אנחנו חווים דברים דומים עם התאומים שלנו בני אותו הגיל.

הם גם לא מדברים טוב כ"כ, אז זה בכלל תסכול...

"הכל סובב את האשכנזים". 

מדבר, ומצד שני- בוכה כמו תינוק אם לא מרוצה ממשהו... אולי כדאי להרגיל שמדברים, ומקבלים דברים רק בתקשורת בוגרת ולא בבכי, ככה אני עושה עם ילדיי

כדאי שהאם תתעסק עם דברים אחרים,ולא תחזור על עצמה הרבה פעמים.

אפשר לשוחח עם מישהו,הילד יראה אמא רגועה, הוא יירגע.

פעם בני, בגיל דומה חזר נורא צמא,עייף ,רעב מהגן.

הוא צרח ללא הפסק, אחרי שהגשתי לו שתיה,אוכל וכו' והוא לא רצה כלום רק צעק...

שוחחתי עם בעלי, על נמלים..העיקר לצאת מהמחשבה והקושי בשמיעת התקליט הצועק..

הילד לאט לאט נרגע,שתה את הבקבוק שזרק קודם,לח את האוכל,ונשכב.

קל לומר וקשה לבצע.המון הצלחה!

בגיל ההתבגרות הראשון!

אבל הוא לא יכול להסביר את עצמו , ואז הוא בוכה על "שטויות".

צריך לבדוק אם מישהו מציק לו . 

לדעתי הבכיות הן סוג של נורת אזהרה . יכול להיות שזה שום דבר, ואישית אני רגישה יותר כי עברתי התעללות מינית (חד פעמית) ואלימות בבית הספר (על בסיס קבוע).אבל צריך לפקוח עין . האם יש בייבי סיטר , או מישהו שנשאר איתו לבד ?

יכול להיות שיש אח או אחות קטנים , שזה גורם למצוקה למי שהיה "קטן " עד לא מזמן...

לעניות דעתי הם רוצים גבולות. הורים חזקים והחלטיים. "לא יושבים עלי עם מכנסיים רטובים". יש או מה שאמא הכינה או סנדויץ'. תבחר. אם לא אז אין אוכל ושלום. הם קצת משוגעים מעצמם אז הם צריכים אותנו כמשענת יציבה. בלי שום כעס. החלטיות רגועה ותקיפה

אצלנו זה עוזר הרבה פעמים.

אם לא, אפשר פשוט להעביר נושא באופן דרמטי, לקחת אותו לחלון ולראות מה קרה לציפור שלא הצליחה לעוף ונהפכה לחתולה. בסוף להבין שזה סתם חתולה רגילה והציפור כן הצליחה לעוף.. .  וכן על זה הדרך. צריך להתמודד עם זה עם ראש של ילד ולא עם ראש של מבוגר.

אבא שלי היה מתנהג איתנו בסגנון הזה

לא היו סמארטפונים ואמצעים טכנים כדי להציג לנו וידאו של עצמנו בזמן אמת, אבל אפשר היה להקליט, לחקות אותנו, לשים מולנו מראה או למצוא צורה אחרת כדי להמחיש לנו עד כמה צורת ההתנהגות שלנו לא הגיונית ולא עוזרת.

זה אולי עזר לפעמים, וגרם לנו להפסיק (ממש לא בכל המקרים. בטח לא בגיל גדול יותר)

אבל הותיר צלקות של עלבון ופגיעה קשה בביטחון העצמי שלנו.

בני אדם לא אוהבים לשמוע ביקורת, הם נפגעים כי זה מציב מולם ראי שמראה להם את החסרונות שלהם. לכן ביקורת צריכה להיות עדינה, מרומזת ועטופה באהבה כדי שתהיה מועילה ובונה. (ויש כאלה שאומרים שבכלל לא צריכה להיות ביקורת, שאין דבר כזה ביקורת בונה).

הצורה הזאת של להראות לילד כמה הוא מגוחך, להטיח בפניו בצורה הכי ברורה את החולשה שלו, זו צורת הביקורת הכי בוטה ופוגעת.

בבקשה אל תעשה את זה לילדים שלך.

הילדים שלי דווקא מאד נהנים לראות הסרטות של עצמם בוכים....

תקראי קצת את פורום "אנשים רגישים מאוד" פה באתר, ותראי אם את רואה הקבלות לסיטואציה שלה. זה לא אומר שהיא בקטגוריה כי קטונתי מלאבחן. רק שזה שווה בדיקה.

לא בטוח שמעבר למסגרת אחרת יפתור את הבעיה.

כתבת שהיא בכיתת לקויות למידה. היא עברה אבחונים מקיפים? האם יש לכם הדרכת הורים?

לצערי אין לי המלצה ספציפית על מקום לימודים, אבל כדאי קודם לבדוק לעומק מה היא צריכה.

בהצלחה!

על ידי @מתואמת .

כתבת שהיא בדיכאון, אם כן האם פגשה פסיכיאטר? האם מטופלת על ידי פסיכולוגית ובמידת הצורך בטיפול תרופתי?

זה לפני מחשבה על מסגרת, וגם כתבת שהיא בכיתות ל''ל, האם היא באמת ל''ל או שזה היה המענה היחיד שהיה ואולי כדאי לעבור למסגרת סל אישי בקוד 57 (במידה ויש אבחון פסיכיאטרי) ולקבל מענה מותאם עבורה

בס"ד

אתם נשמעים הורים מדהימים. שה' יאיר לכם הכי בקרוב שיש!

