אני קצת עורכת ו "מפרקת " לך את השאלה- כדי לסדר עניינים. טוב?
אז ככה

1. אז עוד שבועיים וחצי הדרכה

2.ועוד שבוע וחצי לימודים ואת לא בראש של לימודים אבל חייב!! וזה העתיד שלך!! והחיים האמיתים מתחילים

3. ואת חדורה במלא אידיאלים וערכים "שהזריקו לך" ואת כל כך רוצה לפעול ולעשות אותם...

4.אבל את כולה ילדה צוציקית קטנה שלא מבינה כלום מהחיים שלה אז למה את חושבת שכל האידיילים שהחדירו לך נכונים??
5. איך את הולכת עכשיו ככה להעביר את זה לחניכות שלך?!

6. בכלל... שמו לך שבט כל כך קשה!! מי אמר שתצליחי להשתלט עליהם?! בעז"ה כן... אבל מה עם כל הערכים שחינכו אותך ?7.ולמה יש לך אידיאלים שנוגדים ת'דרך חינוך שלך?? למה שאומרים לך ארץ ישראל תורת ישראל ואהבת ישראל זה נראה לך כמין עוד איזה קטע שכתוב על איזה סטיקר

8. ואתה מנסה להוריד את זה לחיים הפרטיים שלך אבל וואלה, לא הכי הולך ... וזה קשה!!

9. ואת מחליטה עכשיו שאת רוצה לעשות דברים בחיים שלך כדי לא להגיע בעוד 40 שנה ולבכות שביזבזת ת'חיים

 10. אבל איך?? ולמה בכלל?? ומי אמר שזה טוב?! ומאיפה הגיע כל הבילבול הזה?? מה זה כל המחשוב האלה?! לפעמיים צריך להזכיר לי שאני רק בת 15 אוףף שמישהו יסביר לי מה זה הבילבול הזה. . 

אז נכון. עוד שבוע וחצי מתחילים הלימודים. לימודים שבע"ה תפיקי מהם הרבה להמשך החיים שלך בע"ה. [וזה אני חושבת, עדיין לא ה "חיים האמיתיים"...]
בלימודים בע"ה כדאי ונכון להשקיע- כי זה בסיס. גם פיסית- בשביל לעבוד ולהבין ולדעת בכלליות את העולם שחיים בו
- וגם להתפתחות  של האינטלקטואל. ללמידה. להתפתחות הרוחנית [יעני- דברים ש "עושה טוב ללמוד", אפילו להנאה
מלמידה!] 
"אבל התרגלתי לחופש- איך אני יככולה שוב ללמוד?"
- התשובה היא. להתרגל. לאט לאט. במנות קטנות. עד שתרכשי שוב את ההרגלים הנכונים שקצת נשכחו במרוצת החופש...
וזה נפלא שב"ה חינכו אותך וספגת כל כך הרבה אידאלים חשובים! לנו האומה וכפרטים. וזה מקסים שאת חדורת מוטיבציה להנחיל ולשתף את התובנות והערכים שגדלת עליהם, עם עוד קבוצת נערות/ ילדות- כדי שב"עה הן תצמחנה מזה לבני אדם טובים יותר, מתחשבים יותר, נעלים יותר. זה נפלא! 
רב האידאלים שאנחנו גדלנו עליהם- שורשיים ונכונים. איך אנחנו יודעים את זה? 
לרוב יש לנו בסיס שכולנו גדלנו עליו. הבסיס הזה נקרא תורה.  מידות. מוסר. דברים בסיסיים שעליהם מושתת ה'עולם'. 
ואם אנחנו לא בטוחים בנכונות של אידאל מסויים?- זה עדיין לא אומר שהוא לא נכון. אפשר בהחלט ללמוד הכל כאילו "מבראשית". ולבחון איך זה מתיישב על ליבנו?
ייתכן שזה  כמו נעל- שצריך לסדר את הגרב כדי שהרגל "תשב" בנוח ויהיה נחמד בתוך הנעל...
את המסרים הולכים להעביר לחניכות- אחרי שלמדנו אותם בעצמנו- חקרנו וראינו שזו נקודה שאנחנו רוצים שהחניכות ידעו אותה. כי חושבות שזה נכון וחשוב.
אז איך נדע מה נכון ומה חשוב?

