד יודעים לאן תוביל,

ולפעמים אין שום ברירה וריך ללכת על השביל

ןלכן גם אם לא יודעים לאן נגיע ולאן הדרך מושכת

יש לזכור מה גרם לנו לצאת ולמה התחלנו ללכת.

---------------

עם מכלול הקוצים והצמחים שנכנסו לי לגוף אפשר להקים ערוגה של מטר על מטר

אבל אלו לא סתם קוים, אלו קוצי ארץ ישראל! (אוריאל פרץ ז"ל)

------------------

עלה למעלה על כי כח עז לך.  יש לך כנפי רוח, כנפי נשרים אבירים. אל תכחש בם פן יכחשו לך,

דרוש אותםוימצא לך מיד.-(אורות הקודש -הר' קוק)

-----------------

כל מה שהאדם מתגדל מתגדל העולם כולו עימו(הר' קוק)

----------------

קל הוא המעשה המזהיר, החד פעמי, קשה הוא המעשה האפור היומיומי

אל תלך לפני כי אולי לא אלך אחריך

אל תלךאחרי כי אולי לא אדע להוביל אותך

תלך לצידי והיה ידידי

--------------

מה ההבדל בין שונא שקר לאוהב אמת?

שונא שקר שונא את כולם- כי בכולם יש קצת שקר.

אוהב אמת אוהב את כולם- כי בכולם יש קצת אמת.

-------------

אינני מדבר כי יש לי כח לדבר, אני מדבר כי אין לי כח לשתוק(הר' קוק)

------------

מדרגה גבוהה היא לחשוב כמו שמרגישים ולהרגיש כמו שחושבים(הר' נריה)

-----------

הכל תלוי ברצון, הכל- גם הרצון(הר' נריה)

---------

כאיל תערוג על אפיקי מים, כן נפשי תערוג אליך אלוקים

------

כל משבריך וגליך עלי עברו

----------

שאני ארצה את הנכון...

והצלחה רבה לכולנו בשנת הלימודים האחרונה במערכת החינוך, תפילה לשנה שקטה ומוצלחת, בלי הפרעות, בלי מלחמות ומחלות ומגפות …

דווקא יהיה משעמם בלי מלחמות 😅

אבל שיהיו רק מלחמות טובות עם ניצחון שלנו בעה

חח מאז כיתה ו בערך לא למדנו נורמאלי (שנה רצוף)

ובטח גם התחדשת בבגדים חדשים - אז גם ברכות על זה 🥻

ובעוד מקצועות - ברור שאמורים ללמוד הרבה חומר חדש ומאוד רלוונטי לבגרויות

2 אדר אז לומדים עד שבט כזה חח

ואגב גם מי שעושה 4 יחל עדיין לומד😅😅

אבל רואים תסוף באופק(;

קשוח 5 יחל לא?...

*תגובה לGini פשוט קפץ למטה

המתמטיים ואת רכישת מיומנויות הטכניקה של התמודדות עם השאלות וההגעה לפתרונות.

היופי במתמטיקה שלא צריך לזכור טונות של חומר בע"פ, כמו במקצועות הומניים, אלא לרכוש הבנה ומיומנות באמצעות המון המון תרגול, ואז די מהר מצליחים להתמודד עם כל בעיה שצריך לפתור.

ותודה על איחולי ההצלחה!

מטורף, תגיע רחוק

אני דווקא ההפך- לא אוהבת לחשוב

ומעדיפה לזכור (;

לזכור הרבה בע"פ - שפות זרות

זה ממש קריטי ברכישת שליטה בשפות אחרות מאשר שפת אם

זה היה ככה עוזר באנגליתת

בטח מתישהו ימצאו מכשיר שמחדיר למח שפות

זיכרון חיצוני למוח, כמו למחשב (דיסק און קי)

ואז אפשר יהיה לטעון באותו רכיב המון מידע שיהיה זמין מיידית למוח שלנו.

(כמו שיש כבר פתרונות טכנולוגיים ביו-רפואיים אחרים שמתחברים למערכות ביולוגיות בגוף, למשל קוצב לב, משאבת אינסולין, רשתית מלאכותית, שתל שבלול באוזן)

ואם לא עכשיו, ערב ראש השנה והאיחולים לשנה החדשה, מתי כן מתאים לפנטז על העתיד?

