משהו סביב ה-10 שח למטפלת (ב"ה יש הרבה מטפלות..), רק שיחמם להן טיפה את הלב..
כל ההורים אספו כסף לקנות מתנה יחד אבל אני רוצה להוסיף משהו אישי..
רעיונות יתקבלו בברכה![]()
משהו סביב ה-10 שח למטפלת (ב"ה יש הרבה מטפלות..), רק שיחמם להן טיפה את הלב..
כל ההורים אספו כסף לקנות מתנה יחד אבל אני רוצה להוסיף משהו אישי..
רעיונות יתקבלו בברכה![]()
נראה לי שזה עלול ליצור תחרות לא בריאה, אם יהיו אימהות שבנוסף למתנה המשותפת יביאו עוד משהו...
אפשר לגשת אליהן כשאין הורים אחרים בסביבה.
משהו קטן ב - 10 ש"ח, זה באמת רק כדי להביע הכרת הטוב, וזה מחמם את הלב.
אני בדרך כלל לא קונה מעבר למה שנותנים מכל ההורים יחד, אבל השנה הרגשתי הכרת הטוב מיוחדת כלפי היחס המקסים של הגננת ושל כל הצוות (ילדה שסובלת מאילמות סלקטיבית).
אז קניתי לכל אחת משהו קטן ב 10-15 ש"ח והעיקר - הוספתי מכתב תודה חם, והדגשתי שהמתנה היא סמלית, רק כדי לצרף מכתב ולהביע הכרת הטוב...
קניתי בגולף & קו סט תבניות סיליקון זעירות בצורת שושנה, ויש שם עוד רעיונות קטנים ובזול.
זה באמת מרגיש לא נעים במיוחד...
כל הרעיון של מתנה קבוצתית זה שלא יהיה את התחרותיות הזאת.
-כוס מעוצבת
-עציץ קטנטן (7 ₪ ב'הסטוק' - היה לפני פסח, לא יודעת מה עכשיו)
-אצבעות שוקולד.
כשנתתי אצבעות שוקולד, כתבתי ברכה שהכותרת שלה הייתה "אצבע לאצבע נחבר" - כיוון שזה אחד השירים שהבת שלי הכי אוהבת.
הברכה הייתה:
בעשר אצבעות את מלטפת ומחבקת
בעשר אצבעות את מלבישה, מחליפה, מנקה,
בעשר אצבעות את שומרת על ..... שלא יאונה לה רע.
בעשר אצבעות את מקדמת את ...... ומטפחת אותה.
הרשי לי ללחוץ את אצבעות ידייך,
תודה!
....., אימא של ......
אני חושבת, שחשוב לתת את המתנות בהסתר, אפילו אם זה רק שוקולד.
נשמח אם תשתפי בסוף, מה עשית.
היו עושים עניין גדול מזה. כל הכבוד ל... שהביא מתנה לגננות!
תודה רבה!!!!!!!
הילד שבהיא מתנה בשם הוריו היה מקבל הרבה תשומת לב וזה נראה לי קצת משובש...
ההוירם משלמים, ולא הילד! ההורים שלי אף פעם לא הביאו מתנה, וכל יום אחרון של לימודים, פורים , יום הולדת לא הייתי רוצה לבוא. רק נקודה למחשבה...
המתנות שאני נתתי, זה במסגרת החנ"מ. הבת שלי בכיתה של 6 תלמידים עם הרבה צוות ( הרבה סייעות והרבה צוות פרא-רפואי ) ויש גם צוות צהריים....
במקומות שבהם למדה בתי, אף פעם ההורים לא התארגנו למתנה קבוצתית.
דרך אגב, תמיד דאגנו שהבת שלי לא תראה את המתנות שנתנו לצוות.
אם היא הייתה רואה את העציצים, היא הייתה קוטפת את כל הפרחים....
אם היא הייתה רואה את השוקולדים, היא הייתה אוכלת את כולם....
ואם היא הייתה רואה את הכוסות, זה כבר היה עלול להיות מסוכן......![]()
![]()
![]()
עד היום לבש ארוך בקיץ,
מסכן שכל החברים בגן עם קצר מרענן - הוא חם לו עם ארוך.
אבל כשהוא עם קצר בשרוול/במכנס הוא מתחיל לגרד כי זה נגיש…
עם השנים למדנו יותר להתנהל עם האטופיק ועכשיו ההתפרצות במצב סבבה
מפחדת לקנות לו מלאי של קצר ולהתבאס (מה שקרה קיץ אחד שפשוט מלא כסף הלך לחולצות שלא השתמש…)
לא יודעת להגיד כי כל החורף סתיו לבש ארוך
בקיצור, באיזה גיל כבר יכלתם לשים להם קצר בקיץ? אם בכלל…
לילדים שלי היה, אבל לא זוכרת שגירדו הרבה.
