אני נורא מתגעגעת לכאן. מי היה מאמין שאני אשב ואקרא ואהיה על סף בכי?
נראה אתכם מנצחים את זה
והתקלקל המזגן שלי אז נורא חם לי
ויש לי שירים חדשים
ו
ו
אופ
אני שונאת עצבות
אתם יודעים שאי אפשר לשבור אדם שלא עושה כלום?
אני ממש מתקדמת, אבל כואב לי לוותר על העבר.
אני מסובכת בתוך מליוני זמנים
ואני מפחדת
והוא אמר שישמור עליי והוא לא עושה את זה
ולא נשאר אף אחד
ואמ. זהו.
הייתי משועשעת היום.
לילה טוב
אני עמוסת געגוע.
ובכלל כן נשאר, תמיד נשאר,
כי השם שומר עלייך, ילדה גיבורה.
וזהו זה.
מעניין אם זה עובד
מעניין אם זה יעבוד
ישקפיץחייב דחוף.
הרבה התחיל כאן.
כתיבה ופריקה ודברים חדשים, אנשים חדשים
מסגרת שונה לתקשורת.
לילות קרים, שיחות ארוכות שעוברות בהרבה מקומות אבל בסוף משאירות טעם מר של אכזבה וכמיהה.
ציפיות, בלי מקור. פרשנות, רצונות ודמיונות.
נגמר מהר או לאט, אבל בעצם בכלל לא התחיל.
או לא נגמר באמת, עד שנגדע. ואז שוב, מבליח, מצפה-מתאכזב-שוקע, נשאר לבד.
ובסוף הכל חוזר לאותה הנקודה, אותה הכמיהה, אותו החוסר.
מה שמילא אך ייסר ובכל פעם היה בלב חצוי, רק הגביר את הרצון בכל פעם.
קוראים לזה בכל מיני שמות - בדידות, חוסר בחום ואהבה...
רכבת הרים של רגשות, חיים שלא ממשיכים בשום כיוון למשך תקופה ארוכה.
בכל פעם משהו אחר בא ומתחיל הכל מחדש.
אין סוף. בסוף זה רק אני.
שלום בנצי 👋)
