לפעמים זה גם די תלוי בנו, שאנו רואים את הדברים לא נכון. תנסי לדבר על זה עם מישהו כי אני לא ממש יודעת איך לעזור חוץ מלהבין אותך מאוד כי גם אני הייתי בתקופה כזאת עד שהגעתי למסקנה שזאת רק אני שמרגישה ככה והכנסתי לי את זה בכח לראש (זה לקח קצת זמן) ואז פתאום שמתי לב שזה ממש לא ככה...

כדאי שתדברי איתו עלזה..

וההרגשות שלך זה לא בטוח שזה ככה באמת..לא בקטע רע

גרועים יותר מאשר שתרגישי שאת לא אהובה במשפחה.

חוץ מזה שאין כזה דבר שה' לא אוהב אותך.

ובעצם אם הוא היה עושה אז דוקא - את אשר יאהב ה'-יוכיח.אז בקיצור,את אהובה בכל מצב=)

חוצמזה שהרגשות, דמיונות וכאלה זה מהיצר הרע.שלא תחשבי..

אוהבים אותך מאוד!

זה ירד מאדד (ברוך ה'..)

אבל עכשיו יש פחות פעילות ממה שהיה לפני הקורונה

בבסיס אני חי כי זה לא דורש ממנו שום פעולה אלא קורה לבד.

ואני ממשיך לחיות כי אני רוצה להתפתח ולהיות יותר שלם ומאמין שעוד יהיה לי טוב.

בנוסף אני מרגיש שיש לי פה תפקיד בעולם שאולי יהיה משמעותי

לא יודע.

מבררים את זה, מחפשים את זה

הלוואי וידעתי

כל הזמן והמטרה שלי היא לאסוף כמה שיותר כוחות כשאני למעלה כדי להצליח לעלות אחרי הירידה הבאה...

ככה עד שיבוא המשיח....