תכלס' למה להיות עצוב?

אומר האיבן עזרא:

העבר אין

העתיד עדיין

וההווה כהרף עין

דאגה מניין??

אל תדאג ממה שכבר היה, כי הוא היה ואין, זהו, נגמר.

והעתיד עוד לא בא. עכשיו הכל בסדר, אל תדאג ממה שעוד לא קרה.

ואם יש לך בעיה ברגע הזה ממש? עוד שניה הרגע הזה נגמר.

ההמשך זה עוד 2 מילים.. - "בארץ במרום".

שיר חמוד ממש.. 

ו..שאלה- להתבונן עוזר לך גם כשממש ממש קשה???

אחרי כמה פעמים הצלחתי להבין... 

אשריך!!

מסכימה שאחרי קצת זמן הרבה יותר קל להבין ולראות שאפשר להתקדם אבל לפעמים גם זה לוקח מלא זמן.. לפעמים אני מצליחה להעביר את הבאסה באיזה משהו שאני אוהבת לעשות, נגיד לקרוא ספר, לפעמים גם לנגן קצת (לפעמים..) וסתם כל מיני דברים.. כן, גם כשאני בתוך הבאסה.. (אגב, זה עוד טיפ מומלץ מהניסיון הרב שיש לי בתחום ... בד"כ זה עוזר. לפחות בקצת).

הרבה פעמים זה כן מעביר קצת את הבאסה כי פשוט עוברים נושא ולא שוקעים בתוכו במחשבות מעצבנות שרק מורידות עוד יותר תמצברוח..

אז פשוט עוברים נושא וזה עובר לאט לאט...

הבעיה זה כשגם זה לא עובר....

נגיד דברים שאתה פשוט חי בתוכם.. אז יש זמנים יותר קשים ופחות קשים אבל באופן כללי אתה מרגיש שאתה בתוך זה...

מה אז אפשר נגיד לעשות??

המשפט האחרון שלי היה מובן בכלל??? 

להדחיק??זה לא הולך!! מנסיון.. 

ולהשתחרר?? בתהליכים...

התקלת אותי עם דוגמא למרות שזה הכי נכון.. אבל זה עוד מסובך לי..

אני אנסה להסביר עוד טיפה ואולי לתת דוגמא אחרת אבל אם גם זה לא מובן אז תגיד..

אממ...בנאדם חולה.. אז יופי, הוא חולה והוא לא נהנה מזה..

ניסיתי דוגמא למרות שזה לא האמת מסביר...

מה שבטוח, יותר מקודם....

ו..השיר הזה, באמת כשחושבים על זה באמת יש לו מסר ענק!!!

רק שבגלל זה גם טיפה קשה לי איתו.. (ודווקא בגלל שהוא כל כך נכון אמיתי...)

יודעת שה' לא מעמיד אותי בנסיונות שאני לא יכולה לעמוד בהם, אבל מצד שני ממש ממש מרגישה ככה!!

מרגישה שנגמר הכוח...

וזה נסיון כזה שאני פשוט חיה איתו ובתוכו..

הכוונה, המציאות היא מציאות מסויימת. לפעמים יותר קל בה ולפעמים קשה יותר אבל אתה מתמודד... (אני הכוונה... )

נכון שמטרת הניסיון היא כדי לקרב אותנו לקב"ה אבל כרגע אני די במצב הפוך....

מרגישה שאני מתרחקת ממנו...

(אז.. גם הקטע של תפילה מורכב אצלי קצת....)

ו....עכשיו זה באמת הרבה יותר ברור ומפורט.....

ותודה על הנסיונות להסביר ולהבין...

סתמישוו ??

אשמח אם תגיב...

אם אתה יכול

אחרי יום קשה של לימודים ב12 בלילה עם חבר בשחנ"ש.

אח.. טעם החיים.. וגם לקרוא את זה:

אי אפשר למצא מעמד מבוסס לרוח כי אם באויר האלהי. הידיעה, ההרגשה, הדמיון והחפץ והתנועות הפנימיות והחיצוניות שלהם, כולם מזקיקים את בני האדם שיהיו אלהיים דוקא. אז ימצאו את מלואם, את יחושם השוה והמניח את הדעת. אם מעט פחות מגדולה זו יבקש לו האדם הרי הוא מיד טרוף כספינה המטורפת בים, גלים סוערים מתנגדים זה לזה ידריכוהו תמיד מנוחה, מגל אל גל יוטל ולא ידעשלו. אם יוכל לשקע באיזה רפש עבה של גסות הרוח ועביות ההרגשה, יצלח לו למעט את אור חייו לאיזה משך זמן, עד שבקרבו ידמה שכבר מצא מנוח. אבל לא יארכו הימים, הרוח יחלץ ממסגרותיו והטירוף הקלעי^[2] יחל את פעלו בכל תוקף.

