אחד הדברים שהכי מקשים עלי זה הקימה המאוחרת כל בוקר, וזה לא רק בחופש.

זה הורס לי את כל היום ושובר לי את הבניין הרוחני.. 

אין לי כ"כ הרבה מחשבות איך לפתור את זה ולהתחיל  לקום מוקדם, אני מקווה שאני עושה מה שנכון..

(למי שיש עצות, ניסיון וכו' אני אשמח..)

נובעות מחיסרון באמונה, ומחוסר עמדה נפשית חזקה שיודעת בברור מה טוב ומה יותר ופחות.

לכן חיזוק האמונה יכול לעזור מאוד.. ברוב הדברים.

נ.ב. אני בן

קשה להתפלל בבוקר למרות שאני קמה מוקדם ( שמונה )

אשמח לעזרה ???

ויטל שכל תפילה מורידה אור חדש לעולם , ולא דומה לתפילה של אתמול . תחשבי כמה אמונה ובריאות ודברים טובים את מורידה לעולם על ידי התפילות . אם נפנים את זה , נתייחס לתפילה כדבר מלא עוצמה . 

אחד האדמורי"ם כותב שאדם יחשוב שיש לו רק את היום הזה בעולם , וצריך לנצל אותו הכי טוב לעבודת ה'.  

הדבר שהכי מפריע לי כבן זה הבעיות של שמירת העיניים...

נגיד אתה עשית מעשה טוב או התגברת על משהוא או שהתפללת ממש טוב ועכשיו אתה בהתרוממות רוחנית ואז אתה יוצא ללרחוב ורואה איזה מישהיא יפה שלא לבושה צנוע..כשאני מסתכל עליה זה גורם לי כזה ל"דאון" ולירידה וזה מעלה כל מיני מחשבות וזה מפריע בעבודת ה' זה מבאס וזה ממש מפריע...

גם אם ב"ה החלטתי לא להמשיך להסתכל עליה,ואני מסתכל לצד... השניה הזאת שראיתי אותה עדיין גורם למחשבות רעות...

מנסים להתגבר על המחשבות המעצבנות האלה..וזה קשה....

לכן רציתי להגיד ישר כח לכל הבנות שלובשות צנוע!!מעריך כלכך!!

שה' יפנק אותך ותזכה להצליח!!

לי מפריע בעבודת ה' השכל.

כל דבר אני חייבת להבין ולברר ואני רוצה אמונה פשוטה כזאת .

וגם אני רוצה לתת לעצמי לבטוח בה' שכל מה שהוא עושה זה לטובה והוא מוביל אותי בדרך נכונה והשכל מפריע כי אני צריכה להיות כל הזמן בשליטה כזה ולהבין מה קורה ומה יקרה...

כל עוד את יודעת שלפעמים לא תקבלי תשובה ותמשיכי הלאה

, לא קשה, יותר בילתי אפשר

לא על מישהו.. פשוט הימים האלה שרק קמים וכל דבר מעצבן כזה...

פה צריך לאתר את המקור של זה- למה אני עצבנית? לחץ? שחיקה?

הכי מפריע לי זה הצניעות, הפחד, דברים שאני לא מבינה והמוות.. אשמח לעצות..

אלו דבריהם של אנשים שלא הבינו שחורבן ממשי מתרגש עליהם. 

נראה לי שמאיר יוותר על הראיה מהפסוק הזה ויבחר במשהו טוב יותר מספר חגי או זכריה

לא מצליחה להתמודד

שונא את זה שאני רק מתקן אות שבטעות נכתבה לי פעמיים וכבר כתוב 'עבר עריכה על ידי ההוא גברא בתאריך אנעארף'...

בדיוק כמו בחיים האזרחיים

הציבור הדתי לאומי לא מתרכז בגבולות גזרה צרים - אלא נמצא בכל מגוון החיילות והתפקידים, קרביים, תומכי לחימה, ג'ובניקים, אנשי מחשוב, כלכלה, הנדסה, המון עתודאים שמתפזרים בכל יחידות הצבא עם סיום התואר בכל מגוון התפקידים הפתוחים בעתודה האקדמאית.

