בס"ד

ושוב אני נפגש

עם רגע של עצבות

בפינה חשוכה

אומד את הגבול חושב על דברים

בקצב חדש

מריץ מחשבות

מנסה על הדף

ושוב אני נפגש

עם רגע של בדידות

מרגיש בכל הכוח

מה היא תמימות

חושב על ההוא שם למעלה

שיודע דברים

ובנו כל הזמן משחק

בחוטים

אז איך זה בסוף

שכולנו נפגשים

עם אותם ההבעות

ואותם הריגושים

בבית הבובות

הקטן של אלוקים

בס"ד

שוב זו תקופה של גאות בחיי

מים רבים שוטפים את חושי

אני נמשכת

והופכת

לחיית חושך

למפלצת רטובה

לשדון לילה

לפיה הטובה

מתוקה ודורסת

את האור מכבה

וזורמת הלאה

עד העונג הבא

אה

אה

אה

אהה

עד העונג הבא

אה

אה

אה

אהה

ובשעת סערה

בתקוף אותי מזגי הרע

את חלוני אז אפתח

עליו ארכב בדהרה

אל השמיים

וכשאגיע אצחק על פס של אור צהוב ודק

אני ניצחתי במשחק

אני נמצאת עכשיו עמוק בתוך המים

עד העונג הבא

בס"ד

בשקט בשקט

לא מעיר

את השכן

לאט לאט מאוד

צריך לעמוד

יותר

הנחש

מתקרב

וכשהדוב

ישן

הוא לא ידע

בכלל

איך זה קרה

מתקרב

מתקרב

נשיקת נחש קטנה

לא בכי

לא צעקה

זהירות

זהירות

לא לשבור שום דבר

לבד

לא לחכות

ואחר כך

לשתות

בס"ד

תשים את השריון בתוך תיבה

כבר לא מתים יותר

מאהבה 

לדולצינה יש שיער שיבה

וכל הגיבורים הולכים אל הצבא

לדולצינה יש שיער שיבה

וכל הגיבורים הולכים אל הצבא

דון קישוט אתה יכול

לנוח

יש כל כך הרבה

תחנות רוח

אתה לא תספיק

אתה לא תספיק

אתה לא תספיק דון קישוט

בס"ד

@מישי' מאפושו'

פתאום באמצע השיר נזכרתי במה שלמדנו

על מצוות שאין להם סוף

ועל יהלומים שמלקטים

אולי הוא לא יספיק את כל טחנות הרוח

אבל חלק הוא יספיק

ואולי הן שוות את המאמץ

שכחנו ללמוד היום

לילה טוב ילדה

אבל מביאה דוג' ממקומות אחרים

אבל נזכרת בשנה שעברה

את מזכירה את זה במקומות אחרים

אבל לומדת. את זוכרת מה למדנו.

זה לא נשאר אצלך במסגרת 5 דק' בטלפון.

בעזה"י גם אצלי.

אמן.

תקוף תעשה ביגועים,

טלטל גרום לזעזועים,

חסל את כל הציונים,

זעזע את בטחונה של ישראל.

תחתור למגע עם הציונים,

תשרוף מחנות וחיילים

את בטחון של ישראל זעזע

תחצוב להבות אש וולקנים

מדינת חולשה ותעתועים

מעמד במלחמה לא מחזיקים

כקורי עכביש הם מתגלים

כשהמפגש עם אבירים

צבא של אשליה ולא יוצלח

אבד עליו הכלח ונאלח

חלף כעכברים בשדה יבש

קרב ובא מותם, בירי תפתח

לבבות הציונים כל אחד פונה

לכיוון אחר ואין מזדהה

ממוות נבהלים והם מתחבאים

מאחורי חומות או ממוגנים

תמטיר כבר אותם המון טילים

תעשה את עולם מחזה אימים

תצרוב להם בתודעה נס גדול

כי הם מגורשים ואנו נשארים

זעזע את בטחונה של ישראל

תדליק בליבה כמו קורים

זעזע את בחונה של ישראל

תדליק בליבה כמו קורים

תדליק בליבה כמו קורים

תחתור למגע עם הציונים, 

תשרוף מחנות וחיילים

את בטחון של ישראל זעזע

תחצוב להבות אש וולקנים

למה אני קוראת הודעות מפעם

למה כבר בשני ספרים גדליה הוא גבר חסון גבוה ומושך שכל קוראת רוצה כמוהו ואז באמצע הספר הוא מאכזב למה