מקום מנוחתנו הוא רק באלהים!

אבל האלהים הלא למעלה מכל המציאות אשר יוכל להכנס בקרבנו ממנו איזה רגש ורעיון הוא, וכל מה שהוא למעלה מכל רגש ורעיון בנו הוא לערכנו אין ואפס ובאין ואפס לא תוכל הדעת לנוח. על כן ימצאו על פי רוב תלמידי חכמים מבקשי אלהים יגעים ועיפים ברוח. כשהנשמה הומה לאור היותר בהיר אינה מסתפקת באותו האור הנמצא מהצדק גם במעשים היותר טובים, לא באותו האור הנמצא מהאמת אפילו בלמודים היותר ברורים, ולא בהיופי - אפילו בחזיונות היותר מפוארים, אז מתנול העולם בעיניה: היא כל כך מתרחבת בקרבה, עד שהעולם כולו עם כל גשמיותו ורוחניותו גם יחד, עם כל גילוייו החמריים והרוחניים, נדמה לה לבי עקתא ואוירו נעשה לה מחנק. הם מבקשים מה שהוא למעלה מכחם, מה שהוא לעומתם אין, ולהפך אין ליש אין יכולת גם ברצון לרצות, על כן יחלש לפעמים כח הרצון וכל עז החיים באנשים אשר דרישת אלהים היא מגמתם הפנימית.

צריך להראות את הדרך איך נכנסים אל הטרקלין - דרך השער. השער הוא האלהות המתגלה בעולם, בעולם בכל יפיו והדרו, בכל רוח ונשמה, בכל חי ורמש, בכל צמח ופרח, בכל גוי וממלכה, בים וגליו, בשפרירי שחק ובהדרת המאורות, בכשרונות כל שיח, ברעיונות כל סופר, בדמיונות כל משורר ובהגיונות כל חושב, בהרגשת כל מרגיש ובסערת גבורה של כל גבור.

האלהות העליונה, שאנו משתוקקים להגיע אליה, להבלע בקרבה, להאסף אל אורה, ואין אנו יכולים לבוא למדה זו של מלוי תשוקתנו, יורדת היא בעצמה בשבילנו אל העולם ובתוכו, ואנו מוצאים אותה ומתענגים באהבתה, מוצאים מרגע ושלום במנוחתה. ולפרקים תפקדנו בברק עליון מזיו של מעלה מאור עליון שמעל כל רעיון ומחשבה. השמים נפתחים ואנו רואים מראות אלהים, -

אבל אנו יודעים שזהו מצב ארעי לנו, הברק יחלף והננו יורדים לשבת עוד לא בפנים ההיכל כי אם בחצרות ד'^[3].

וכשתביעת האורה באה עד הנקודה היותר גבוהה אז מתחלת היא לשאוב שפע אור גדול מהמאור הגנוז שיש בקרבה פנימה, ומתוך תוכה מתגלה לה שהכל שואב אור ממקור היותר עליון, ושהעולמים כולם וכל אשר בהם אינם כי אם גילויים שהם נדמים לנו כעין נצוצות פרטיים מהתגלות האורה העליונה, אבל כשהם לעצמם הם כולם חטיבה אחת, התגלות אחת, שבה כלול כל היפי, כל האור, כל האמת וכל הטוב. הגלויים הללו הולכים הם במהלכם ומתעלים, הולכים ומתבלטים לעיני כל שהם באמת הנם גלוים של כ ל - ה ט ו ב. והשפע הזורם בכל-הטוב, המנשא את שורש הנשמה אל עליוניותו, המקטין בעיניה את העולם החמרי והרוחני וכל הודו ותפארתו, אותו השפע עצמו מחדש עליה את כל העולמים וכל היצורים לובשים צורה חדשה, וכל מראה של חיים מעורר ששון וישע, וכל מעשה טוב מרנין לב, וכל למוד מרחיב דעה. המצרים הצרים של כל אלה אינם דוחקים את מרחבה של הנשמה, שהיא מסתכלת תיכף ומיד, ורואה שכל אותם הניצוצות הקטנים הולכים ומתעלים, הולכים ומתאגדים ונצררים בצרור החיים המלאים.