בטח מתישהו אולי בעתיד הקרוב כבר לא יהיה ביס לאידעת בטח יהיה משו אחר

(לפי איך שהטכנולוגיה מתקדמת בטיס)

ואנחנו נהיה הדור הישן😂

אבל זה דיון ארוך מאוד

אני גם הייתי רוצה שיישאר ככה

למרות שנגיד מבחינה רפואית אני הכי רוצה שיתקדם וישתכלל ובעוד תחומים

שיהיה אפשר להכניס את החומר ישר למוח

(כרגע יש מחקרים על זה ששימוש בבינה מלאכותית דווקא מזיק לציונים, מה שהגיוני מאוד)

העולם יותר מורכב מזה, גם אם זה יקרה

אתם תשרדו את זה, ויום אחד זה יגמר

ו--בסוף שנה נשיר בשנה הבאה נשב על המרפסת ואתם תעשו בגרויות😅

לשרשור הזה

(כרגע טנטטיבית ל 1/7/2027)

לילה טוב ובהצלחה לכולנו !

זרקו כמה בכל שאלה, ככה נתקדם טוב

לפחות בורקסים ורוגעלכים כן

חטיף?

צומח מהאדמה?

היה פעם הולך על האדמה?

מטוגן?

מבושל?

מטוגן

יענו על זה תענה:

לא

כן

לא

מכינים את זה בבית?

זה ארוז בדרך כלל?

שניצלים?

זה משו יחסית בריא? (אפילו שמטוגן)

מורכב מירקות?

מפירות?

עם פירורי לחם?

לביבות?

חציל מטוגן?

ירק כלשהוא מטוגן?

אבל אמרתי לעצמי, מה בריא בזה.

שום

כמו סופגנייה

אבל נחמד לדעת, אולי אני אקנה מעכשיו יותר פלאפל מאשר פיצה ודברים כאלה.

אבל מתלבטת אם להתייאש סופית🙈

כאילו כי יהיה חופש

לאידעת אולי לא מכירים.... אבל באמת מוזר...

או בוואצאפ או באסמס

וגם בפייסבוק אינסטגרם וטיקטוק

ווטסאפ, סמס - אלו לא פלטפורמות להעברת הודעות ודיעות כמו הפורומים כאן

פייסבוק - חשבתי שזה רק למבוגרים.. לא יצא לי להיתקל בנוער

ושני האחרונים - זה למעקב אחרי אושיות רשת. לא מקום כמו הפורומים.

תמיד צריך להשתדל ולפעול, גם להתפלל ולקוות, שיהיה טוב, שיהיה בהצלחה, גם במצבים שנראים חסרי סיכוי

אבל לא נורא, בסוף יהיה טוב.

ואולי לא

חח אז אולי התכוונו לפה😅

להבחנה מתי המציאה של המוצא ומתי לא ….

אבל בכל מקרה, הפורום כנראה השלים את יעודו בעולם ועכשיו הוא עולה בחזרה למעלה

ובאמת עבר בטיס... והיה ככ כיף

למה צריך לימודים? אוףףףף

שאלתי את ידידי הקבוע Gemini, והנה תשובתו לשאלה (מדוע צריך לימודים במתכונת הקיימת של 12 שנות לימוד):

הדיון על הנחיצות והמבנה של 12 שנות לימוד מעסיק רבות את מערכות החינוך בעולם. למבנה הנוכחי יש יתרונות מבניים וחברתיים לצד חסרונות בולטים בעידן המודרני:

מטרות ויתרונות של המתכונת הקיימת

• חיזוק סוציאליזציה ומיומנויות חברתיות: בית הספר מספק סביבה מבוקרת שבה ילדים ובני נוער לומדים להתנהל בחברה, לשתף פעולה עם קבוצת השווים, להתמודד עם סמכות ולפתח אינטליגנציה רגשית וחברתית.

• הקניית ידע בסיסי והשכלה רחבה: המסגרת נועדה להבטיח שכל אזרח יצא לעולם עם אוריינות שפתית, מתמטית, מדעית והיסטורית בסיסית.

• שיוויון הזדמנויות ומוביליות חברתית: מתן מסגרת אחידה לכלל אוכלוסיית המדינה מתוך שאיפה לצמצם פערים סוציו-אקונומיים ולאפשר נקודת זינוק שווה לכולם.

• מסגרת בייביסיטר לאומית והחזקת המשק: מערכת החינוך מאפשרת להורים לצאת לעבודה במשרה מלאה ולהחזיק את הכלכלה מתפקדת.

• הבשלה רגשית וקוגניטיבית: גיל ההתבגרות כרוך בשינויים פיזיולוגיים ומוחיים משמעותיים; 12 השנים מספקות מרווח זמן להתבגרות מלאה לפני היציאה לשוק העבודה או להשכלה הגבוהה.

ביקורות ואתגרים במבנה הנוכחי:

• חוסר התאמה לשוק העבודה המודרני: המודל הקיים נבנה בעידן התעשייתי ומבוסס על שינון והנחתת מידע, בעוד שהעולם המודרני דורש חשיבה ביקורתית, יזמות, יצירתיות וסתגלנות.