ומציעה לך לשאול בפורום הו"ל, שהרבה יותר פעיל.
אם העור בסדר והוא לא מגרד, לקנות לו גם קצר.
אני מרגיש, שאת הילדים מטרידה בעיקר ההפסקה הפתאומית (מבחינתם) של פעילות מסגרות החינוך, כשבינינו אף אחד לא יודע מתי יחזרו.
לכל השאר הם יחסית מתרגלים ומסתגלים...
,למישהו יש טיפים איך לתת להם בטחון בנושא זה (יש לילדה אחת לדוגמה עוד חודשיים יום הלדת בגן, וכבר עכשיו מוטרדת האם יתקיים או לא...)?
שתדבר איתה בטלפון. שכשיחזרו לגן יחגגו לה.
אצלינו משתדלים להתקשר לילדים, ולשלוח סרטונים כדי לשמור על קצת תחושת חיבור כמה שאפשר בין הגן לילדים.
באמת תקופה מורכבת לילדים, מחפשים את השיגרה ואת הביטחון שהם רגילים אליו.
בעקבות המלצה פה של @פשוט אני קניתי סיר בישול איטי.
שמתי בבוקר חלקי עוף ותפוחי אדמה, הוספתי תבלינים והדלקתי על החום הנמוך (יש שתי דרגות חום- נמוך וגבוה, ועוד אפשרות של שמירה על חום)
לאחר חמש שעות בדקתי וראיתי שהעוף לא מתחיל אפילו להיות עשוי, בעוד שעל החום הנמוך ההמלצה היא 6-8 שעות.
בהתייעצות עם גי פי טי הוספתי כוס מים והגברתי לחום הגבוה, חיכיתי עוד שעתיים, וכעת העוף מוכן בקושי, רחוק מאד מלהיות רך ועסיסי כמו
שתארו לי. התפוחי אדמה מוכנים אבל מעט קשים. בקיצור, ממש לא מה שדמיינתי.
אשמח שתאירו את עיני איפה טעיתי, כי תוצאה כזאת יכולתי להשיג גם אם הייתי מניחה סיר עם עופות על האינדוקציה לכמה שעות (ואז החום היה הרבה יותר גבוה והבישול יותר טוב)
בנוסף, הנוזלים בתבשיל בקושי מבעבעים, זה נראה כאילו החום כל כך חלש!
זה לא סיר לאפיה זה סיר לבישול
ואולי היה כדאי לכסות עם מגבת מעל
בימים הראשונים האיש שלי עבד מהבית, ועכשיו נוסע לעבודה.
מה אתן עושות כדי לגרום לאיש שלכן להבין שיחד עם העבודה, יהיה קשוב לצרכים שלכן ושל הילדים?
שיש לך ולילדים יותר צורך ממנו בימים האלה?
אולי פשוט לדבר איתו על זה
בטח שנסע לעבודה. יש לכם חשבונות לשלם ומשפחה לגדל. צריך להעריך את זה ולקבל את זה קודם כל.
אחר כך אפשר לאזן מחדש.
היה לי ממש מאתגר היום הרגשתי פשוט אמא גרועה/
הייתי כל כך עייפה ורק רציתי שמישהו יחליף אותי ויהיה לי שקט לשעה
אני ממש צריכה שתגיע שעה מוקדם יותר/שתבקש לעבוד מהבית/שתיתתן לי שעה לנוח כשאתה בא כדי שאני אצליח לחזור לעצמי/שתראה את המאמצים שלי/שתיקח אחריות על x וכו
או הסביבה, ירושלים, או כל מקום אחר.
לא דרך הקופה
מישהו פרטי שאני יכולה להתקשר אליו לפלאפון באופן אישי.
אשמח לטלפון בפרטי
ולא מתקשרים אליהם ישירות לטלפון.
בכל אופן, עוד כחודש יש לנו תור לפסיכיאטר פרטי שקיבלנו עליו המלצות, והוא מקבל בתל אביב. אחרי התור אוכל להמליץ עליו באופן אישי כנראה...
אבלאם אפשר בכל זאת מספר...
את ד''ר ליעד רוטשטיין
ד''ר מאיה אליעזר
במרכז, פרטיות
מישהו מכיר שכונות בירושלים ?
למשל קריית יובל, איך זה לזוג צעיר עם ילד, יש שם קהילה דתית לאומית וצעירים? יש שם גרעין תורני?
הבנתי שיש איזה קשר להר המור, אז זה יפריע למישהו שבא מישיבות אחרות..? 