אני קצת עורכת ו "מפרקת " לך את השאלה- כדי לסדר עניינים. טוב?
אז ככה

1. אז עוד שבועיים וחצי הדרכה

2.ועוד שבוע וחצי לימודים ואת לא בראש של לימודים אבל חייב!! וזה העתיד שלך!! והחיים האמיתים מתחילים

3. ואת חדורה במלא אידיאלים וערכים "שהזריקו לך" ואת כל כך רוצה לפעול ולעשות אותם...

4.אבל את כולה ילדה צוציקית קטנה שלא מבינה כלום מהחיים שלה אז למה את חושבת שכל האידיילים שהחדירו לך נכונים??
5. איך את הולכת עכשיו ככה להעביר את זה לחניכות שלך?!

6. בכלל... שמו לך שבט כל כך קשה!! מי אמר שתצליחי להשתלט עליהם?! בעז"ה כן... אבל מה עם כל הערכים שחינכו אותך ?7.ולמה יש לך אידיאלים שנוגדים ת'דרך חינוך שלך?? למה שאומרים לך ארץ ישראל תורת ישראל ואהבת ישראל זה נראה לך כמין עוד איזה קטע שכתוב על איזה סטיקר

8. ואתה מנסה להוריד את זה לחיים הפרטיים שלך אבל וואלה, לא הכי הולך ... וזה קשה!!

9. ואת מחליטה עכשיו שאת רוצה לעשות דברים בחיים שלך כדי לא להגיע בעוד 40 שנה ולבכות שביזבזת ת'חיים

 10. אבל איך?? ולמה בכלל?? ומי אמר שזה טוב?! ומאיפה הגיע כל הבילבול הזה?? מה זה כל המחשוב האלה?! לפעמיים צריך להזכיר לי שאני רק בת 15 אוףף שמישהו יסביר לי מה זה הבילבול הזה. . 

אז נכון. עוד שבוע וחצי מתחילים הלימודים. לימודים שבע"ה תפיקי מהם הרבה להמשך החיים שלך בע"ה. [וזה אני חושבת, עדיין לא ה "חיים האמיתיים"...]
בלימודים בע"ה כדאי ונכון להשקיע- כי זה בסיס. גם פיסית- בשביל לעבוד ולהבין ולדעת בכלליות את העולם שחיים בו
- וגם להתפתחות  של האינטלקטואל. ללמידה. להתפתחות הרוחנית [יעני- דברים ש "עושה טוב ללמוד", אפילו להנאה
מלמידה!] 
"אבל התרגלתי לחופש- איך אני יככולה שוב ללמוד?"
- התשובה היא. להתרגל. לאט לאט. במנות קטנות. עד שתרכשי שוב את ההרגלים הנכונים שקצת נשכחו במרוצת החופש...
וזה נפלא שב"ה חינכו אותך וספגת כל כך הרבה אידאלים חשובים! לנו האומה וכפרטים. וזה מקסים שאת חדורת מוטיבציה להנחיל ולשתף את התובנות והערכים שגדלת עליהם, עם עוד קבוצת נערות/ ילדות- כדי שב"עה הן תצמחנה מזה לבני אדם טובים יותר, מתחשבים יותר, נעלים יותר. זה נפלא! 
רב האידאלים שאנחנו גדלנו עליהם- שורשיים ונכונים. איך אנחנו יודעים את זה? 
לרוב יש לנו בסיס שכולנו גדלנו עליו. הבסיס הזה נקרא תורה.  מידות. מוסר. דברים בסיסיים שעליהם מושתת ה'עולם'. 
ואם אנחנו לא בטוחים בנכונות של אידאל מסויים?- זה עדיין לא אומר שהוא לא נכון. אפשר בהחלט ללמוד הכל כאילו "מבראשית". ולבחון איך זה מתיישב על ליבנו?
ייתכן שזה  כמו נעל- שצריך לסדר את הגרב כדי שהרגל "תשב" בנוח ויהיה נחמד בתוך הנעל...
את המסרים הולכים להעביר לחניכות- אחרי שלמדנו אותם בעצמנו- חקרנו וראינו שזו נקודה שאנחנו רוצים שהחניכות ידעו אותה. כי חושבות שזה נכון וחשוב.
אז איך נדע מה נכון ומה חשוב?

