אבל היא אוהבת גלידת פיסטוק |נאנח| (@גיברת פלסף.)
אבל היא אוהבת גלידת פיסטוק |נאנח| (@גיברת פלסף.)
גיברת פלסף.

הפסדתם, אנשים. אמנם היה קצת פיסטוק בסיפור אבל בגדול היה כיפ.
ודיונים עמוקים מאד. וצהלות של פינג פה ושם, כי פינג נוהגת לצהול פה ושם.![]()
@פינג.
פינג.שום כלום. הגלידה הנמסה והמתנזלת שלי הוסיפה לאווירה!
גיברת פלסף.
(
)
אנרגיות פדחניות
פינג.אז פעם הבאה מסיבה הומה אנשים!
עם מלחמת כריות.
כדי שתסתבכי להגיע
גיברת פלסף.אני אעשה מיקס רחובות ואגיע איכשהו לשדרות ברגל, מהתחנה.
לא כדאי.
גיברת פלסף.אחרונה
מעניין אם זה עובד
חייב דחוף.

הרבה התחיל כאן.
כתיבה ופריקה ודברים חדשים, אנשים חדשים
מסגרת שונה לתקשורת.
לילות קרים, שיחות ארוכות שעוברות בהרבה מקומות אבל בסוף משאירות טעם מר של אכזבה וכמיהה.
ציפיות, בלי מקור. פרשנות, רצונות ודמיונות.
נגמר מהר או לאט, אבל בעצם בכלל לא התחיל.
או לא נגמר באמת, עד שנגדע. ואז שוב, מבליח, מצפה-מתאכזב-שוקע, נשאר לבד.
ובסוף הכל חוזר לאותה הנקודה, אותה הכמיהה, אותו החוסר.
מה שמילא אך ייסר ובכל פעם היה בלב חצוי, רק הגביר את הרצון בכל פעם.
קוראים לזה בכל מיני שמות - בדידות, חוסר בחום ואהבה...
רכבת הרים של רגשות, חיים שלא ממשיכים בשום כיוון למשך תקופה ארוכה.
בכל פעם משהו אחר בא ומתחיל הכל מחדש.
אין סוף. בסוף זה רק אני.
שלום בנצי 👋)