לפעמים זה שלב כזה שהן עוברות. מתבגרות זה סופר מאתגר בעולם של היום. תלכו לפסיכיאטר, עדיף פרטי. תאבחנו (אל תמהרו עם כדורים. אפשר אולי להתחיל עם כדורים קלים כמו פריזמה, זה מה שאנחנו עושים) ותעשו הערכת מסוכנות, תשקלו אולי אפילו אשפוז במוסד מאזן (ככה אני קורא לזה למרות שהם האמיתי זה מוסד פסיכיאטרי) לתקופה קצרה אם הפסיכיאטר ימליץ על זה והכי חשוב, אל תפלו לדיעות קדומות. זה רק יכול להזיק.

ב"ה מטופלים ומלווים ע"י אנשי מקצוע טובים

ועם תרופות .

הרגשנו שהיא צריכה ביהס יותר טיפולי בשבילה

אחרי התייעצויות

אבל במחשבה שניה אנחנו עוצרים את המירוץ לחיפוש אחרי מוסד והעברת דירה בתוך כדי שנת לימודים

גם בגלל שזה כיתה ח

וזה אמצע שנה .

זה יהיה מאתגררר ובאמת כמו שכתבו פה לא בטוח שיעזור במשהו. .אנחנו בכיון של לשלם לה סייעת בכיתה הקטנה

אם לא נצליח להשיג סייעת לכיתה קטנה.

ולצערי לא הצלחנו לקבל קצבה מהביטוח לאומי

הגשנו לבד ועשינו ערעור עם עורך דין ולא זכינו.

וזה ממש מבאס כי אנחנו מוציאים עליה אלפים אלפים

אבל העיקר שכל ההשקעה תעזור לה ותצמיח אותה. מתפללים על זה מאוד במקרה שלנו.

ואגב, מכירה מתמודדים שעלו על דרך המלך והיום כל כך רגישים לאחר, שהם מטפלים או עוסקים בנתינה ברמות מדהימות ובכלל אנשים עם עוצמות.

בהצלחה לכם משפחה יקרה.

לאיזה סוג מסגרת ממליצים?

קודם כול, מחזק אתכם על כך שאתם מוכנים לעשות שינוי משמעותי בשביל הבת שלכם. ❤️ הייתי ממליץ לפנות לפסיכולוגית חינוכית או לפסיכיאטרית ילדים ונוער, ולבדוק מסגרת שמשלבת כיתה קטנה עם מענה רגשי וטיפולי לאורך היום, ולא רק התאמות לימודיות. כדאי גם לפנות לשירות הפסיכולוגי־חינוכי ולמחלקת החינוך ברשות המקומית כדי לברר אילו מסגרות מתאימות לה. אל תמהרו לעבור דירה לפני שבודקים שיש מסגרת מתאימה בפועל. מאחל לכם שתמצאו מקום שבו היא תרגיש בטוחה, מובנת ושייכת, ושתוכל להתחיל לפרוח בקצב שלה. 🙏

בית ספר לבנות עם קשיים נפשיים. מקום נדיר מהיכרות אישית עם אחת הבנות. ויש את הפנימיה בדולב . פוסט אישפוזית. מקום טוב.

הלב יוצא אליכם. ❤️ אולי כדאי לפנות לעמותות ולארגונים שמתמחים בנוער בסיכון ובבריאות הנפש, ולבקש הכוונה למסגרת חינוכית טיפולית לבנות דתיות, עם כיתה רגשית וליווי מקצועי צמוד. הייתי מתחיל גם דרך פסיכולוגית חינוכית והרשות המקומית, כדי לבדוק מסגרות מתאימות בכל הארץ. חשוב שהבת שלכם תהיה שותפה לתהליך, בלי לחץ, ושתרגיש שמחפשים מקום שבו יראו אותה ויבינו אותה — לא רק את הקשיים שלה. מאחל לכם מכל הלב שתמצאו את המקום שבו היא תוכל להרגיש בטוחה, להתחבר ולפרוח. 🙏

הפורום הזה לא פעיל

(יש נטיה ידועה בפורומים של ערוץ 7 לא להיצמד לכותרת הפורום ולא לנהל שרשורים ודיונים בנושא שלשמו נועד הפורום)

תקראי קצת פה: יש לה עולם שלם של אתגרים שהקריאה היא רק חלק ממנו.

פורום אנשים רגישים מאוד | ערוץ 7

(סיכוי טוב מאוד שגם את בקטגוריה או האבא של הילדה, זה עובר בתורשה הדבר הזה).

הוא יותר פעיל.

בהצלחה!!

אם מישהו מרגיש שהייעוץ הזה אינו מדבר גם אליו - אפשר לחפש מישהו אחר.

יתכן שאחרי ששמע בתחילה את אשתך, הבין כאילו הבעיה נמצאת רק בהרגשה שלה - ולא גם בהרגשה שלך.

כמובן, לאידך, שייעוץ טוב אינו אמור להיות זירת טענות הדדיות. זה לא לחפש "מי אשם", אלא איך בונים בטוב יותר את ההדדיות.

אז עצות של הפתעות קטנות, עזרות, התעניינות בשלום השני - הן טובות מאד. אבל זה לא מספיק, כשהן מופנות באופן בולט רק לכיוון אחד.

לגבי להקשיב מה מפריע לך, בחיים, בעבודה וכו' - זה דבר חשוב מאד. אלא שמישהו כזה, לפעמים יתמקד במה שבין בני הזוג, ופחות במה שמעבר לכך.

אני יכול לשלוח לך בפרטי, שם של מישהו (קרוב משפחה) מנוסה מאד, חביב וישר, מייעץ בהירות ובפשטות - ותוכל להתקשר אליו, להסביר מה הבעיה שמצאת בייעוץ הנוכחי - ולשאול אם יש לו רעיון...