קודם כל- בסיסי. שכל ישר. לחשוב עצמאית- מה נכון להעביר? ואיך? מה הייתי רוצה לתת לחניכות שלי?
שנית- בד"כ יש תוכנית של הקניית נושאים שעובדים לפיה. ויש קומונרית. ויש צוות. ויש מבוגרים שאפשר להיעזר בהם...
במבוגרים שבסניף- קומונרית/ צוות/ אפילו חבריא ב יכולים בהחלט לעזור ומוכנים לייעץ מה לעשות לגבי משמעת. בכלל- 
כדאי לדעת שרוב ענייני המשמעת ייפתרו כאשר יבואו בגישה אוהבת ומכילה, קשובה ואכפתית. וייתנו לילדה לפרוק את הבעיה שמסתתרת מאחורי ההפרעה שזועקת "אני כאן! קוּּ -קוּ!תסתכלו אליי!"
איך עושים את זה?- לא לבד. ולא לפחד.
אפשר להיעזר בכולם. הקומונרית/ הצוות/ המבוגרים שסביבך-הם בשבילך. כדי שההדרכה שלך תהיה טובה גם לך וגם לבנות.
אר"י תורת ישראל ועמ"י לא סותרים זה את זה כלל!!
הרבה פעמים נוצר בילבול בין המושגים והערבוב הזה נראה לנו סותר. 
באמת- הכל משתלב בצורה יפה וטובה.  
זה נכון שמותר לשים דגש על ערך מסויים יותר מאשר הערכים האחרים [בלי לבטל אותם!]
ה "פלונטר" נוצר כשמערבבים לא נכון ומייחסים חשיבות רבה מידיי למשהו תוך שמתעלמים לחלוטין מסעיף אחר.

נכון. זה באמת קשה להוריד אידאל גדול לחיים. 
איך בכ"ז מצליחים?
הדברים הקטנים- מרכיבים את הדבר הגדול.
הרי פאזל גדול של אלף חלקים- נוצר ומורכב מאלפי חתיכות קטנות...
קחי את אהבת ישראל- מושג ענק. נכון? איך מיישמים?
מתחילים בקטן.
למשל- בוקר טוב עם חיוך למנקה באולפנה. הארת פנים לחברה בכיתה. עזרה בבית עם האחים/ קניות. התנדבויות .
וזה מצמיח סיפוק לעשייה של עוד. ... ובע"ה זה באמת נותן ומשמח!

 זה מעולה שרוצים לנצל את כל כוחות החיים עד תום. זה נפלא!
איך עושים זאת?
בחכמה. בלי לפחד.
ב"ה יש לך זמן עד שתצאי לחיים "באמת".
בינתיים- את לומדת. מתבוננת. מנסה להבין איך להתכונן . ולומדים ומשתכללים כל החיים.
שתדעי. תמיד. גם בגיל 40 ממשיכים וצוברים ידע ותובנות. חשוב לדעת את זה.
בינתיים- כדאי לבדוק במה אני טובה . מה החוזקות שלי?
מה חשוב לי 
מה אני רוצה לפתח בעצמי [ואולי שזה ישמש אותי לעתיד שלי]
מה כדאי לי לשפר בעצמי/ במה שאני רוצה להשיג?...
ולאט לאט להתקדם למטרה.
עדיין אין צורך ללכת על משהו ענק- אבל כל התקדמות היא אבן דרך לבניין החיים שלך!
למשל- אני רוצה להעמיק בלמידה? בתחביבים? בקשר חברתי? 
קדימה!
הבלבול נוצר כש "וואלה בא לי לבלוע את העולם".....
אבל הי! לאט לאט.... יש מקום לכל האידאלים והרצונות!....
שום אידאל לא ייברח אם לא תממשי אותו עכשיו ומייד...

התקדמות היא דבר נפלא- על מנת לשכלל את עצמנו , את העולם, להיות אנשים מועילים ויצרניים התורמים לתיקון העולם! 
[למה צריך תיקון עולם?- זה לשאלה נפרדת.... אם תרצי באישי בשמחה. בגדול- כדי להפוך את העולם משכן להשם. שייתקדש שמו ית' בעולם. והעולם יישתכלל ויגיע למדרגה נעלה כזו נפלאה- שכולם יכירו בהשם וייתגדל שמו]
לא כדאי לקפוץ מדרגות- אחרת ניפול...
"אפילו מסע גדול- מתחיל בצעד קטן"...

את באמת נפלאה.
עלי והצליחי!
 

מוזמנת לאישי. בשמחה.
 

זה ירד מאדד (ברוך ה'..)

אבל עכשיו יש פחות פעילות ממה שהיה לפני הקורונה

בבסיס אני חי כי זה לא דורש ממנו שום פעולה אלא קורה לבד.

ואני ממשיך לחיות כי אני רוצה להתפתח ולהיות יותר שלם ומאמין שעוד יהיה לי טוב.

בנוסף אני מרגיש שיש לי פה תפקיד בעולם שאולי יהיה משמעותי

לא יודע.

מבררים את זה, מחפשים את זה

הלוואי וידעתי

כל הזמן והמטרה שלי היא לאסוף כמה שיותר כוחות כשאני למעלה כדי להצליח לעלות אחרי הירידה הבאה...

ככה עד שיבוא המשיח....