טוב, אני לא בדיוק פנאטית וזה.
אבל.
מה שהכי כאב לי עם הרצח של התינוק הערבי
(אני מגנה הריגת תינוקות, כן)
בכל מקרה.
הרצח של דוד בר קפרא, הפיגוע של זו שהייתה לה בת מצווה
הפיגוע של זה ששרפו לו את כל הפרצוף מ.. בקבוק תבערה
שלא פורסם כלל, כי הוא ימני, כי הוא יהודי
ואז הרצח של התינוק!
כמה תקשורת, זה פיגוע, נשים את הידיים שלנו על מי שביצע..
רגע!!
לתינוק ערבי מגיע פרסום כי הוא ערבי, וכשערבי נפגע
אז כל המדינה על הרגליים
ועושים הפגנות בכיכר רבין,
וכשיהודי נפגע (ואגב, זה קורה כ"כ הרבה עד שפיתחנו אדישות לדם)
אז נאדא! כלום!
עד שתופסים את הרוצח לוקח המון זמן!
זה מה שהכי כאב לי, ובגלל זה אין לי אפילו טיפת צער על התינוק.
מצטערת מכל יפי הנפש שזועקים את חייהם על תינוק ערבי
והורסים בתים ליהודים, כי זה לגיטימי, ולא מזדעזעים מרצח של יהודים..
צבועים. מגעילים. שקרנים.
