"שכחת.. עוד לא נטלת. הוא ניטול ביחד" - וליטול בצורה שיהיה לו נחמד (למשל, לספור ביחד). "זה מהר מידי - אי אפשר לצחצח ככה טוב. בוא נצחצח ביחד"..

"הכל סובב את האשכנזים". 

את עושה את זה כשאת קוראת ספרים? אני לא חושבת שזה תמיד קשור ללחץ כי ביתי עושה את זה גם כשהיא קוראת ספר בפעם השניה ומכירה כבר את הסיפור. הידיים שלה כל הזמן צריכות להיות עסוקות - או שהיא מגרדת בראש (ואין לה כינים) או נוגעת בתוך העין במקום שמתאפרים בעיפרון או באף ואז בפה. היא גם רוצה להפסיק עם זה אבל זה לגמרי לא רצוני.

וואוו, זה משגע אותי! כי האצבעות לא תמיד הכי נקיות והיא נוגעת בעין... ואח"כ בפה... בקיצור, ניסית משהו שאולי קצת עזר? ניסיתי להתעסק במשהו אחר בידיים?

לפנות לטיפול הומאופתי. יש להומאופתיה תשובה לזה.

ויתכן שזה שהיא צריכה לקום כמה פעמים באמצע הקריאה לשטוף ידיים יגרום לה למעט.

"הכל סובב את האשכנזים". 

התייעצתי עפ פסיכולוגית שעובדת איתי (לא פגישה טיפולית אלא התייעצות של 5 דקות) והיא שאלה אותי אם יש לנו כללים נוקשים בבית. אם כן, אז יכול להיות שכנגד השאיפה שלי לשליטה בבית, הבת שלי מנסה לאמץ לעצמה שליטה משלה ע"י חוסר שיתוף פעולה, עושה מה שהיא רוצה.

במקרה שלי היא הציעה קצת להרפות את הכללים וגם לתת לה תחומים שבהם היא תשלוט בעצמה, כמו מה נעשה היום אחר הצהריים - שהיא תבחר מה לעשות.

בקיצור, נקודה למחשבה.

בת הרים,

זה מעניין מאוד מה שאת כותבת. יש אצלנו בבית אווירה של מתח ולחץ שאני מייצרת, לצערי, מסיבות שונות. זה בהחלט נראה לי רגשי. אבל האם עזר לך להרפות? אני ממש משתדלת להרפות כי הבנתי שזה קשור ללחץ.

נקודה,

בת כמה את בערך? אם מותר לי לשאול. כי אם זה באמת קשור ללחץ אז את הדוגמא של אדם מבוגר שבטח לא תחת איזה לחץ - כמו של ילד תחת הורים. 

בס"ד

אצלי זה כנראה בא מהפרעת קשב, אם אני לא מקשקשת\ מציירת \ סורגת וכ',
אז זה מה שקורה כששוקעת בקריאה.

אם לשלושה יקרה

קודם כל ביתך הנבונה והטובה היא גם נורמטיבית. זה דבר מאוד נפוץ. לעניות דעתי, זה יכול להיות קשור לצורך בגרייה תחושתית. אם זה לא מפריע (לך ולה) בעוד תחומים, הייתי מציעה לעקוף את זה באמצעות "תחליף", למשל כמו שכתבו מסטיק. זה כאילו נכנסים למצב כזה של ריכוז ו"שוכחים" לא לעשות דברים שפחות מקובלים ויותר נעימים (יש ילדים שמאותה סיבה נוגעים בעצמם במקומות יותר בעייתיים). אני למשל כוססת ציפרניים כשאני קוראת.. וכמו נקודה, גם אני לא הצלחתי להיגמל מזה. לחלופין אני אוכלת כל הזמן.. צורך להעסיק את הפה (יש כאלה שטוענים שזה גם קשור לדברנות). אצלי זה בוודאות משהו תחושתי. אפשר ללמוד להחליף את זה במשהו אחר (מניסיון עם דברים אחרים שהייתי עושה), או להסיח מזה את הדעת לדברים אחרים. להגיד "אל תעשי" - זו דרישה קשה מדי בשבילה.