ובהמשך בחיים האזרחיים- בכל ענפי המשק, הכלכלה, התעשייה, האקדמיה, חקלאות, מסחר 

אבל בוודאי שיש הרבה הכוונה בציבור הדתי לאומי לצאת דווקא לתפקידים משמועתיים ומובילים בכל מקום ובפרט בצבא

אחד הפעילים זיהה אדם שהניח תפילין בשבוע שעבר והציע לו להניח שוב. להפתעתו, האיש ענה: "לא". כשנשאל מדוע, הוא הסביר בחיוך: "בפעם הקודמת שהנחתי אצלכם, הרגשתי התעוררות כל כך גדולה, שלא רק שקיבלתי על עצמי להניח בכל יום – אלא שכבר הזמנתי דוכן תפילין קבוע למספרה שלי!"

הופכים את העולם!
מתחברים - הנקודה היהודית שלי | קירוב לבבות והפצת יהדות

!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!

אין תשובה "נכונה" אחת לשאלה הזו, וההחלטה צריכה להתבסס על סדרי העדיפויות, הערכים והצרכים האישיים שלך.

כמדריכה בסניף הנפרד, המחויבות שלך היא לבנות ולהעביר תכנית הדרכה מתאימה לערכים שאת דוגלת בהם. ואף להוות דוגמא אישית לבנות שאת המדריכה שלהן.

האם העיסוק המקביל בחב"ב בסניף המעורב יוצר אצלך קונפליקט פנימי או מסר בעייתי?

האם האופי והרקע הדתי של הבנים המגיעים לסניף המעורב מקשים עליך?

או שיש פעילויות שהאופי שלהם סותר את הערכים שלך?

העובדה שציינת שאם לא תלכי לחב"ב, "סביר להניח שלא יהיה לך חברה אחרת" היא נקודה קריטית. קשרים חברתיים הם דבר בסיסי וחשוב מאוד. אם החב"ב המעורב הוא הדרך היחידה שלך כרגע לשמור על קשרים משמעותיים, עזיבה עלולה לגרום לבדידות ולקושי.

מדוע שלא יהיו לך קשרים חברתיים מחוץ לסניף המעורב? החברות שלך רק שם? אין דרך אחרת לשמר את הקשר עם החברות האלה?  (מפגשים מחוץ לסניף, פעילויות אחרות?)

אולי  לצמצם הגעה לסניף המעורב, לא להפסיק לגמרי? 

זהו הבעיה היא שאני חייבת את זה... זה כאילו השחרור שלי מכל הלחץ והבלאגנים של השבוע...

הרמה הרוחנית של החברה אצלנו היא די גבוהה ובאמת שלא נראלי זה משפיע... פשוט אני חוששת שזה קצת מוזר...

אם הרמה גבוהה מה הבעיה לנסות לעשות הפרדה?

לא כי אני מכיר את הנושא מקרוב, סתם נראלי שזה אמור להיות ככה.

זה מאוד מורכב כי הרמה הרוחנית שלהם גבוהה יחסית לחברה בעיר שלנו...

אני מדייק קצת יותר, חלקם מגיעים מבתים מסורתיים וחלקם חוזרים בתשובה... אני בכלל מהקצה השני, למי שמכיר אני לומדת באולפנת תפארת שזה אולפנה יחסית דוסית וזה פחות או יותר הכיוון שלי...

עכשיו מבינים קצת יותר??

אם כן, המצב יותר מורכב ויש יותר על מה לדון, גם בגלל הצד של הקירוב רחוקים שבעניין, ושזה מחזיק את המתחזקים בתור דתיים, ומראה להם שאפשר להיות שם ולהיות דתיים...

חוץ מזה יש על זה לרב שניאור הרבה דיבורים בעניין, היו כאלה שאחרי בירור אישי מלווה ברבנים גדולים (כדוגמת הרב שמואל אליהו), הרב שניאור הסכים להם להשתתף בפעילויות של סניף מעורב, בכל מקרה אם זה מעניין אותך יש יהודי שעוסק בכל ההקלטות של הרב שניאור ע"פ נושאים, כנראה שיהיה לו הקלטה בנושא, מוזמנת לשלוח לו מייל harav.shneor.ketzשטרודל גימייל נקודה קום. את יכולה לבקש ממנו חומרים בנושא, אם זה מעניין אותך. 

אתה יודע על איזה עוד נושאים יש??

אני ממש מפחדת שבסוף זה גם ישפיע עליי...

כאילו לכו תדעו מה יקרה, זה יכול חס וחלילה לדרדר...

בקיצור מורכב ביותר...