אני יודע שזה לא ממש קשור,יצא לי לדבר עם מישהי מהפורום על הנושא הנ"ל.
היא טענה שלא צריך לעמוד כי:
א. מנהג גויים.
ב. זה לא עוזר.
ג. אנחנו אורים תהילים.
אני טענתי שצריך לעמוד כי לכבד,ולזכור.
ולגבי תהילים-צפירה זה לא הזמן הנכון (בעיני).
מה אתם אומרים?
אתם עומדים? אומרים תהילים? גם וגם?
בבקשה לשמור על תרבות דיון.
יום-טוב!
אנשים נהרגו בשביל להגן עלי, אנשים לא ישנים בלילות בשביל לשמור עלי(על כולם).
הם עושים כל כך הרב בשבילי אז ברור שאתן לפחות את הכבוד הזה בשבילם.
זה עוזר לנשמה שלו?! הוא צריך ת'כבוד שלך?!
נראלי שכאשר אומרים משניות או תהילים לעילוי הנשמה זה הרבה יותר מועיל.
פשוט מסכים עם כ-ל מילה.
חסויהממש לא!
הם גיבורים שמסרו נפשם למענינו בהחלט! וכל אחד מהם צדיק!
רק שלעמוד בשבילם לדעתי לא עוזר ולא נחוץ... כל אחד בדרכו שלו שיעשה מה שהוא חונך.
כל הזמן לא צריך דווקא בזמן הצפירה הזמן הזה מוקדש לחיילים שנהרגו בשביל שנוכל לחיות כאן.
וצודקת זה לא בדיוק כבוד, זה יותר בשביל עצמי, להבין שיש אנשים שנהרגו בשביל שנוכל לחיות בארץ, להרגיש את האחדות של עמ"י...
(אני לא ממש טובה בהתבטאויות בכתב.. אבל מתנחלת בנשמה!! כתבה בדיוק את דעתי..)
מכבדים שאין להם דבר עם התורה כביכול. עם ישראל צריך לבנות את עצמו ולתפקד כעם וזה חלק חשוב לנהוג בכבוד לאומי כלפי חללים.
"הכל סובב את האשכנזים". 
הם עושים והולכים ושופטים ומתנהגים לפי התורה?
הם חילונים... וחילונים זה לא מה ש-ה' רוצה.
את מכירה את כולם?
את יודעת איך הם בתוך ליבם?
נכון שהשאיפה היא לקיום תורה ומצוות אבל יש חילוניםשהם במדרגה הרבה יותר גבוה- מבחינת בין אדם לחברו.
ואם ראשי המדינה חילונים- זה אומר שהם לא משקיעים מזמנם וממרצם כדי שלך, ולשאר האנשים יהיה טוב בארץ!?!
(סליחה אם נפגעת או משהו פשוט זה מרתיח אותי ההכללות האלה)
את המדינה אני בטוח שאת מכבדת, הממשלה זה כבר סיפור אחר.
סתמישווכדי לכבד את הנופלים, לא רואה עניין לומר תהילים שדקה לפני זה שכולם מחכים שהצפירה תתחיל אף אחד לא אומר תהילים, ופתאום בצפירה כולם נהיים צדיקים דווקא בזמן שראוי לשתוק.
כשמגיע זמן להזדההות עם עם ישראל ולכבד את החיילים, אז הוא מחליט שהוא לא יכול לעמוד דקה בשקט זה די צביעות
כאלטרנטיבה ללעמוד ולכבד באמת אני לא מסכים איתו.
הסיבה שאני חושב שלא צריך להגיד תהילים כי להגיד תהילים זה להתחמק מלהודות בערך של עם ישראל כאומה שיש בה צדדים של חול ושל קודש וצריך לטפח את החול ויש ערך בכבוד לאומי. זה מה שאני מתנגד.
סתם נסיון להראות לעצמך שאתה מנצל את הזמן ולא ח"ו מבזבז אותו על כבוד למתים. יש לי שאלה, בדקה לפני שאומרים "הקהל מתבקש לעמוד", ואז יש מלא זמן מבוזבז כי הצפירה עוד לא מתחילה, אתה אומר תהילים או מדבר בשקט עם חבר שלך?
