שיר ציני של אחד מגדולי הפייטנים. קבלו את... ההוא גברא!!!!!!! כפיים לעצמי!!!!!!!!!
(זה נכתב לעלון של הישיבה לכבוד יום ירושלים ולכבוד חבר שנכשל בטסט)
אוויר דחוס אדים של דלק, וריח של בנזין,
נישא לו בחלל הרכב, עם רעל ניקוטין.
זוחל בפקק ברחוב אגריפס, צופר בשאגה.
כך פעם ראשונה עשיתי שיעור בנהיגה.
ירושלים של זהב, ושל נחושת ושל אור,
אבל רק טסט, חבל שאי אפשר בך לעבור.
העפתי רכב לבור מים, סובארו עתיקה,
דרסתי ילד בשוליים, דפקתי חריקה.
מעכתי דלת של הרכב, נתקעתי בתוכו,
בצומת מבלבל טעיתי, הגעתי ליריחו.
ירושלים של זהב...
אך בבואי היום לרכב, לשיעור בין עירוני,
ממש מהר כמו טיל נסעתי, בנתיב הימני.
שוטר אותת בצד הדרך, צועק לי לעצור,
מהכביש אותי הורידו ולא נתנו לחזור.
ירושלים של זהב...
העפתי רכב לבור מים, סובארו עתיקה,
דרסתי ילד בשוליים, דפקתי חריקה.
לכל חיי לנהוג אסור לי, כל השופט גזר,
בצער נטשתי את ההגה, ופה הכל נגמר
ירושלים של זהב ושל נחושת ושל אור,
אבל רק טסט חבל שאי אפשר בך לעבור.
ירושלים של זהב ושל נחושת ושל אור,
הלא לכל כבישייך ארצה לחזור!!!