למה אני מרגישה שהכל עליי 

למה קשה להיות עצמאית (לא בעסק)

למה אני לא הולכת לישון בכאלה שעות

איך החיים הולכים להשתנות מסוף השבוע הזה ואני מקווה ממש שישתנו לטובה

למה תמיד אבא עוזר ועוזר ועוזר ואז בסוף אני כועסת עליו

למה הוא כאילו עוזר לי אבל באמת נראה לי שהוא עושה את זה בשבילו

למה כל התהיות שהיו לי בראש שבשבילם נכנסתי, כדי להוציא ותם, נעלמו פתאום וחוץ מגדליה אני לא זוכרת מה עוד הפריע לי

למה החיים כאלה עליות וירידות

ולמה גם דברים פשוטים מסתבכים לפעמים

לא תמיד, אבל לפעמים כן

למה אי אפשר להרוויח 20 אלף שח לגדל ילדים בנחת לאפשר לבעלך לגדול בתורה להיות רגועה עם בית מסודר בגדים מקופלים בארונות כיורים ריקים בלי שימוש בחדפ ארוחצ מוכנה חמה כל יום למה

איך יכול להיות שכל כך הרבה הודעת ורק אחת שלי

אני זוכרת שהיו הרבה יותר

ללכת ביישוב בלילות מזכיר לי את פעם

מעניין

אולי בקיץ יהיה מעניין יותר? אולי לא

למה הפסיקו לייצר נוקיה208

למה לא המציאו עוד טלפון חדש בדיור כמו נוקיה 208

למה אני בטלפון הרביעי או החמישי ב7 שנים האחרונות זה לא תקיןןןןן

ואין לי מספרים של אנשים מפעם ואין איך לשחזר

אפילו בנות מפה שפעם היו לי

מה שלומך?

ואת עדיין כותבת באותו סגנון שהיית לפני מאה שנה.

ללכת עם אילה בלילה ולדבר על חשופיות ישר הזכיר לי את האולפנא

למה אני האישה היחידה בגילי שעדיין מתגעגעת לאולפנא

למה אני אומרת בגילי וזה נשמע שאני זקנה אני לא זקנה

אני רוצה להיות קשורה לבנות המתוקות הצדיקות קדושות צנועות האלה

אני רוצה לחזור לאולפנא ואני מוכנה להתפקשר גם אם זאת לא ה- אולפנא

אני רוצה להיות עצמאית

אני רוצה שירים זמינים בלי לפתוח מחשב

מספיק לי די והותר מה שעובר עליי

והעומס הזה שמגיע

מכל מיני סיפורים שקורים מסביב

עושה לי אדרנלין לתקופה ואז בבת אחת ריסוק עז מלווה בדכאון לא ברור

עד שהבנתי שהוא ברור

אסור לי להיות שם יותר מידי

ואני מוגבלת

אני יכולה להיות נחמדה

להתעניין בשלום

להביא משהו נחמד אם מסתדר לי

אני לא יכולה לתת את הבית שלי

או את האוכל שלי

או את הלב שלי

וזה גם לא יעזור

עכשיו צריך להתפלל

ואיפה אני ואיפה להתפלל

ויערה עושה לי פה 3 תפילות ביום מעמידה אותי במצב שאני מרגישה הכי לייטית בעולם

אבל יש לי תפקיד

כרגע במסגרת התפקיד אני נותנת תנאי חיים לאלה שבאחריותי

הלוואי שאצליח גם לתת להם תנאים רוחניים מיטביים

הוי טאטע רחמים עלינו

אנחנו רוצים להתפלל

חסרים לי כמה ימים בשבוע להספיק כל מה שצריך גם ככה אני בעומס לא יאומן

מתלבטת אם לישון או לאכול או ללכת לשיעור

בקיצור גאולה עכשיו

זה בוודאי יפתור את כל בעיותינו

ובלי הנחת של אביגייל

אנחנו רוצים בית דוד

מהר עכשיו אין זמן לחכות

חיכינו מספיק אביגייל

טאטעעעעעע רחמיםםםם עלינו

ותן לנו שמחה!

קוראים לזה מובחנות

אח"כ אם זוכרים אותך

אולי בהודעה הנעוצה של נוג"ה יש משו על סרטים

פי מאה....

אבל כן, מערכון נחמד .....

זה בדיקה אם הקישור של אמצע הסרטון עובד...

תפתחי את הסרטון הראשון בתוך ההודעה.