אבל אין לי כח להתקטנן, מה שאני רוצה לומר זה שדווקא בזמן שכביכול "מבוזבז" פתאום כולם נהיים צדיקים, בעוד שיש המון זמן שהוא לכ"ע מבוזבז ואף אחד לא אומר תהילים.
בקטע של לעמוד או לא..כאילו אם זה בבית או בכיתה..תהילים אין ספק, וגם אם זה במקום ציבורי אעמוד.שיח סודאותי לימדו לכבד את המדינה ואת הסמלים.
ולומר על הדתיים לאומיים שהם פשרנים זה שטות גמורה והוצאת שם רע.
ואני אסביר למה...
דווקא בגלל שאני מאד מעריך את החיילים שמתו כדי שאנחנו נוכל לחיות... אני מעדיף לעשות את הדבר שהכי יעזור להם
כשאני עומד אני לא באמת עוזר להם במשהו... זה מרגיש לי קצת אגואיסטיות להעדיף את המעשה החיצוני
שמראה אותי כמזדהה ומרגיע את המצפון שהנה אני לא מתעלם.. מאשר באמת להועיל...
אני רואה את זה בדיוק כמו לראות עני ברחוב...ללכת לידו כשכולם רואים ולדבר על כמה המדינה לא עוזרת...
כמה העני הזה מסכן, להוריד קצת דמעות. וכו' וכו' אחרי שכולם ראו שאני צדיק והלכו... גם אני הולך בלי לשים לו אפילו שקל.
עוד נקודה, שהתהלים דווקא מזכיר לי על מה אנחנו נלחמים. ושהחיילים בעצם חיים רק בתור נשמה..
כך שאני לא מרגיש עצוב... אלא שברון לב עם תקווה
לעומת הצפירה שנותנת לי הרגשה של... "מסכנים, הלכו ככה" וזהו... בקיצור עצבות!
אז כשאני ברחוב אני אעמוד כמובן כדי לא לפגוע בצד השני
אבל בבית אפילו באמצע הדבר הכי חשוב אני אפסיק ואומר תהילים..
ואם זה נועד זה לא אומר שזה באמת עוזר...
הבעיה היא שלא הולכים לפי התורה מחפשים פתרונות מתחת לשטיח
ברגע אינטימי כזה,שכול אחד מכונס בעצמו.
אז.. אתה חושב על החלל שאתה מכיר,על המשפחה שלו וכו',ואז אתה תתחבר (לפחות אמור).
ואני חושב שחלק מהחיבור הוא לעמוד עם עוד כמה מיליונים. כמה מיליונים שאתם לא מסכימים כמעט כלום בהשקפת העולם, שניכם עומדים עם עוד ועוד ועוד.. זה משהו ע-נ-ק.
כשאני בוכה על החורבן אני לא מכיר אף אחד ממי שמת (כי זה היה לפני 2000 שנה בערך) ואף על פי כן אני עצוב..
למה? ואיך?
כי קודם עצם זה שיהודי סובל זה עצוב.. גם בלי להכיר אותו.. והצפירה ממש לא עוזרת לי בזה
דבר שני, כל הצרות נובעות מחורבן בית המקדש שנגרם מהעבירות שלנו...
אז זה כמו שיום אחד ההורים של מישהו יזרקו אותו לרחוב לתקופה בגלל מעשיו הרעים...
מן הסתם בזמן שהוא ברחוב הוא יסבול מקור\גשם\עוני\כלבים משוטטים\סתם עבריינים שהחליטו להציק לו...
אם יש לו שכל.. כל צרה תגרום לו לנסות לתקן את מעשיו כדי לחזור לבית וממילא הצרות יפסיקו
אבל אם הוא מתאבל על כל צרה בנפרד זה מראה שאין לו שכל
אבל ביום הזיכרון- כל (או רוב) המדינה עוצרת את חייה ומקדישה למענם זמן. זה זמן של אחדות והידיעה שכולם עוצרים עכשיו הופכת את זה להרבה יותר עוצמתי.
ואותו דבר על ביהמ"ק,את חושבת על זה כל-הזמן?
פשושון-זה לא סותר,זה שכל הצרות התחילו אחרי ביהימ"ק.
אז מה?