• חוסר גמישות והתאמה אישית: למידה בקצב אחיד עבור עשרות תלמידים בכיתה אינה מתחשבת בכישורים, בחוזקות ובקצב הלמידה הפיזיולוגי והאישי של כל תלמיד.

• מיקוד יתר במבחנים ובציונים: שיעור ניכר מהזמן מוקדש להכנה למבחנים סטנדרטיים (כמו בחינות בגרות) על חשבון עומק מחקרי, סקרנות טבעית או פיתוח מיומנויות מעשיות לחיים.

• אובדן זמנים וחוסר יעילות: רבות מהמיומנויות והתכנים הנלמדים לאורך 12 שנה ניתן להקנות בפרק זמן קצר בהרבה באמצעות שיטות הוראה מודרניות וטכנולוגיה מתקדמת. שינויים טכנולוגיים והתפתחות הבינה המלאכותית מובילים כיום מגמה עולמית של לבחון מחדש את מבנה הלמידה, מעבר משינון לצבירת מיומנויות, ושילוב למידה היברידית ומותאמת אישית.

במציאות חיים כזו שהבנות הצעירות היו יוצאות עם הצאן… כמו רחל ולאה, כמו ציפורה - ואנחנו הבנים היינו מגיעים לחפש כלות מבין הבנות הלבושות לבן ורוקדות בכרמים 🙂

נשמע מושלם לפעמים בא לי לחזור לפשטות של פעם

טוב אבל בכל זאת העולם התקדם רק בזכות אנשים שהשכילו ולמדו

אז..... חייב (:

וזה קרע אותי שהוא כתב - מסגרת בייביסיטר לאומית😅😅

ונשים היו במצב עוד יותר גרוע מהגברים.

(המשך תשובה מ Gemini)

לאורך מרבית ההיסטוריה, החינוך וההשכלה שיקפו את התפקידים המגדריים המסורתיים: בנים חונכו למרחב הציבורי, לפרנסה ולמנהיגות, בעוד בנות חונכו למרחב הפרטי, לניהול משק הבית ולגידול ילדים.

התפתחות הפערים בין החינוך לבנים ובנות לאורך ההיסטוריה התבטאה במספר מישורים:

• העת העתיקה והימי הביניים: השכלה פורמלית (קריאה, כתיבה, מתמטיקה ופילוסופיה) הייתה נחלתם של מעטים בלבד – כמעט בלעדית גברים ממעמד גבוה או אנשי כמונה. בנות למדו בעיקר בבית אמהותיהן מיומנויות מעשיות כמו טווייה, בישול וניהול הבית.

• הסללת התכנים הרשמיים: כאשר החלו לקום בתי ספר נפרדים לבנים ולבנות (במיוחד מהמאה ה-18 והלאה), תוכנית הלימודים הייתה שונה לחלוטין. בנים למדו לטינית, מדעים, חשבון ופוליטיקה כדי להכין אותם לאקדמיה ולשוק העבודה. בנות, גם מהמעמד הגבוה, למדו בעיקר נימוסים, צרפתית, נגינה, תפירה וספרות קלה – תכנים שנועדו להפוך אותן ל"רעיות מיומנות ומארחות ראויות".

• נגישות להשכלה גבוהה: עד סוף המאה ה-19, אוניברסיטאות היו סגורות לחלוטין בפני נשים בכל רחבי העולם. המחשבה הרווחת הייתה שלימוד אקדמי מאומץ עלול "להזיק לבריאותן" או אינו נחוץ לתפקידן החברתי.

• הקשר היהודי: במסורת היהודית, בנים חונכו מגיל צעיר ב"חדר" ובישיבות ללימוד תורה, משנה וגמרא. לעומת זאת, חינוך הבנות היה בלתי פורמלי והתמקד בדינים המעשיים של משק הבית.

השינוי המשמעותי החל רק בתחילת המאה ה-20 עם הקמת רשת "בית יעקב" על ידי שרה שנירר, שהמציאה מחדש את החינוך הפורמלי לנשים בחברה החרדית.

תפיסה זו החלה להשתנות בהדרגה בשלהי המאה ה-19 ובמהלך המאה ה-20, בעקבות המהפכה התעשייתית, צמיחת התנועות הפמיניסטיות, והחלת חוקי חינוך חובה אחידים שהשוו את תוכניות הלימודים והנגישו את האקדמיה לשני המגדרים.

חוצמיזה נראלי אנחנו היחידים כאן

אבל הם כבר התחילו לימודים בא' אלול

גמני מתחילה עוד רגע😬

נו אז איך להתחיל?

אבל אני כבר שיעור ב' בישיבה גבוהה,

זה אחרת קצת מלהתחיל שמינית, אבל עדיין התחלה חדשה ונחמדה.

