היה כמה בנות שרצו צומי אז הן החליטו שהם רוקדות ליד הבנים...

חוץ מזה לא יודע על משהו כזה...

גם בבני עקיבא ובנות רציניות (ובנים) ששומרות על עצמן לא ירקדו מעורב, וזה אפשרי. בדר"כ  הבנות שרוקדות מעורב הן הבנות שעוד לא נסגרו על עצמן ועל דרכן/ שרוצות צומי...(הבנות שיש להן עמוד שידרה יצליחו לשמור על עצמן... ברוב המקומות.)

זה דעתי...

שבגילאים האלה רוב רובם של הבנות רוצות את היחס מהבנים ו,בגילאים האלה רוב רובם של האנשים עוד לא נסגרו  על עצמם.

וכמי שבחברה מעורבת אני יכול להעיד שיש הרבה יותר בנות שרוצות צומי מאשר הבנות עם עמוד שדרה...אני לא יגיד שכמות הבנות עם עמוד שדרה הוא אפסי,כי יש בנות עם עמוד שדרה,אבל יש קצת בנות כאלה...

חוץ מזה , זה שהתנועה מכניסה את הילדים למצב בו הם יצטרכו לבחור אם לרקוד במעורב או לא, משם מתחילה הבעייה...

...ואני אומר את זה כמי שחי בחברה הזאת

אבל בדר"כ יש ריקודים נפרדים בבני עקיבא. להגיד שחברה מעורבת תמיד תוביל לריקודים מעורבים זה לא נכון לדעתי... ועל זה הגבתי...

לא ידעתי שהיו.. אבל גם אם היו- מסכימה מאוד עם חסויה. זו מש בחירה של הבת. מי שמחליטה שהיא לא עושה אתזה- לא תעשה אתזה. ומי שלא מחליטה- תמצא כבר דרך לעשות אתזה גם אם זה לא יהיה במחנה..  וזה בקשר לכל דבר...

ובקשר למה שgoogle אמר- קודם כל- מספר הבנות האלה ממש לא אפסי! אני לא יודעת מה קורה אצלכם.. אצלנו זה ממש לא ברוך ה

והתנועה לא ממש מכניסה למצב הזה.. פשוט שרים שירי סד"ש ומתישהוא זה הופך לריקודים.. כשאני הייתי בסיירים- זה היה נפרד לגמרי... 

בקיצור- זה ממש תלוי במה הבן/הבת בוחר. אם הוא בוחר לעשות משו- הוא יכול לעשות אותו בכל מקום.. ואם הוא בוחר שלא- הוא לא יעשה אתזה בשום מקום

לכאורה אפשר להגיד את זה גם על יחוד... מי שרוצה לחטוא גם ככה יחטא

אז זהו שזה לא נכון... כשהיצרים מתחממים גם מי שלא רוצה לחטוא חוטא

הבחירה (והחכמה) היא לא להגיע למצב הזה

לא אמרתי שזה אפסי...התכוונתי שאי אפשר להגיד שזה אפסי,כי יש כאלה צדיקות,אבל עדיין אחוז הבנות הצדיקות הרבה יותר קטן מהבנות שרוצות צומי...(הגדרה כללית)..

אבל צריך לזכור שבנ"ע בא להעלות את החניכים ולא להוריד אותם. אם החניכים כבר בחברה נפרדת או כמעט כזאת- אז לא לגרום להם לרדת בסניף..

מה לעשות, הבנות רצו לרקוד בקדושה, בלי מחיצה כמובן

אני לא חושבת שצריך להפוך את זה לטרגדיה

כמובן שאני לא קמתי לרקוד, גם אם מאוד התחשק לי

וגם, אח"כ שמו להם . אם הן זעמו על כך, לעולם לא נדע

נכון שהיו ריקודים מעורבים ונכון שבני עקיבא לא תמיד הכי דוסים שבעולם אבל רק תחשבו  איזה אנשים מדהימים יש בתוך התנועה האת..

לסיירים יצאו כמעט 6000 חניכי בני עקיבא והיו בערך 20 כאלה שרקדו מעורב אבל רוב וכמעט כל החניכים יצאו עם תחושה מספקת חוויתית ומעצימה. בני עקיבא זה דבר גדול ונראה לי שתפקידו של אדם שמרגיש לא נח עם המצב הזה  הוא להיכנס ולהשפיע מבפנים. וכן זאתי האידיולגיה (לדעתי) של בני עקיבא.

למה אנחנו יודעים לשים דגש רק על הרע?!

בדיוק כמו בחיים האזרחיים

הציבור הדתי לאומי לא מתרכז בגבולות גזרה צרים - אלא נמצא בכל מגוון החיילות והתפקידים, קרביים, תומכי לחימה, ג'ובניקים, אנשי מחשוב, כלכלה, הנדסה, המון עתודאים שמתפזרים בכל יחידות הצבא עם סיום התואר בכל מגוון התפקידים הפתוחים בעתודה האקדמאית.

