תגובה ל:

אני מדריכה לתקופה קצרה בתנועת נוער(גיל 12 בערך)
הקבוצה יחסית קשה.. מבחינת משמעת, יחסים בתוך הקבוצה וכל מיני בעיות אישיות של בנות בקבוצה..(אני מתכוונת שיש בעיות אמיתיות וזה לא רק אני, כל המדריכות והמורות שלהן)
כתוצאה מכך מאוד להעביר פעולה ואפילו הקשבה לאיסורים פשוטים וברורים ..כל דבר שהוא- אפילו כיפי ומושקע ומשחקי ושלא צריך להיות מרוכזים... קשה להעביר וזה נהיה קצת מלחמה
עכשיו- אני באמת לזמן קצר ולא בא לי להיכנס יותר מדי למאבקים וכאלה.. רוצה להעביר את זה בכיף
אני יציין שאני מאוד אוהבת אותן רק כקבוצה הן קשות (חלק נגררות וכו')
אשמח לרעיונות מנסיונכם... 
בעיקר איך לגרום לקבוצה כזאת להקשיב/ לעשות מה שאני אומרת בלי להתאמץ מלאא... ולבודד אולי את ההשפעה של כמה על כולם
זה נורא חשוב לי עכשיו לקראת המחנה שההקשבה קריטית מבחינת בטיחות..
מקווה שהובנתי
תודה רבה לכולכם

אני יכול לנסות לכתוב כמה דברים שאני חושב שהם נכונים ברמת הכלל (ברמת הפרט זה כבר עניין שונה שלך מול החניכה).

העיקרון שלי הוא- לא מחנכים עם פעולות.

פעולות זה חלק יחסית דומיננטי בחינוך של מדריכה אבל בכלל לא הכל ואפילו לא הרבה.

שלא תביני אותי לא נכון- פעולות זה חשוב, מאוד! בפעולה אפשר לפתוח לחניך עולם חדש של ידע והבנה ממש טובה, התפעלות והפנמה של דברים חשובים ועוד הרבה..!

הדרכה זה אישיות לדוגמא.

אדם שהוא בהתקדמות, במקום גבוה יותר ממני יכול לחנך אותי.

ובשביל לחנך בצורה טובה צריך להיות אמיתי, אני עצמי ולא אפחד זר.

חניכות יודעות לזהות ממה נובע התגובה שלנו לכל מעשה שקורה סביבך, הם הפסיכולוגיות הכי טובות.

ואולי, הם ממש רוצות לבחון את התגובות שלנו.

האם המדריכה עם עמוד שדרה?

האם המדריכות באמת אוהבות אותנו?

למה היא באה לפה? לסמן וי? או שהיא מאמינה ביכולת שלי ואוהבת אותי ומשקיעה בי את החיים?

ועוד הרבה שאלות חזקות...

לא כל כך קל לבנות את האווירה הזאת, זה תהליך של חודשים..

צריך להיות שמחים תמיד וזורמים כאלה.

לבוא בראש של החניכה ולא להפסיק לאהוב, ולהביע את האהבה.

בהלצחה!!

נ.ב. אני יודע שזה כללי מידי, אבל אני חושב שזה חשוב..

שיהיה לי זמן אני אחשוב על משהו פרקטי.

יש פה מישו שעשה לאחרונה פעולה בזום ויכול לשתף אותנו??