אח.. טעם החיים..

הלוואי והייתי חיובית ככה...

אשריכם!!

חסיד בא לאדמו"ר ותינה את קשיי פרנסתו בפניו. השיבו האדמו"ר: שמחה, רק שמחה, תציל אותך מכל קשיי הפרנסה. תמה החסיד: הרב, איך אפשר לשמוח כשיש צרות פרנסה כ"כ גדולות? השיבו הרב: נו, מה לא עושים בשביל פרנסה...

נראה לי שהעולם מלא שמחות, יש שמתאמצים ואוספים את הרגעי האלה (שמש זורחת, חיוך של אמא, צחוק של תינוק, שיעור טוב ואפילו ארוחה טעימה), ויש כאלה שמרוב הסתכלות בצרות מפספסים את השמחות הקטנות שיחד הן גדולות ומשמעותיות.

כל טירון בפסיכולוגיה מכיר את אפר"ת = אירוע, פרשנות, רגש, תגובה. יש אירוע: אמא צעקה עליי. פרשנות: אמא כועסת עליי! רגש: אני נעלבת. תגובה: נסגרת בחדר / מחזירה צעקה וכדו'.  הדרך לשינוי היא שינוי הרגש הרבה יותר מהפרשנות (קשה לנו ללמד זכות, נכון?).

שיטה נוספת היא הבחנה בין מעגל הדאגה - דברים שאין בכוחי לשנותם,  ומעגל ההשפעה - דברים שאני יכול לשנות. תתעלמי ותשלימי עם מעגל הדאגה (זה אפשרי), ותתמקדי במעגל ההשפעה, כך חווית השינוי המוצלח תוביל לשמחה.

ודבר אחרון (כי יצאה תגובה ארוכה) תחייכי ותחקי, סתם כך בצורה מאולצת, זה משפיע פלאים על ההרגשה באמת, ואחרי המעשים נמשכים הלבבות (השיטה הזו קצרה, לא מצריכה מחשבה, מודעת לכך שהיא מאולצת ללא מאמץ מחשבתי ורגשי ומועילה להפליא).

בהצלח... בשמחה!

עכשיו אני שמחה ומשתדלת להישאר במצברוח כזה!!

בעז"ה נעשה ונצליח!!

אבל כתבתי איזה משהו באחת התגובות שלי כאן בשרשור.. יותר למעלה.. (נראלי זה השניה שכתבתי..)

אחלה רעיון לסקר!!!!

נשמח לקחת רעיונות

באמת משמח אותך לימוד תורה? לא בגלל לחץ חברתי ורצון לעמוד בציפיות של החברה?

אני מופתע שיש אנשים כל כך צדיקים בפורום..

אבל אחרי ההבנה אין דבר יותר כייף מזה

אם אני אתן לך סוגיה טובה ביבמות, ככה משהו עם הרבה צרות וגרושות, אתה תהנה?

לי באופן אישי יהיה דיי קשה עם הלימוד עצמו, אבל כל אחד לפי דרגה דיליה...

לשמח מישו..לעזור למישו..לראות מישו שיותר טוב לו כי עזרתי לו...זה יכול לעשות לי את היום...

לראות מישו מחייך בזכותי..לחבק לעודד לתמוך זה מה שמשמח אותי באמת..

וזה לא קל תמיד.....אבל זה עושה טובבב..

כשאני מרוצה מדברים שעשיתי ולא משנה מה...

כשב"ה יש שמחות, (שירבו)

בדיוק כמו בחיים האזרחיים

הציבור הדתי לאומי לא מתרכז בגבולות גזרה צרים - אלא נמצא בכל מגוון החיילות והתפקידים, קרביים, תומכי לחימה, ג'ובניקים, אנשי מחשוב, כלכלה, הנדסה, המון עתודאים שמתפזרים בכל יחידות הצבא עם סיום התואר בכל מגוון התפקידים הפתוחים בעתודה האקדמאית.

