ו..גם להיות לבד בלי אנשים.. להתרחק ופשוט להיות עם עצמך...

כמוני. אני מצליח לראות את המחשבות שלי הכי טוב כשיש סביבי רעש והמולה, ואז אני מתנתק ופשוט מתבודד עם עצמי. זה לא רגיל, אבל כל אחד והשיטה שלו

ראיתי את זה אצל החברים שלי. אלו שאוהבים שקט וקשה להם להתרכז במחשבות כשיש המולה מסביב, הם גם אלו שאוהבים ללמוד בכיתות או לבד. אלו (כמוני) שאוהבים רעש מסביב, גם מעדיפים ללמוד בבית-מדרש עם כולם.

אבל אין כמו הים או איזה נוף טוב

בהצלחה!

כשבא לי להתבודד אני מטפסת על עץ יושבת על ענף ושומעת שירים דיכאוניים ולפעמים אני הולכת גם בלי שירים כי אני אוהבת לשמוע איך העלים מרשרשים ואת ציוץ הציפורים זה עושה לי טוב וזה מרוקן אותי מכל הכובד והסבל של החיים 

שכל העולם רגוע ורק אני רץ.

ביער (2 וחצי עצים עם 10 בנות ש"מתבודדות")

זה ירד מאדד (ברוך ה'..)

אבל עכשיו יש פחות פעילות ממה שהיה לפני הקורונה

בבסיס אני חי כי זה לא דורש ממנו שום פעולה אלא קורה לבד.

ואני ממשיך לחיות כי אני רוצה להתפתח ולהיות יותר שלם ומאמין שעוד יהיה לי טוב.

בנוסף אני מרגיש שיש לי פה תפקיד בעולם שאולי יהיה משמעותי

לא יודע.

מבררים את זה, מחפשים את זה

הלוואי וידעתי

כל הזמן והמטרה שלי היא לאסוף כמה שיותר כוחות כשאני למעלה כדי להצליח לעלות אחרי הירידה הבאה...

ככה עד שיבוא המשיח....