משהו כמו 50 שנה פחות..

בס"ד

 

אתה איש של עשיה גם בעניין הזה?

בס"ד

 

המ

|נבוך|

אתה מדבר עם בנות באישי?

יש לי משו לומר לך

יצא לך 70 ומשו נכון? נגיד 80. חמישים שנה פחות זה בגיל 30 בערך.. אתה באמת רוצה למות ב10 שנים הקרובות?!

אתה רוצה למות השנה? באמת מדאיג..

כן.

כיף כאן?

ומה רע בלרצות כיף?

ולהגיד אם כיף לי הכול סבבה ואם לא כיף לי אני מרים ידיים זה טיפשי

אלא על מה הייתי רוצה שיקרה.
אם לא נהנה ואפילו סובל איזה סיבהניש לי לרצות להישאר כאן?

לא היית רוצה להפסיק לסבול ולחיות חיים מלאים ומספקים?

אבל זה לא קורה.
אז אני מעדיף פשוט לא לסבול.

שעדיף למות מאשר לסבול?

ברור

החיים שלנו רצופים בנסיונות, מי יותר ומי פחות.

אם מתייאשים זה מראה על חולשה.

אסור להיות חלשים, כי זה מעגל חוזר ומתדרדר והכל נהיה יותר מפחיד וקשה.

אין לי מושג מה הנסיונות שלך, אבל לדעתי הסתכלות אופטימית ושמחה על החיים יכולה לפתור המון בעיות, המון. יותר ממה שאנחנו יכולים לנסות לתאר.

אה, ועוד משהו - סבתא שלי (שהיא אישה חכמה בעלת ניסיון וגם ידע) אמרה לי פעם שמחשבה יוצרת מצב. 'תחשוב טוב יהיה טוב' זה לא רק שיר מגניב של אודי דוידי, אלא זה נכון במלוא מובן המילה.

אם נחשוב שהחיים בזבל והכל רע, החיים יהיו בזבל והכל יהיה רע.

אם נחשוב שיש מקום לשיפור, יהיה שיפור.

אם נרצה הכל יכול להשתנות.

איך יכול? צריך כמובן לעשות, אבל הקדוש ברוך הוא 'מחליט' מה שהוא רוצה. הוא יכול להחליט שכל מה שנעשה יהיה לשווא לכאורה, והוא יכול להחליט שיהיו לנו חיים ורדרדים ונוצצים.

אנחנו צריכים פשוט להאמין שהכל הכל זה לטובתנו.

איך אמרה אשת מנוח לבעלה? "לו חפץ ה' להמיתנו... ולא הראנו את כל אלה".

ה' לא רוצה שיהיו לנו חיים קשים סתם. הוא רוצה שניבָּנה מהם. איך אפשר להיבנות, זו כבר שאלה שלך.

אם הוא היה רוצה שתמות, אתה כבר היית מת מזמן, אל דאגה.

אתה חי כי הוא רוצה שתחיה, ואתה יודע מה? הוא רוצה שתסבול. אבל תסבול לטובה.

אסור לבנאדם לסבול סתם, אין מזה שום תועלת. צריך לסבול על מנת לחיות בשמחה ולעבוד אותו.

 

בהצלחה עצומה.

אני ממש מקווה שעזרתי, ולו במעט.

אל תשכח שהרבה רוצים אותך חי.

 

@די"מ. אני לא כותבת לקיר 

שינוי בהתנהלות החיים ובגישה.

שינוי הוא אחד השלבים לפני עזיבת החיים לגמרי.

 

@די"מ

עד שנהיה בך רצון לגמור את החיים במהרה,

ההמלצה היא לעשות שינוי (דרסטי?) בחיים, בגישה לחיים, באורח החיים.

הרבה פחות.

בס"ד

 

אני מקווה שיום אחד ארצה יותר

 

בכל אופן

היום הזה הוא לא היום

עדיף (אני משתדלת) לנצל כל רגע וכל גיל, כל הדברים שאין לי השפעה עליהם והם מלמעל נטו, אני משתדלת לא לחטט בהם ולהאמין בלב שלם שהכל יהיה לטובה... (הלוואי שתמיד אני אצליח לעחשוב ככה ולא רק בדברים כאלה )

 

מצד שני הייתי רוצה גם מתישהו למות כדי להגיע קרוב קרוב לקב"ה. שנזכה..
אז לא יודעת
אבל סומכת על ה' שהוא יודע מתי אני צריכה ללכת מפה..

למרות שמרגיש לי שנמאס לי מהחיים

 

ככל שמתקרבים לסוף מבינים שלא עשית והספקת כלום.. |נשמעת זקנה|

אני לא חושבת שאני יודעת.

אני רוצה הרבה, אבל אני רוצה עם כוחות, כשכבר לא יהיה לי כוחות זה דיכאון.

יש בי פחד מהשלב של הזקנה שחיים סתם

אבל כילו.. כזה יש כלום בחיים.

או שאז זה יספק אותי. ואם לא אז באסה.

אני יכולה להעיד על סבתא רבא שלי, שהיא בת תשעים ומשהו בל"ע,

שהיא הולכת כל שבוע למועדון לגיל הזהב, סורגת, אופה, מתפללת כל הזמן, ועושה כל כך הרבה דברים...

איך אפשר לקרוא לזה חיים סתם?

כל אחד ומה שהוא עושה מחייו. אפשר גם לשבת בגיל 16 ולראות סדרות כל היום, זה גם חיים סתם...

מוזמנת להוות דוגמה למכרייך.

אשכרה.