בתקופה האחרונה ההרגשה מאוד התגברה של רצון להתאבדות, ואני מחזיק את עצמי בגבורה לא לעשות זאת לכבוד ה', (על אף שחשבתי על היתרים להתאבדות במצבי). אני מרגיש מת בגוף חי.
יש לי מלא חרדה, לחץ, הפרעה דו-קוטבית, ודיכאונות, וחוסר ביטחון עצמי. זה משבית אותי לגמרי מלחשוב ישר ולפעול. הייתי אדם מאוד יצירתי, ועכשיו אני מושבת. פסיכולים ופסיכיאטרים לא עזרו.
אין לי עבודה (על אף שב"ה אין לי בעיה של כסף, כי הוריי נותנים בנדיבות ובאתי מבית עשיר), אני לא נשוי, אני מרגיש לבד כל היום כי בקושי יש לי חברים. אני תמיד מתפלל ל-ה' שיעזור לי לעשות חסד ל-ה' (כדברי הזוהר, איזהו חסיד המתחסד עם קונו, וכדהאריך המסל"ש), וחסד לבריות, כי חסד מחייה אותי וזה צורך אגואיסטי בשבילי, אבל בזמן האחרון, אני לא מספיק מצליח לעשות זאת, בגלל כל הבעיות הנפשיות.
הבעיות הנפשיות, גורמות לי לא לקיים הרבה מצוות, ואפילו לעבור על איסורים, ואני משתדל כמה שיותר שלקיים לפחות את הדאורייתא, אבל אני לא תמיד מצליח. זה קשה לי מאוד, כי אני כ"כ אוהב את ה' ממש בכל לבי, ואני מרגיש שאני מצער אותו. פעם הייתי לומד המון תורה, אפילו התעמקתי בחכמת הנסתר אחרי שמילאתי את כרסי וע"פ הדרכת גדולים, ועכשיו לצערי אני בקושי לומד.
אני לא יודע מה לעשות, איך לצאת ממצבי הגרוע. נסיתי כ"כ. בכיתי ל-ה' מעומק לבי. אני מרגיש סתום ומושבת. מת בגוף חי.
הלוואי שאיך שהוא אצליח לצאת מהמצב הזה, אבל אני לא רואה תקווה!