למה עצובים שהיו דברים רעים ליהודים? למה על השואה? הרי הכל זה ביהימ"ק.
אולי הכל מתנקז לשם,אבל כל דבר זה בפני עצמו..
למטרה
אני חושב שהסברתי את זה בתגובה הראשונה אבל סבבה...
כשאתה עומד בצפירה.. (כל שכן אם אתה מתעקש לא לקרוא תהלים) אתה נזכר במי שמת.. אתה עצוב וזהו!
זה עוצמתי...כולם ביחד...אבל מה אתה מרגיש אח"כ..? יש בך איזה תקווה?
או שאתה אומר איזה באסה שהם מתו... חבל..
התורה אומרת לנו "לא תתגודדו לא תעשו קרחה וכו' על המת" זאת אומרת... אל תתאבלו כאילו אין תקווה.
דווקא בזמן הצער אנחנו משתפים את הקב"ה.. את התקווה שיהיה יותר טוב..
ואת ההרגשה שגם הצרה עכשיו זו רק תזכורת...
אנחנו מתאבלים על כל יהודי שסובל בגלות הזאת...אבל תוך כדי מזכירים לעצמינו למה זה קורה...
בגלל זה יש לנו את תשעה באב... שבו אומרים קינות.. וכן, צריך להכניס במילים של הקינות גם את הצרות של היום.
"נשים בציון עינו" כמה ערבים מפתים יהודיות וכן על זה הדרך..
היום א"א להתקין שום דבר..
אם לא היו מתקינים את זה,אז הזכר של החיילים היה בזוי לא כמו היום שהוא מכובד. (אע"פ שיש לי ביקורת על צורת הטקסים,אבל א"א להתעלם מזה שהמדינה משקיעה הרבה כסף,אנרגיה וכו' ואני מברך על כך).
ולדעתי זה כן עוזר צפירה שכולם בשקט, עומדים, מאוחדים...
ולא בטוחשאם רק יגידו לנו שיום הזיכרון זה יהיה עד כדי כך משמעותי. גם אם קוראים תהילים בבית זה מקבל יותר משמעות כשיש צפירה ואת יודעת שכולם עכשיו עומדים, ומכבדים.
מה זה קשור מנהג הגוים?? לא הבנתי...!
אנחנו לא מחפשים עוצמתיות וכו'...
אנחנו בתור עם ישראל מחפשים שנשפר את מעשינו בעקבות כל דבר שקורה... ואם זה לא מביא לזה
זה לא שווה..נקודה!
דוד המלך בזמן הצרות צעק לה'... לא עמד בצפירות
הם לא עקשנים על תשעה באב...
מה יותר חשוב?
אומרים כי זה היה מזמן ולפני 2000 שנה ובכלל המדינה מתחנכת לא לפי הדרך....
כי זה משהו שאני מכיר הרבה יותר טוב.
זה כמו שהרבה אנשים אומרים שהם חושבים ב-9 באב על גוש קטיף.
אבל זה של ביהימ"ק?!?!?! אלא-ככה הם מרגישים את החורבן.
כואב המצב שרק כשיש צרה נזכרים שיש אלוקים וצריך מושיע...
צריך לזכור ולדעת ממה זה נבע ולתקן את המעשים
"הכל סובב את האשכנזים".
ח"ו!
חכמים תיקנו את חנוכה להבדיל מימי זיכרון....
אותם עלזה שהם מסרו את חייהם בשבילך. הדקת דומיה שיש תמיד בצפירות זה מראה על אחדות ושותפות על מה שקרה
אין שום מקור בתורה שמציין את התועלת בכך לנשמת הנפטר.
התאחדות?- סבבה.
שותפות?- מקסים.
בזה^^ לא העלאת את נשמתם של החיילים. השארת אותם בידיוק היכן שהיו דקה קודם לכן.
ובמילים אחרות- פשוט פספסת דקה מהחיים שלך.
חושבת על אלו שמתו, על הכבוד שמגיע להם, מה הייתי עושה אם הייתי שם,
מנסה להתחבר
בפנים- זה סיפור אחר.
אני לא רואה (והתורה גם) את התועלת בלעמוד ולזכור.