קודם כל- בסיסי. שכל ישר. לחשוב עצמאית- מה נכון להעביר? ואיך? מה הייתי רוצה לתת לחניכות שלי?
שנית- בד"כ יש תוכנית של הקניית נושאים שעובדים לפיה. ויש קומונרית. ויש צוות. ויש מבוגרים שאפשר להיעזר בהם...
במבוגרים שבסניף- קומונרית/ צוות/ אפילו חבריא ב יכולים בהחלט לעזור ומוכנים לייעץ מה לעשות לגבי משמעת. בכלל- 
כדאי לדעת שרוב ענייני המשמעת ייפתרו כאשר יבואו בגישה אוהבת ומכילה, קשובה ואכפתית. וייתנו לילדה לפרוק את הבעיה שמסתתרת מאחורי ההפרעה שזועקת "אני כאן! קוּּ -קוּ!תסתכלו אליי!"
איך עושים את זה?- לא לבד. ולא לפחד.
אפשר להיעזר בכולם. הקומונרית/ הצוות/ המבוגרים שסביבך-הם בשבילך. כדי שההדרכה שלך תהיה טובה גם לך וגם לבנות.
אר"י תורת ישראל ועמ"י לא סותרים זה את זה כלל!!
הרבה פעמים נוצר בילבול בין המושגים והערבוב הזה נראה לנו סותר. 
באמת- הכל משתלב בצורה יפה וטובה.  
זה נכון שמותר לשים דגש על ערך מסויים יותר מאשר הערכים האחרים [בלי לבטל אותם!]
ה "פלונטר" נוצר כשמערבבים לא נכון ומייחסים חשיבות רבה מידיי למשהו תוך שמתעלמים לחלוטין מסעיף אחר.

נכון. זה באמת קשה להוריד אידאל גדול לחיים. 
איך בכ"ז מצליחים?
הדברים הקטנים- מרכיבים את הדבר הגדול.
הרי פאזל גדול של אלף חלקים- נוצר ומורכב מאלפי חתיכות קטנות...
קחי את אהבת ישראל- מושג ענק. נכון? איך מיישמים?
מתחילים בקטן.
למשל- בוקר טוב עם חיוך למנקה באולפנה. הארת פנים לחברה בכיתה. עזרה בבית עם האחים/ קניות. התנדבויות .
וזה מצמיח סיפוק לעשייה של עוד. ... ובע"ה זה באמת נותן ומשמח!

 זה מעולה שרוצים לנצל את כל כוחות החיים עד תום. זה נפלא!
איך עושים זאת?
בחכמה. בלי לפחד.
ב"ה יש לך זמן עד שתצאי לחיים "באמת".
בינתיים- את לומדת. מתבוננת. מנסה להבין איך להתכונן . ולומדים ומשתכללים כל החיים.
שתדעי. תמיד. גם בגיל 40 ממשיכים וצוברים ידע ותובנות. חשוב לדעת את זה.
בינתיים- כדאי לבדוק במה אני טובה . מה החוזקות שלי?
מה חשוב לי 
מה אני רוצה לפתח בעצמי [ואולי שזה ישמש אותי לעתיד שלי]
מה כדאי לי לשפר בעצמי/ במה שאני רוצה להשיג?...
ולאט לאט להתקדם למטרה.
עדיין אין צורך ללכת על משהו ענק- אבל כל התקדמות היא אבן דרך לבניין החיים שלך!
למשל- אני רוצה להעמיק בלמידה? בתחביבים? בקשר חברתי? 
קדימה!
הבלבול נוצר כש "וואלה בא לי לבלוע את העולם".....
אבל הי! לאט לאט.... יש מקום לכל האידאלים והרצונות!....
שום אידאל לא ייברח אם לא תממשי אותו עכשיו ומייד...

התקדמות היא דבר נפלא- על מנת לשכלל את עצמנו , את העולם, להיות אנשים מועילים ויצרניים התורמים לתיקון העולם! 
[למה צריך תיקון עולם?- זה לשאלה נפרדת.... אם תרצי באישי בשמחה. בגדול- כדי להפוך את העולם משכן להשם. שייתקדש שמו ית' בעולם. והעולם יישתכלל ויגיע למדרגה נעלה כזו נפלאה- שכולם יכירו בהשם וייתגדל שמו]
לא כדאי לקפוץ מדרגות- אחרת ניפול...
"אפילו מסע גדול- מתחיל בצעד קטן"...

את באמת נפלאה.
עלי והצליחי!
 

מוזמנת לאישי. בשמחה.
 

בדיוק כמו בחיים האזרחיים

הציבור הדתי לאומי לא מתרכז בגבולות גזרה צרים - אלא נמצא בכל מגוון החיילות והתפקידים, קרביים, תומכי לחימה, ג'ובניקים, אנשי מחשוב, כלכלה, הנדסה, המון עתודאים שמתפזרים בכל יחידות הצבא עם סיום התואר בכל מגוון התפקידים הפתוחים בעתודה האקדמאית.