ובהמשך בחיים האזרחיים- בכל ענפי המשק, הכלכלה, התעשייה, האקדמיה, חקלאות, מסחר 

אבל בוודאי שיש הרבה הכוונה בציבור הדתי לאומי לצאת דווקא לתפקידים משמועתיים ומובילים בכל מקום ובפרט בצבא

אחד הפעילים זיהה אדם שהניח תפילין בשבוע שעבר והציע לו להניח שוב. להפתעתו, האיש ענה: "לא". כשנשאל מדוע, הוא הסביר בחיוך: "בפעם הקודמת שהנחתי אצלכם, הרגשתי התעוררות כל כך גדולה, שלא רק שקיבלתי על עצמי להניח בכל יום – אלא שכבר הזמנתי דוכן תפילין קבוע למספרה שלי!"

הופכים את העולם!
מתחברים - הנקודה היהודית שלי | קירוב לבבות והפצת יהדות

!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!

אין תשובה "נכונה" אחת לשאלה הזו, וההחלטה צריכה להתבסס על סדרי העדיפויות, הערכים והצרכים האישיים שלך.

כמדריכה בסניף הנפרד, המחויבות שלך היא לבנות ולהעביר תכנית הדרכה מתאימה לערכים שאת דוגלת בהם. ואף להוות דוגמא אישית לבנות שאת המדריכה שלהן.

האם העיסוק המקביל בחב"ב בסניף המעורב יוצר אצלך קונפליקט פנימי או מסר בעייתי?

האם האופי והרקע הדתי של הבנים המגיעים לסניף המעורב מקשים עליך?

או שיש פעילויות שהאופי שלהם סותר את הערכים שלך?

העובדה שציינת שאם לא תלכי לחב"ב, "סביר להניח שלא יהיה לך חברה אחרת" היא נקודה קריטית. קשרים חברתיים הם דבר בסיסי וחשוב מאוד. אם החב"ב המעורב הוא הדרך היחידה שלך כרגע לשמור על קשרים משמעותיים, עזיבה עלולה לגרום לבדידות ולקושי.

מדוע שלא יהיו לך קשרים חברתיים מחוץ לסניף המעורב? החברות שלך רק שם? אין דרך אחרת לשמר את הקשר עם החברות האלה?  (מפגשים מחוץ לסניף, פעילויות אחרות?)

אולי  לצמצם הגעה לסניף המעורב, לא להפסיק לגמרי? 

זהו הבעיה היא שאני חייבת את זה... זה כאילו השחרור שלי מכל הלחץ והבלאגנים של השבוע...

הרמה הרוחנית של החברה אצלנו היא די גבוהה ובאמת שלא נראלי זה משפיע... פשוט אני חוששת שזה קצת מוזר...

אם הרמה גבוהה מה הבעיה לנסות לעשות הפרדה?

לא כי אני מכיר את הנושא מקרוב, סתם נראלי שזה אמור להיות ככה.

זה מאוד מורכב כי הרמה הרוחנית שלהם גבוהה יחסית לחברה בעיר שלנו...

אני מדייק קצת יותר, חלקם מגיעים מבתים מסורתיים וחלקם חוזרים בתשובה... אני בכלל מהקצה השני, למי שמכיר אני לומדת באולפנת תפארת שזה אולפנה יחסית דוסית וזה פחות או יותר הכיוון שלי...

עכשיו מבינים קצת יותר??

אם כן, המצב יותר מורכב ויש יותר על מה לדון, גם בגלל הצד של הקירוב רחוקים שבעניין, ושזה מחזיק את המתחזקים בתור דתיים, ומראה להם שאפשר להיות שם ולהיות דתיים...

חוץ מזה יש על זה לרב שניאור הרבה דיבורים בעניין, היו כאלה שאחרי בירור אישי מלווה ברבנים גדולים (כדוגמת הרב שמואל אליהו), הרב שניאור הסכים להם להשתתף בפעילויות של סניף מעורב, בכל מקרה אם זה מעניין אותך יש יהודי שעוסק בכל ההקלטות של הרב שניאור ע"פ נושאים, כנראה שיהיה לו הקלטה בנושא, מוזמנת לשלוח לו מייל harav.shneor.ketzשטרודל גימייל נקודה קום. את יכולה לבקש ממנו חומרים בנושא, אם זה מעניין אותך. 

אתה יודע על איזה עוד נושאים יש??

אני ממש מפחדת שבסוף זה גם ישפיע עליי...

כאילו לכו תדעו מה יקרה, זה יכול חס וחלילה לדרדר...

בקיצור מורכב ביותר...