חח זה יתרונות וחסרונות..

ובהצלחה לך שתהיה שנה טובה(:

לשבת

או שזה יוציא מהמיטה את כל הרדומים …

מה עובד במאפייה?

חנות (מאפיה) אהובה וטובה ליד הבית

והחלטה של רגע, לצלם ולשתף כאן

אני רואה פשוט שאתם פעילים...

אמת או חובה

אסוציאציות

שרשור שירים

ועוד...

ואז לפי ההמלצות והאטרקטיביות של המקומות

המומלצים, בוחרים לאן ללכת.

(למשל, לצורך הדוגמא, אם אבקש מעיין מומלץ באיזור טבריה, ואין כזה - אז לא אדע על מעיינות אחרים בארץ שכן מומלצים…🙂)

(אפילו שאת פחות)

פה אין כמעט מגיבים,

יש באזור גוש טלמונים כמה, - עינות ענר, מעיין חרשה, עין דני.

וגם לכיוון ואדי זרקא (עטרת) אמור להיות מעיין חדש שאפשר ללכת, לא זוכר את שמו.

בשומרון באזור שילה/עלי, - עין עוז, מעיין הקטורת, מעיין הגבורה.

בצפון יש את המפורסמים בסגנון המשושים ובאזור שלהם, - משושים, ג'וחדר, ונראלי עוד...

צפון סביבות בית שאן/שדה אליהו, יש - עין נזם, בריכות המפלים, ועוד כמה.

אזור ירושלים יש הרבה בסביבות הדסה עין כרם וההרים, - סטף, עין לבן, עין טייסים, עין חינדק, ועוד הרבה שיש במפות של המקום,

כמובן ליפתא בכניסה לירושלים.

אזור לטרון לכיוון מודיעין יש עין מח"ר

זה מה שעלה לי עכשיו בראש.

טוב אני כותבת כאן דווקא כי באלי להחיות אותו

למרות שכבר מלא ניסו ולא הצליחו.. אממ אז צודק, אולי אני יעבור לצמ"ע🙃

אז נראלי אני באמת היחידה כאן🙈

ולא צריך לפרט עוד

פשוט אין להם סמארטפון עם אינטרנט

(כמוני, אני מהמחשב)

לפחות בהרגשה....(: גם אני מהמחשב

מעניין מה יקרה עוד כמה שנים עם הנוער? כי מצד אחד יש התחזקות ומצד שני התדרדרות...

מה יקרה עוד כמה שנים, נדע עוד כמה שנים,

אני חושב שכרגע הרוב בנקודה של הימשכות אחרי התרבות, אבל ב"ה יש הרבה שלא, והם מספיקים.

בסוף תמיד היה אתגרים ונסיונות ובסוף אנשים נהיים לאנשים טובים ברובם הגדול

(ראו את זה במלחמה שאותו נוער לשעבר שקיטרו עליו קם כמו אריות והגן על עם)

אני לא ידעת אם יש פה בכלל נוער שלא נכנס בצמ"ע😅😅

בכבוד, גורל העולם תלוי בידיכם

בצמ"ע אין כמעט נוער, אם בכלל, אבל יש עדיין קצת אנשים פה בפורומים שנמצאים בכל מיני פינות מוסתרות

וטוב אני עדיין לא גיליתי אותם😅

למרות. שאני בגבול בין נוער לצמה

אני בד"כ לא כ"כ זמין באינטרנט...

אבל העיקר הרצון

חחחח

אם לקרוא לזה בעיה,

אבל בשביל זה יש את בין הזמנים

אין על ביה"ז

אבל ברמת יעילות שלי זה עדיף ככה

לרוב החופש בתיכון ארוך מידי ואתה מאבד את זה

אבל הגיוני שהייתי באמת ממצה אותו

ביהז באמת קצר, על הממוקד אני לא יודע

שאף פעם לא היה לך חופש ארוך?

יש את עין סמיה מעיין חדש ליד כוכש, טוב מאד ויחסית נגיש, יש את עין ראשש פחות נגיש ופחות אנשים, מגיעים דרך מלאכי השלום, יש את הבריכות החדשות בבקעה שדי קרובות לשומרון בריכות הורדוס בריכה ענקית 40×40 מטר בערך גבוה יפה קצת חם, כמובן מלא אנשים אבל תמידיש פינה ריקה במים בגלל הגודל.

באמת שמעתי דברים טובים על עין סמיה, (וגם שיש שם עגלת קפה🙃🙃)

לא מכיר את העגלה קפה האמת

נראלי זה יותר בכיוון של "מצב הנוער בימינו"

מתוך כמה,

שקשורה לכותרת.