הקב"ה טבע בהורים רגש אהבה מיוחד כלפי ילדיהם. זו אהבה עוצמתית שאי אפשר לוותר עליה. זה הרבה יותר מלספק להם אוכל ובגדים

כי בפועל- הורים יעשו ה-כ-ל כדי להבטיח את שלום ילדיהם.

ולא רק זה-

לא חסר סיפורים בהם האמהות בשואה לא הסכימו לעזוב את ילדיהן והעדיפו למות איתן מאשר לחיות בלעדיהן.

בין הורים לילדים יש קשר מיוחד וחזק. הילדים הם חלק מההורים. ממש.

הבדיחה הזו נאמרה במסגרת הומוריסטית בלבד.

הוא אמור לבטא את הקושי שיש בגידול ילדים ועל אותם פעמים שההורים פשוט רוצים קצת חופש וזמן לעצמם.

באותם זמנים ההורים באמת עומדים בלחץ וקושי והבדיחה אמורה לשחרר קצת מהמתח. זהו.

לא לבטא רצון אמיתי עיקבי של הורים. אלא סוג של פורקן לחצים.

כשאתה נותן למישו משו אתה מרגיש יותר מקורב אליו...אוטומטית...

ולא מפסיקים לתת: "המתחיל במלאכה אומרים לו גמור" - -

ופה בלי להגיד פשוט לא מפסיקים לתת?

הבנתי...

שמעתי פעם משהו יפה על  זה...

למה לילדים קשה לכבד את ההורים, בעוד שההורים יתנו הכל לילדים?

האדם הראשון נוצר מן האדמה (הוא לא ילוד אשה)

והבנים נולדו ממנו, כך שלבנים קשה יותר לכבד את ההרים, כי הם לא עשו כלום כדי לקבל את ההורים,

לעומת זאת ההורים עברו הרבה לכן יש להם יותר את הרגש לילדים...

כשנהיה בעז"ה הורים לילדים נוכל להבין את זה הכי טוב,

יותר טוב מכל ההסברים שמישהו אחר ייתן !!

ה'מכתב מאליהו' מדבר הרבה על הנטילה והנתינה. בנ"א חושבים שכשאני אוהב - אני נותן. הרב דסלר מלמד שיש גם מסלול הפוך, כשאתה נותן ונותן אתה אוהב יותר. אשה שהיתה קשורה לבנה נסעה לקנות סחורה ואז... פרצה מלחמת העולם שהפרידה בינה לבין בעלה ובנה. תמיד חלמה על המפגש המרגש שהתרחש בסיום המלחמה כמה שנים אח"כ. היא הגיעה לרב דסלר ואמרה שהיא שחלמה על הילד והיתה קשורה אליו מרגישה קצת מרוחקת ודווקא האב שהיה פחות קשור לפני המלחמה - קשור עכשיו מאוד. השיבה הרב דסלר: האב נתן כל השניםשלא היית, הוא נתן כפול ולכן הוא אוהב כפול. את לא נתת ולכן האהבה נשחקה מעט.

אב ואם מעצם טבעם אוהבים את בניהם ובנותיהם יותר מגופם, כמאמר בעל חובות הלבבות : "..ויתנהו האלהים (=את הילד) לחן ולחסד ולרחמים בלב יולדיו, כדי שלא יכבד עליהם גדולו, וירגישו עליו יותר מעצמם במאכל ובמשתה [...] ולא יקוצו בו אבותיו, ולא יתקצפו לרוב צרכיו ומעוט הכרתו מה שהם סובלים מטרחו וספוקו, ומשאו, אך תגדל הדאגה לו בלבם". וכן הרס"ג לאחר שהאריך בדבר הנזקים העצומים שיכולים להיות להורים מחמת הבנים והבנות, א"כ מדוע ההורים טורחים כ"כ הרבה? והשיב : "אבל שם האב לאהוב את הבנים להחזיק במה שחננו בוראו בהם ולא יקוץ בהם". עד "שמפיק האב רצונו בלי שישאל הבן" . רבנו בחיי מסביר כי לחמלה קוראים רחמים כי זה מצוי הרבה בנשים שיש להם רחם, והמהר"ל אומר כי נפש ההורים קשורה בנפש בנם, לכן המילה קש"ר מורכבת משלוש אותיות סמוכות אחרונות, להורות שעד הסוף אין פרידה וניתוק ביניהם .

והם לא סומכים על זה שהוא בסדר עד שהם לא רואים בעיניים. לכן הם תמיד יחפשו להיות קרוב לילדים כדי להיות בטוחים שהכל בסדר איתם

זה ירד מאדד (ברוך ה'..)

אבל עכשיו יש פחות פעילות ממה שהיה לפני הקורונה

בבסיס אני חי כי זה לא דורש ממנו שום פעולה אלא קורה לבד.

ואני ממשיך לחיות כי אני רוצה להתפתח ולהיות יותר שלם ומאמין שעוד יהיה לי טוב.

בנוסף אני מרגיש שיש לי פה תפקיד בעולם שאולי יהיה משמעותי

לא יודע.

מבררים את זה, מחפשים את זה

הלוואי וידעתי

כל הזמן והמטרה שלי היא לאסוף כמה שיותר כוחות כשאני למעלה כדי להצליח לעלות אחרי הירידה הבאה...

ככה עד שיבוא המשיח....