צניעות, לשון הרע...

שמירת העיניים (למרות שאני לא בן..)

שבת

1. אין לי תשובה ברורה...- תשובה 2...

2. לקדש שם שמיים (- בתור בת של רב ובכלל כל דתי\ה, לפני כל פעולה צריך לחשוב אם זה יעשה חילול ה' וכו')

3. ושמחת בחגך

הכי קשה לקיים- צניעות.

לא קשה לנחש מהו... ב"ה בחיים לא יהיה לי את הניסיון הזה. על זה נאמר: ברוך שלא עשני גבר.

שום מצווה לא כיפית או קלה. זו עבודה קשה אבל משתלמת בסופו של דבר. עם כל זה- הכי אוהבת- שבת.

למה דווקא מצוות השבת?

נראה לי שהתשובה ברורה.

במיוחד בימינו כשכולנו מוקפים 24 שעות ביממה במדיה וטכנולוגיה ורצים כל הזמן-

יום אחד בלי טרדות זה אממ...

( איך להגדיר את זה ??)

 מעין עוה"ב...

קשה לי מאוווד צניעות וגם לדבר לשון הרע -זה הכי קשה ..

חגים הכי כיף

1.שמירת הלשון, צניעות.

2.צניעות, ולא נראה לי שזה המקום לפרט למה.

3.שבת! כל השמחה והאווירה והמנוחה! אין דברים כאלה!

תפילה

לא יודעת

תפילה

(כי אם הצלחתי באמת- אז זה הכי מרומם)

לא לחלל את שם ה'

לא לחלל את שם ה'.

לקדש את שם ה'.

אני חושבת שככה.

אה ושתדעו. תהילה השתחררה אתמול מהבית חולים והייתי מאושרת ישתבח שמוו.

1. לשון הרע

2. כנל

3. צניעות (כן זה לא היה צפוי אבל אחרי עבודה זה קרה. כשמבינים באמת זה יותר קל ונעים...)

לשון הרע וכיבוד הורים.

שמירת העיניים לבנים.

שמחה

צניעות. 

אין לי שמץ. מה שקשה לי קשה לי.

שבת שבת שבת! יש קדושה באוויר.

וגם לימוד תורה

הכי קשה, צניעות, לשון הרע.

הכי קשה לקיים.. אמ אולי מת מצווה. לוידת בדיוק, המון דברים

כיף לי.. תפילה. 

כי אני ככה הכי מרגישה מחוברת.

1) לא תחרוש שור וחמור יחדיו

2) שעטנז

3) כשאני מצליח לכוון טוב ממש - תפילה. אני פשוט בעננים!

    לפעמים נדירות גם בלימוד.

וחמור ביחד??.??( אם אתה נער)

1) ברכת המזון , כיבוד הורים

2) לא יודעת מה אני לא מחויבת 

3)צניעות כך אני מרגישה ביתו של הקב"ה 

בדיוק כמו בחיים האזרחיים

הציבור הדתי לאומי לא מתרכז בגבולות גזרה צרים - אלא נמצא בכל מגוון החיילות והתפקידים, קרביים, תומכי לחימה, ג'ובניקים, אנשי מחשוב, כלכלה, הנדסה, המון עתודאים שמתפזרים בכל יחידות הצבא עם סיום התואר בכל מגוון התפקידים הפתוחים בעתודה האקדמאית.

ובהמשך בחיים האזרחיים- בכל ענפי המשק, הכלכלה, התעשייה, האקדמיה, חקלאות, מסחר 

אבל בוודאי שיש הרבה הכוונה בציבור הדתי לאומי לצאת דווקא לתפקידים משמועתיים ומובילים בכל מקום ובפרט בצבא

אחד הפעילים זיהה אדם שהניח תפילין בשבוע שעבר והציע לו להניח שוב. להפתעתו, האיש ענה: "לא". כשנשאל מדוע, הוא הסביר בחיוך: "בפעם הקודמת שהנחתי אצלכם, הרגשתי התעוררות כל כך גדולה, שלא רק שקיבלתי על עצמי להניח בכל יום – אלא שכבר הזמנתי דוכן תפילין קבוע למספרה שלי!"