הכבוד שכולם פה מדברים עליה. היא מידה ארצית-חומרית-אנושית. אין לה שום תוקף בעולם הנשמות.
מצטערת להודיע לכם- אין בה שום תועלת. לפחות לא להם.
שם, למעלה, אין מושגים כמו "כבוד" "הערכה" וכו'.
שם הטרמינולוגיה מאוד שונה.
שם מדברים על "שכר ועונש". "ג"ע וגיהנום".
אין מושג של "לכבד". אבל כן יש מושג של "לעזור".
העמידה הזקופה- לא מועילה להם.
היא אולי מועילה לנו- להשקיט ולהשתיק את המצפון למשך שנה שלימה. אבל היא לא מועילה לחיילים ולנרצחים.
מי שחושב שזה כן מועיל- מוזמן להביא מקור הלכתי לנושא.
בינתיים יש לנו את השו"ע שמדבר בברור על חשיבות אמירת פרקי תהילים/לימוד תודה לע"נ הנפטרים.
עזבו את העובדה שלעמוד דקה דום- זה מנהג גויים מובהק שבכלל לא מוזכר בתנ"ך- וזה לא מועיל להם.
זה כמו רופא שנכנס לחדר חולה שחיכה שעות לבואו כדי שההוא ייתן לו מרשם לתרופות משכחות כאבים. אבל במקום להוציא דף ועט ולהיות מעשי- הוא מתיישב ליד החולה. מלטף אותו, מנחם אותו. מספר לו כיצד הוא עוד מעט הולך להבריא ולא ייכאב לו יותר וכו' וכו'. על רופא כזה נאמר: טיפש!. מה זה יעזור לחולה לשמוע כל מיני ניחומים? הוא צריך תרופות. ועכשיו. תן לו מרשם ותזעיק את האחות בכדי לטפל בכאב.
שוב- אם המטרה היא להיות אגואיסט (במידת מה), ולזכור אותם בשביל התועלת האישית (השתקת המצפון וכו')
בשביל שנוכל להביט אל עצמנו במראה ולהגיד: 'עמדתי וכיבדתי אותם. למרות שהיה קשה. הצלחתי להתחבר אליהם'.
אז לעמוד דקה דום זה רעיון טוב.
אבל אם המטרה שלנו היא באמת לעזור לנשמותיהם. שמשוועות לזכויות.
היינו לוקחים את העסק לידיים ומקימים פרויקט שמטרתו לגמור כמה מאות אלפי ספרי תהילים בדקה אחת לע"נ החיילים.
כזה פרויקט היה נרשם לזכויותיהם של החיילים ואין ספק שהיה מעלה אותם. ועוזר להם.
מדהים לראות איך כולם צדיקים-אבל במקרה הטוב אומריםביום הזיכרון בלבד תהילים.
את מטפלת בחולה כל השנה? לא מאמין (אף שהגיוני שכן).
אז לא יזיק לעמוד 2 דק' ולהזכר קצת.
אז ניתן לחולה טיפול אחד ואז.. יאללה לך הביתה נפגש עוד שנה,זה ככה?!?!
אם הנשמות משוועות לזכויות-צריך כל השנה.
מה קשור בטיפול חולה?
עדיף שכל מצווה שעושים בכל יום זוכרים שזה בשביל בניין בית המקדש.
אני באמת עושה ה-ר-ב-ה יותר למען החיילים וההרוגים (ולאלה שנספו בשואה).
אני לא עומדת כמה שעות דומיה לזכרם. אני אכן אוספת זכויות למענם. שיהיה להם טוב שם למעלה.
וכשאני עומדת (בחוץ) דקה אחת בגלל צפירה ונזכרת בהם- אני רוצה לעזור להם במשהו. לא סתם להיזכר.
אם א-ת-ה לא עושה כלום למענם כל השנה ורק נזכר ביום המיועד לכך- אז זו בעיה שלך.
בכך אתה מטיל את העובדה הזו על שאר כלל האוכלוסיה והאנשים פה. ועל פי זה שופט אותם.
אתה חושב שזה שאני אומרת פרקי תהילים זה בשבילי? למעני? לזכויות שלי?
הרי אני עושה את זה בשבילם.
הם לא צריכים דקת דומיה. הם צריכים זכויות- והרבה מהם.
