"שכחת.. עוד לא נטלת. הוא ניטול ביחד" - וליטול בצורה שיהיה לו נחמד (למשל, לספור ביחד). "זה מהר מידי - אי אפשר לצחצח ככה טוב. בוא נצחצח ביחד"..

בס"ד

גם אני ככה...

את עושה את זה כשאת קוראת ספרים? אני לא חושבת שזה תמיד קשור ללחץ כי ביתי עושה את זה גם כשהיא קוראת ספר בפעם השניה ומכירה כבר את הסיפור. הידיים שלה כל הזמן צריכות להיות עסוקות - או שהיא מגרדת בראש (ואין לה כינים) או נוגעת בתוך העין במקום שמתאפרים בעיפרון או באף ואז בפה. היא גם רוצה להפסיק עם זה אבל זה לגמרי לא רצוני.

וואוו, זה משגע אותי! כי האצבעות לא תמיד הכי נקיות והיא נוגעת בעין... ואח"כ בפה... בקיצור, ניסית משהו שאולי קצת עזר? ניסיתי להתעסק במשהו אחר בידיים?

לפנות לטיפול הומאופתי. יש להומאופתיה תשובה לזה.

ויתכן שזה שהיא צריכה לקום כמה פעמים באמצע הקריאה לשטוף ידיים יגרום לה למעט.

בס"ד

בדיוק כמו הבת שלך...

הדבר היחיד שאני עושה- שוטפת ידיים לפני שמתחילה לקרוא....

(התייאשתי)

התייעצתי עפ פסיכולוגית שעובדת איתי (לא פגישה טיפולית אלא התייעצות של 5 דקות) והיא שאלה אותי אם יש לנו כללים נוקשים בבית. אם כן, אז יכול להיות שכנגד השאיפה שלי לשליטה בבית, הבת שלי מנסה לאמץ לעצמה שליטה משלה ע"י חוסר שיתוף פעולה, עושה מה שהיא רוצה.

במקרה שלי היא הציעה קצת להרפות את הכללים וגם לתת לה תחומים שבהם היא תשלוט בעצמה, כמו מה נעשה היום אחר הצהריים - שהיא תבחר מה לעשות.

בקיצור, נקודה למחשבה.

בת הרים,

זה מעניין מאוד מה שאת כותבת. יש אצלנו בבית אווירה של מתח ולחץ שאני מייצרת, לצערי, מסיבות שונות. זה בהחלט נראה לי רגשי. אבל האם עזר לך להרפות? אני ממש משתדלת להרפות כי הבנתי שזה קשור ללחץ.

נקודה,

בת כמה את בערך? אם מותר לי לשאול. כי אם זה באמת קשור ללחץ אז את הדוגמא של אדם מבוגר שבטח לא תחת איזה לחץ - כמו של ילד תחת הורים. 

בס"ד

אצלי זה כנראה בא מהפרעת קשב, אם אני לא מקשקשת\ מציירת \ סורגת וכ',
אז זה מה שקורה כששוקעת בקריאה.

אם לשלושה יקרה

קודם כל ביתך הנבונה והטובה היא גם נורמטיבית. זה דבר מאוד נפוץ. לעניות דעתי, זה יכול להיות קשור לצורך בגרייה תחושתית. אם זה לא מפריע (לך ולה) בעוד תחומים, הייתי מציעה לעקוף את זה באמצעות "תחליף", למשל כמו שכתבו מסטיק. זה כאילו נכנסים למצב כזה של ריכוז ו"שוכחים" לא לעשות דברים שפחות מקובלים ויותר נעימים (יש ילדים שמאותה סיבה נוגעים בעצמם במקומות יותר בעייתיים). אני למשל כוססת ציפרניים כשאני קוראת.. וכמו נקודה, גם אני לא הצלחתי להיגמל מזה. לחלופין אני אוכלת כל הזמן.. צורך להעסיק את הפה (יש כאלה שטוענים שזה גם קשור לדברנות). אצלי זה בוודאות משהו תחושתי. אפשר ללמוד להחליף את זה במשהו אחר (מניסיון עם דברים אחרים שהייתי עושה), או להסיח מזה את הדעת לדברים אחרים. להגיד "אל תעשי" - זו דרישה קשה מדי בשבילה.

בס"ד

באמת לפני הדיאטה הייתי אוכלת בלי לשים לב מה וכמה תוך כדי קריאה...

ילדים משקרים . יש כאלו שלא  . אבל יש הרבה שכן . כרגע מתעלמת , ומעמידה אותה על "טעותה ". (יש לי בת). הפתרון שלי פשוט להראות שאמא מתוכחמת יותר - אז חבל על המאמץ...

לילדים שלי היה, אבל לא זוכרת שגירדו הרבה.

ומציעה לך לשאול בפורום הו"ל, שהרבה יותר פעיל.

אם העור בסדר והוא לא מגרד, לקנות לו גם קצר.

שתדבר איתה בטלפון. שכשיחזרו לגן יחגגו לה.

אצלינו משתדלים להתקשר לילדים, ולשלוח סרטונים כדי לשמור על קצת תחושת חיבור כמה שאפשר בין הגן לילדים.

באמת תקופה מורכבת לילדים, מחפשים את השיגרה ואת הביטחון שהם רגילים אליו. 

זה לא סיר לאפיה זה סיר לבישול

ואולי היה כדאי לכסות עם מגבת מעל

שיש לך ולילדים יותר צורך ממנו בימים האלה?

אולי פשוט לדבר איתו על זה

בטח שנסע לעבודה. יש לכם חשבונות לשלם ומשפחה לגדל. צריך להעריך את זה ולקבל את זה קודם כל.

אחר כך אפשר לאזן מחדש.

היה לי ממש מאתגר היום הרגשתי פשוט אמא גרועה/

הייתי כל כך עייפה ורק רציתי שמישהו יחליף אותי ויהיה לי שקט לשעה

אני ממש צריכה שתגיע שעה מוקדם יותר/שתבקש לעבוד מהבית/שתיתתן לי שעה לנוח כשאתה בא כדי שאני אצליח לחזור לעצמי/שתראה את המאמצים שלי/שתיקח אחריות על x וכו

ולא מתקשרים אליהם ישירות לטלפון.

בכל אופן, עוד כחודש יש לנו תור לפסיכיאטר פרטי שקיבלנו עליו המלצות, והוא מקבל בתל אביב. אחרי התור אוכל להמליץ עליו באופן אישי כנראה...

אבלאם אפשר בכל זאת מספר...

את ד''ר ליעד רוטשטיין

ד''ר מאיה אליעזר

במרכז, פרטיות