הופכים את העולם!
מתחברים - הנקודה היהודית שלי | קירוב לבבות והפצת יהדות

!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!

אין תשובה "נכונה" אחת לשאלה הזו, וההחלטה צריכה להתבסס על סדרי העדיפויות, הערכים והצרכים האישיים שלך.

כמדריכה בסניף הנפרד, המחויבות שלך היא לבנות ולהעביר תכנית הדרכה מתאימה לערכים שאת דוגלת בהם. ואף להוות דוגמא אישית לבנות שאת המדריכה שלהן.

האם העיסוק המקביל בחב"ב בסניף המעורב יוצר אצלך קונפליקט פנימי או מסר בעייתי?

האם האופי והרקע הדתי של הבנים המגיעים לסניף המעורב מקשים עליך?

או שיש פעילויות שהאופי שלהם סותר את הערכים שלך?

העובדה שציינת שאם לא תלכי לחב"ב, "סביר להניח שלא יהיה לך חברה אחרת" היא נקודה קריטית. קשרים חברתיים הם דבר בסיסי וחשוב מאוד. אם החב"ב המעורב הוא הדרך היחידה שלך כרגע לשמור על קשרים משמעותיים, עזיבה עלולה לגרום לבדידות ולקושי.

מדוע שלא יהיו לך קשרים חברתיים מחוץ לסניף המעורב? החברות שלך רק שם? אין דרך אחרת לשמר את הקשר עם החברות האלה?  (מפגשים מחוץ לסניף, פעילויות אחרות?)

אולי  לצמצם הגעה לסניף המעורב, לא להפסיק לגמרי? 

זהו הבעיה היא שאני חייבת את זה... זה כאילו השחרור שלי מכל הלחץ והבלאגנים של השבוע...

הרמה הרוחנית של החברה אצלנו היא די גבוהה ובאמת שלא נראלי זה משפיע... פשוט אני חוששת שזה קצת מוזר...

אם הרמה גבוהה מה הבעיה לנסות לעשות הפרדה?

לא כי אני מכיר את הנושא מקרוב, סתם נראלי שזה אמור להיות ככה.

זה מאוד מורכב כי הרמה הרוחנית שלהם גבוהה יחסית לחברה בעיר שלנו...

אני מדייק קצת יותר, חלקם מגיעים מבתים מסורתיים וחלקם חוזרים בתשובה... אני בכלל מהקצה השני, למי שמכיר אני לומדת באולפנת תפארת שזה אולפנה יחסית דוסית וזה פחות או יותר הכיוון שלי...

עכשיו מבינים קצת יותר??

אם כן, המצב יותר מורכב ויש יותר על מה לדון, גם בגלל הצד של הקירוב רחוקים שבעניין, ושזה מחזיק את המתחזקים בתור דתיים, ומראה להם שאפשר להיות שם ולהיות דתיים...

חוץ מזה יש על זה לרב שניאור הרבה דיבורים בעניין, היו כאלה שאחרי בירור אישי מלווה ברבנים גדולים (כדוגמת הרב שמואל אליהו), הרב שניאור הסכים להם להשתתף בפעילויות של סניף מעורב, בכל מקרה אם זה מעניין אותך יש יהודי שעוסק בכל ההקלטות של הרב שניאור ע"פ נושאים, כנראה שיהיה לו הקלטה בנושא, מוזמנת לשלוח לו מייל harav.shneor.ketzשטרודל גימייל נקודה קום. את יכולה לבקש ממנו חומרים בנושא, אם זה מעניין אותך. 

אתה יודע על איזה עוד נושאים יש??

אני ממש מפחדת שבסוף זה גם ישפיע עליי...

כאילו לכו תדעו מה יקרה, זה יכול חס וחלילה לדרדר...

בקיצור מורכב ביותר...