תן להם כמה זכויות- מעולה. תרמת מעט מחייך למען אלו שנהרגו בכדי להבטיח כאן שלווה וביטחון.
תעמוד דקה. בשקט. עזרת למצפון שלך. אבל תרמת להרוגים.
אגב-
מאוד קל לתייג משהו. אם זו הייתה הכוונה שלך.
אבל לא בכותרת.
אני מניח שאת לא עושה את זה כל יום,ואם כן-כל-הכבוד!
רב האנשים שאני מכיר לא מתייחסים לזה ביום יום.
ואם אומרים תהילים זה בד"כ,לא לשם זה
כי משמעם?- בשביל זה יש ת'טכנולוגיה...
תהילים בדר"כ נאמרים בזמנים מיוחדים לשם מטרה מסוימת.
אם רוב האנשים שאתה מכיר לא מייחסים חשיבות לזיכרון החיילים ביום-יום - אז זה מסביר מדוע נקודת ההנחה שלך היא כ"כ צרה ומוגבלת.
לדעתך יש הרי רק זמן אחד, דקה אחת, בה נזכרים בחיילים. אז מין הראוי שבאותה דקה יתעסקו אך ורק בזיכרון החיילים ולא שום דבר אחר.
זה נחמד.
אתה בעצם רוצה לצקת לאותם דקות קצת משמעות. מחשבה. לא רק 2 דקות שמשתעממים ובמקרה הטוב אומרים תהילים.
אבל דע לך- לא כך הדברים.
אנשים שאומרים פרקי תהילים בצפירה הם אותם אנשים שיום-יום זוכרים את אותה קבלה/מעשה טוב שקיבלו על עצמם לע"נ החיילים.
הם לא עומדים להיזכר בהם פעם אחת בשנה- אלא נזכרים לעזור להם על בסיס קבוע.
שעצם העובדה שאת אומרת תהילים=את תמיד זוכרת אותם.
ואני נזכר בהם יותר ממך,זה בטוח.
לכל אחד יש את הדרך שלו.
שעצם העובדה שאת אומרת תהילים=את תמיד זוכרת אותם.
ואני נזכר בהם יותר ממך,זה בטוח.
לכל אחד יש את הדרך שלו.
ברור שלכל אחד יש את הדרך שלו.
אבל להגיד "כפויי טובה" ו"חוסר מוסריות" על מי שנזכר בהם כל יום,מסייע להם בפועל וצובר למענם זכויות על בסיס יומי- זה פשוט עיוות.
לעמוד 2 דק'?
לא מעניין אותו כבוד.
נתחיל לבזות את הגופה,
נשב על בירות ליד הקבר,
נשחק שש-בש.
הרי כבוד לא מעניין!
היות שנמצא כתוב בספרי דברי הימים שלהם איך שהיה רוח סערה גדולה בעולם, והרוח סערה הפך את כל העולם כלו, שהפך מים ליבשה ומיבשה לים, וממדבר ישוב וכו', ובלבל את כל העולם כלו, ואחר הרעש והבלבול שנתבלבלו כל העולם, ישבו עצמן בני העולם לעשות להם מלך. וחקרו מי ראוי לעשותו מלך עליהם, וחקרו ואמרו. באשר שעקר הוא התכלית, על כן מי שהוא משתדל ביותר בהתכלית, הוא ראוי להיות מלך. והתחילו לחקר מהו התכלית, והיה ביניהם כתות כתות.
כת אחת אמרו, שעקר התכלית הוא כבוד, כי אנו רואים, שהכבוד הוא העקר אצל העולם, כי כשאין נותנין לאדם כבודו, דהינו שמדברים לו איזה דבור כנגד כבודו, יש לו שפיכות דמים, כי העקר הוא הכבוד אצל כל העולם, ואפלו לאחר מיתה מקפידים לתן להמת כבודו, לקברו בכבוד וכיוצא. (ואומרים לו, שכל מה שעושין - הכל עושין לך בשביל כבודך) אף על פי שאחר מיתה אין שיך ממון ושום תאוה אצל המת, אף על פי כן על כבוד המת מקפידים. נמצא שהכבוד הוא העקר התכלית. וכיוצא בסברות כאלו. (של מבוכה ושטות.