ובהמשך בחיים האזרחיים- בכל ענפי המשק, הכלכלה, התעשייה, האקדמיה, חקלאות, מסחר 

אבל בוודאי שיש הרבה הכוונה בציבור הדתי לאומי לצאת דווקא לתפקידים משמועתיים ומובילים בכל מקום ובפרט בצבא

אחד הפעילים זיהה אדם שהניח תפילין בשבוע שעבר והציע לו להניח שוב. להפתעתו, האיש ענה: "לא". כשנשאל מדוע, הוא הסביר בחיוך: "בפעם הקודמת שהנחתי אצלכם, הרגשתי התעוררות כל כך גדולה, שלא רק שקיבלתי על עצמי להניח בכל יום – אלא שכבר הזמנתי דוכן תפילין קבוע למספרה שלי!"

הופכים את העולם!
מתחברים - הנקודה היהודית שלי | קירוב לבבות והפצת יהדות

!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!

אין תשובה "נכונה" אחת לשאלה הזו, וההחלטה צריכה להתבסס על סדרי העדיפויות, הערכים והצרכים האישיים שלך.

כמדריכה בסניף הנפרד, המחויבות שלך היא לבנות ולהעביר תכנית הדרכה מתאימה לערכים שאת דוגלת בהם. ואף להוות דוגמא אישית לבנות שאת המדריכה שלהן.

האם העיסוק המקביל בחב"ב בסניף המעורב יוצר אצלך קונפליקט פנימי או מסר בעייתי?

האם האופי והרקע הדתי של הבנים המגיעים לסניף המעורב מקשים עליך?

או שיש פעילויות שהאופי שלהם סותר את הערכים שלך?

העובדה שציינת שאם לא תלכי לחב"ב, "סביר להניח שלא יהיה לך חברה אחרת" היא נקודה קריטית. קשרים חברתיים הם דבר בסיסי וחשוב מאוד. אם החב"ב המעורב הוא הדרך היחידה שלך כרגע לשמור על קשרים משמעותיים, עזיבה עלולה לגרום לבדידות ולקושי.

מדוע שלא יהיו לך קשרים חברתיים מחוץ לסניף המעורב? החברות שלך רק שם? אין דרך אחרת לשמר את הקשר עם החברות האלה?  (מפגשים מחוץ לסניף, פעילויות אחרות?)

אולי  לצמצם הגעה לסניף המעורב, לא להפסיק לגמרי? 

זהו הבעיה היא שאני חייבת את זה... זה כאילו השחרור שלי מכל הלחץ והבלאגנים של השבוע...

הרמה הרוחנית של החברה אצלנו היא די גבוהה ובאמת שלא נראלי זה משפיע... פשוט אני חוששת שזה קצת מוזר...

אם הרמה גבוהה מה הבעיה לנסות לעשות הפרדה?

לא כי אני מכיר את הנושא מקרוב, סתם נראלי שזה אמור להיות ככה.

זה מאוד מורכב כי הרמה הרוחנית שלהם גבוהה יחסית לחברה בעיר שלנו...

אני מדייק קצת יותר, חלקם מגיעים מבתים מסורתיים וחלקם חוזרים בתשובה... אני בכלל מהקצה השני, למי שמכיר אני לומדת באולפנת תפארת שזה אולפנה יחסית דוסית וזה פחות או יותר הכיוון שלי...

עכשיו מבינים קצת יותר??

אם כן, המצב יותר מורכב ויש יותר על מה לדון, גם בגלל הצד של הקירוב רחוקים שבעניין, ושזה מחזיק את המתחזקים בתור דתיים, ומראה להם שאפשר להיות שם ולהיות דתיים...

חוץ מזה יש על זה לרב שניאור הרבה דיבורים בעניין, היו כאלה שאחרי בירור אישי מלווה ברבנים גדולים (כדוגמת הרב שמואל אליהו), הרב שניאור הסכים להם להשתתף בפעילויות של סניף מעורב, בכל מקרה אם זה מעניין אותך יש יהודי שעוסק בכל ההקלטות של הרב שניאור ע"פ נושאים, כנראה שיהיה לו הקלטה בנושא, מוזמנת לשלוח לו מייל harav.shneor.ketzשטרודל גימייל נקודה קום. את יכולה לבקש ממנו חומרים בנושא, אם זה מעניין אותך. 

אתה יודע על איזה עוד נושאים יש??

אני ממש מפחדת שבסוף זה גם ישפיע עליי...

כאילו לכו תדעו מה יקרה, זה יכול חס וחלילה לדרדר...

בקיצור מורכב ביותר...