יש הרבה בחורים שהם ככה במיוחד בישיבות גם אצלנו יש בחורים מה אני יגיד לך כמה הם יושנים ומורחים את הזמן...הרבנים מודעים לזה ובהתחלה לא מעירים כי אצל כול אחד זה ככה תקופה מסויימת אל תדאגי זה יעבור וגם אם כן אם מעט יותר השתדלות זה יעבור לך בקלות

איך הרבנים אומרים לנו אל תתיאשו אם יש לכם קצת עייפות אדרבה תאזרו מותניים ותתחזקו ואז תהיו הרבה יותר חיים ותוכלו להתמודד עם קשיים

אמא, מורה, חברה טובה, מישהי תוציא אותך מזה. או שהקב"ה ייתן לך את הכוחות לצאת בכוחות עצמך

וחוצמזה אין שום חובה לשמוע חדשות ולהתעניין בעולם- אצלנו בבית בקושי יש חדשות (בואו נגיד שאם תהיה מלחמה אנחנו נדע מעבר לזה אין לנו מושג מה קורה..) וזה הרבה יותר נעים ובריא..

את יכולה לדבר איתי בפרטי אם בא לך. אני ממש מקווה שזה יעבור לך ותחזרי לעולם שלנו

זה ירד מאדד (ברוך ה'..)

אבל עכשיו יש פחות פעילות ממה שהיה לפני הקורונה

בבסיס אני חי כי זה לא דורש ממנו שום פעולה אלא קורה לבד.

ואני ממשיך לחיות כי אני רוצה להתפתח ולהיות יותר שלם ומאמין שעוד יהיה לי טוב.

בנוסף אני מרגיש שיש לי פה תפקיד בעולם שאולי יהיה משמעותי

לא יודע.

מבררים את זה, מחפשים את זה

הלוואי וידעתי

כל הזמן והמטרה שלי היא לאסוף כמה שיותר כוחות כשאני למעלה כדי להצליח לעלות אחרי הירידה הבאה...

ככה עד שיבוא המשיח....