בס"ד

באמת לפני הדיאטה הייתי אוכלת בלי לשים לב מה וכמה תוך כדי קריאה...

ילדים משקרים . יש כאלו שלא  . אבל יש הרבה שכן . כרגע מתעלמת , ומעמידה אותה על "טעותה ". (יש לי בת). הפתרון שלי פשוט להראות שאמא מתוכחמת יותר - אז חבל על המאמץ...

תקראי קצת את פורום "אנשים רגישים מאוד" פה באתר, ותראי אם את רואה הקבלות לסיטואציה שלה. זה לא אומר שהיא בקטגוריה כי קטונתי מלאבחן. רק שזה שווה בדיקה.

לא בטוח שמעבר למסגרת אחרת יפתור את הבעיה.

כתבת שהיא בכיתת לקויות למידה. היא עברה אבחונים מקיפים? האם יש לכם הדרכת הורים?

לצערי אין לי המלצה ספציפית על מקום לימודים, אבל כדאי קודם לבדוק לעומק מה היא צריכה.

בהצלחה!

על ידי @מתואמת .

כתבת שהיא בדיכאון, אם כן האם פגשה פסיכיאטר? האם מטופלת על ידי פסיכולוגית ובמידת הצורך בטיפול תרופתי?

זה לפני מחשבה על מסגרת, וגם כתבת שהיא בכיתות ל''ל, האם היא באמת ל''ל או שזה היה המענה היחיד שהיה ואולי כדאי לעבור למסגרת סל אישי בקוד 57 (במידה ויש אבחון פסיכיאטרי) ולקבל מענה מותאם עבורה

בס"ד

אתם נשמעים הורים מדהימים. שה' יאיר לכם הכי בקרוב שיש!

לפעמים זה שלב כזה שהן עוברות. מתבגרות זה סופר מאתגר בעולם של היום. תלכו לפסיכיאטר, עדיף פרטי. תאבחנו (אל תמהרו עם כדורים. אפשר אולי להתחיל עם כדורים קלים כמו פריזמה, זה מה שאנחנו עושים) ותעשו הערכת מסוכנות, תשקלו אולי אפילו אשפוז במוסד מאזן (ככה אני קורא לזה למרות שהם האמיתי זה מוסד פסיכיאטרי) לתקופה קצרה אם הפסיכיאטר ימליץ על זה והכי חשוב, אל תפלו לדיעות קדומות. זה רק יכול להזיק.

ב"ה מטופלים ומלווים ע"י אנשי מקצוע טובים

ועם תרופות .

הרגשנו שהיא צריכה ביהס יותר טיפולי בשבילה

אחרי התייעצויות

אבל במחשבה שניה אנחנו עוצרים את המירוץ לחיפוש אחרי מוסד והעברת דירה בתוך כדי שנת לימודים

גם בגלל שזה כיתה ח

וזה אמצע שנה .

זה יהיה מאתגררר ובאמת כמו שכתבו פה לא בטוח שיעזור במשהו. .אנחנו בכיון של לשלם לה סייעת בכיתה הקטנה

אם לא נצליח להשיג סייעת לכיתה קטנה.

ולצערי לא הצלחנו לקבל קצבה מהביטוח לאומי

הגשנו לבד ועשינו ערעור עם עורך דין ולא זכינו.

וזה ממש מבאס כי אנחנו מוציאים עליה אלפים אלפים

אבל העיקר שכל ההשקעה תעזור לה ותצמיח אותה. מתפללים על זה מאוד במקרה שלנו.

ואגב, מכירה מתמודדים שעלו על דרך המלך והיום כל כך רגישים לאחר, שהם מטפלים או עוסקים בנתינה ברמות מדהימות ובכלל אנשים עם עוצמות.

