הלכתי לאיבוד בפרדסים של גן עדן.
באחד המשעולים ניצב לו זאב בעל פרווה כחולה ועיניים ירוקות. הוא נעץ מבט בעיניי החומות ואמר לי:
"בן-ציון מאיר שמריה, אתה אבוד." (|צחוק שטני|) "אני יכול בקלות לטרוף את כל גופך. אבל אולי אתה נדיב ותרצה להציע לי איזשהו
איבר מיוחד?"
"אינני יודע", עניתי. "אם אימי היקרה סבתא אסתר, תמיד אמרה לכל שמונת הילדים במשפחתנו: "גם אם מידת הנעליים שלכם היא 43, אל תוותרו על סנטימטר מ1.63 המטרים שלכם. אם תעשו זאת - אשליך אתכם מהקומה השלישית בבית!""
הזאב הביט בי בתמיהה. "וכי מה לבחור בן 18 ולסיפורי סבתא שכאלה?"
(זה סיפור אאוטינג במהותו. אבל לא 'כפת לי במיוחד 
)
האם הזאב טרף אותי, כרסם לי ת'יד או שהשאיר אותי ללא פגע מרוב צחוק?
האם הסבתא באמת השליכה ילדים מקומה שלישית?
האם אני באמת 1.63?
רוצים תשובות?
סמסו "כן! רוצים תשובות" למספר - **********
(המספר שמור במערכת)
ותזכו לראות את המשך הסיפור.
הלב הזה כל פעם מחדש הוא נשבר