ובהמשך בחיים האזרחיים- בכל ענפי המשק, הכלכלה, התעשייה, האקדמיה, חקלאות, מסחר 

אבל בוודאי שיש הרבה הכוונה בציבור הדתי לאומי לצאת דווקא לתפקידים משמועתיים ומובילים בכל מקום ובפרט בצבא

אחד הפעילים זיהה אדם שהניח תפילין בשבוע שעבר והציע לו להניח שוב. להפתעתו, האיש ענה: "לא". כשנשאל מדוע, הוא הסביר בחיוך: "בפעם הקודמת שהנחתי אצלכם, הרגשתי התעוררות כל כך גדולה, שלא רק שקיבלתי על עצמי להניח בכל יום – אלא שכבר הזמנתי דוכן תפילין קבוע למספרה שלי!"

הופכים את העולם!
מתחברים - הנקודה היהודית שלי | קירוב לבבות והפצת יהדות

!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!

אין תשובה "נכונה" אחת לשאלה הזו, וההחלטה צריכה להתבסס על סדרי העדיפויות, הערכים והצרכים האישיים שלך.

כמדריכה בסניף הנפרד, המחויבות שלך היא לבנות ולהעביר תכנית הדרכה מתאימה לערכים שאת דוגלת בהם. ואף להוות דוגמא אישית לבנות שאת המדריכה שלהן.

האם העיסוק המקביל בחב"ב בסניף המעורב יוצר אצלך קונפליקט פנימי או מסר בעייתי?

האם האופי והרקע הדתי של הבנים המגיעים לסניף המעורב מקשים עליך?

או שיש פעילויות שהאופי שלהם סותר את הערכים שלך?

העובדה שציינת שאם לא תלכי לחב"ב, "סביר להניח שלא יהיה לך חברה אחרת" היא נקודה קריטית. קשרים חברתיים הם דבר בסיסי וחשוב מאוד. אם החב"ב המעורב הוא הדרך היחידה שלך כרגע לשמור על קשרים משמעותיים, עזיבה עלולה לגרום לבדידות ולקושי.

מדוע שלא יהיו לך קשרים חברתיים מחוץ לסניף המעורב? החברות שלך רק שם? אין דרך אחרת לשמר את הקשר עם החברות האלה?  (מפגשים מחוץ לסניף, פעילויות אחרות?)

אולי  לצמצם הגעה לסניף המעורב, לא להפסיק לגמרי? 

זהו הבעיה היא שאני חייבת את זה... זה כאילו השחרור שלי מכל הלחץ והבלאגנים של השבוע...

הרמה הרוחנית של החברה אצלנו היא די גבוהה ובאמת שלא נראלי זה משפיע... פשוט אני חוששת שזה קצת מוזר...

אם הרמה גבוהה מה הבעיה לנסות לעשות הפרדה?

לא כי אני מכיר את הנושא מקרוב, סתם נראלי שזה אמור להיות ככה.

זה מאוד מורכב כי הרמה הרוחנית שלהם גבוהה יחסית לחברה בעיר שלנו...

אני מדייק קצת יותר, חלקם מגיעים מבתים מסורתיים וחלקם חוזרים בתשובה... אני בכלל מהקצה השני, למי שמכיר אני לומדת באולפנת תפארת שזה אולפנה יחסית דוסית וזה פחות או יותר הכיוון שלי...

עכשיו מבינים קצת יותר??

אם כן, המצב יותר מורכב ויש יותר על מה לדון, גם בגלל הצד של הקירוב רחוקים שבעניין, ושזה מחזיק את המתחזקים בתור דתיים, ומראה להם שאפשר להיות שם ולהיות דתיים...

חוץ מזה יש על זה לרב שניאור הרבה דיבורים בעניין, היו כאלה שאחרי בירור אישי מלווה ברבנים גדולים (כדוגמת הרב שמואל אליהו), הרב שניאור הסכים להם להשתתף בפעילויות של סניף מעורב, בכל מקרה אם זה מעניין אותך יש יהודי שעוסק בכל ההקלטות של הרב שניאור ע"פ נושאים, כנראה שיהיה לו הקלטה בנושא, מוזמנת לשלוח לו מייל harav.shneor.ketzשטרודל גימייל נקודה קום. את יכולה לבקש ממנו חומרים בנושא, אם זה מעניין אותך. 

אתה יודע על איזה עוד נושאים יש??

אני ממש מפחדת שבסוף זה גם ישפיע עליי...

כאילו לכו תדעו מה יקרה, זה יכול חס וחלילה לדרדר...

בקיצור מורכב ביותר...