בהצלחה לכם משפחה יקרה.

לאיזה סוג מסגרת ממליצים?

קודם כול, מחזק אתכם על כך שאתם מוכנים לעשות שינוי משמעותי בשביל הבת שלכם. ❤️ הייתי ממליץ לפנות לפסיכולוגית חינוכית או לפסיכיאטרית ילדים ונוער, ולבדוק מסגרת שמשלבת כיתה קטנה עם מענה רגשי וטיפולי לאורך היום, ולא רק התאמות לימודיות. כדאי גם לפנות לשירות הפסיכולוגי־חינוכי ולמחלקת החינוך ברשות המקומית כדי לברר אילו מסגרות מתאימות לה. אל תמהרו לעבור דירה לפני שבודקים שיש מסגרת מתאימה בפועל. מאחל לכם שתמצאו מקום שבו היא תרגיש בטוחה, מובנת ושייכת, ושתוכל להתחיל לפרוח בקצב שלה. 🙏

בית ספר לבנות עם קשיים נפשיים. מקום נדיר מהיכרות אישית עם אחת הבנות. ויש את הפנימיה בדולב . פוסט אישפוזית. מקום טוב.

הלב יוצא אליכם. ❤️ אולי כדאי לפנות לעמותות ולארגונים שמתמחים בנוער בסיכון ובבריאות הנפש, ולבקש הכוונה למסגרת חינוכית טיפולית לבנות דתיות, עם כיתה רגשית וליווי מקצועי צמוד. הייתי מתחיל גם דרך פסיכולוגית חינוכית והרשות המקומית, כדי לבדוק מסגרות מתאימות בכל הארץ. חשוב שהבת שלכם תהיה שותפה לתהליך, בלי לחץ, ושתרגיש שמחפשים מקום שבו יראו אותה ויבינו אותה — לא רק את הקשיים שלה. מאחל לכם מכל הלב שתמצאו את המקום שבו היא תוכל להרגיש בטוחה, להתחבר ולפרוח. 🙏

הפורום הזה לא פעיל

(יש נטיה ידועה בפורומים של ערוץ 7 לא להיצמד לכותרת הפורום ולא לנהל שרשורים ודיונים בנושא שלשמו נועד הפורום)

תקראי קצת פה: יש לה עולם שלם של אתגרים שהקריאה היא רק חלק ממנו.

פורום אנשים רגישים מאוד | ערוץ 7

(סיכוי טוב מאוד שגם את בקטגוריה או האבא של הילדה, זה עובר בתורשה הדבר הזה).

הוא יותר פעיל.

בהצלחה!!

אם מישהו מרגיש שהייעוץ הזה אינו מדבר גם אליו - אפשר לחפש מישהו אחר.

יתכן שאחרי ששמע בתחילה את אשתך, הבין כאילו הבעיה נמצאת רק בהרגשה שלה - ולא גם בהרגשה שלך.

כמובן, לאידך, שייעוץ טוב אינו אמור להיות זירת טענות הדדיות. זה לא לחפש "מי אשם", אלא איך בונים בטוב יותר את ההדדיות.

אז עצות של הפתעות קטנות, עזרות, התעניינות בשלום השני - הן טובות מאד. אבל זה לא מספיק, כשהן מופנות באופן בולט רק לכיוון אחד.

לגבי להקשיב מה מפריע לך, בחיים, בעבודה וכו' - זה דבר חשוב מאד. אלא שמישהו כזה, לפעמים יתמקד במה שבין בני הזוג, ופחות במה שמעבר לכך.

אני יכול לשלוח לך בפרטי, שם של מישהו (קרוב משפחה) מנוסה מאד, חביב וישר, מייעץ בהירות ובפשטות - ותוכל להתקשר אליו, להסביר מה הבעיה שמצאת בייעוץ הנוכחי - ולשאול אם יש לו רעיון...