פשושוןאם זה מנהג גויים,אז?
זה פוגע? גם מנהג גויים להשתמש במחשב..
ככה שהטענה הזו-היא אומללה ומי שמוכר אותה הם החרדים שמחפשים תירוצים.
למות על קידוש ה' זה נושא אחד
זו רמה אחת/נוספת/מיוחדת בג"ע.
לצאת מהגיהנום בכדי לזכות להינות מהג"ע- זה סיפור אחר.
יהודי שחטא וחייב כפרה לא יכול לתקן את מעשיו.
לעומת מי שכאן בארץ- יכול לעזור לאותו נפטר להוציא אותו משאול תחתית. פשוטו כמשמעו.
צודקת-
מאוד קל לתייג
רק חבל שאצלי זה לא עובד..
נחללכן הגבתי איזה 20+ דק' אחרי שתייגת אותי...
אני יכולה לתייג.
אבל א"א לתייג אותי.
העמידה היא סוג של פעולה שגורמת לפיקוס המחשבה על המאורע מבחינתי - זה כמו להבדיל התנדנדות בתפילה...
ותהילים -כי לשתוק בשבילם כדי לזכור טוב ויפה.. אבל את אותו עניין משיגים בעצם פעולת העמידה כבר לכן במקום השתיקה שלא מועילה אפשר להחליף למשהו שיועיל להם בסופו ל דבר...
אמונה זה לא בריחה... לא צריך לעמוד מול שום חלל כי אין חלל!
הקב"ה הוא עשה עושה ויעשה לכל המעשים.. סובב וממלא את כל העולמות
להפך... מחקרים מוכיחים שדתיים (אנשים מאמינים בבורא) סובלים פחות מהלם קרב
ולמה...? כי גילו שזה שסובל מהלם קרב זה בגלל שבזמן הטרואמה הוא הרגיש בודד.. לכן צריך לעשות לו מן שחזור של המאורע והפעם נותנים לו הרגשה שהוא לא לבד.(לא נכנס לזה)
לעומת מי שמאמין שתמיד הקב"ה לצידו ותמיד הכל לטובה... אין לו שום טראומות משום דבר אלא להפך מכל מאורע הוא מקבל יותר כוח לעתיד.
קח לדוגמא את משה רבינו, דוד המלך ,יוסף הצדיק... אחרי כל הדברים הקשים שהם עברו... משה רבינו היה מאומץ ולא רק זה אבא שלו המאמץ מנסה להרוג אותו.. את דוד המלך זרקו לרעות צאן בתקווה שיאכל אותו איזה אריה.. את יוסף הצדיק מכרו האחים שלו... ושלשתם נהיו מנהיגים (הביטחון העצמי שלהם לא נפגע כהו זה)
אם לא היה להם אמונה לא יודע איפה היו מאשפזים אותם...
אבל סתם הערה: 2 דקות בלי לשון הרע של כל כך הרבה אנשים זה גם משהו.
שאני ארצה את הנכון...
והצלחה רבה לכולנו בשנת הלימודים האחרונה במערכת החינוך, תפילה לשנה שקטה ומוצלחת, בלי הפרעות, בלי מלחמות ומחלות ומגפות …
דווקא יהיה משעמם בלי מלחמות 😅
אבל שיהיו רק מלחמות טובות עם ניצחון שלנו בעה
חח מאז כיתה ו בערך לא למדנו נורמאלי (שנה רצוף)
ובטח גם התחדשת בבגדים חדשים - אז גם ברכות על זה 🥻
ובעוד מקצועות - ברור שאמורים ללמוד הרבה חומר חדש ומאוד רלוונטי לבגרויות
2 אדר אז לומדים עד שבט כזה חח
ואגב גם מי שעושה 4 יחל עדיין לומד😅😅
אבל רואים תסוף באופק(;
קשוח 5 יחל לא?...
*תגובה לGini פשוט קפץ למטה
המתמטיים ואת רכישת מיומנויות הטכניקה של התמודדות עם השאלות וההגעה לפתרונות.
היופי במתמטיקה שלא צריך לזכור טונות של חומר בע"פ, כמו במקצועות הומניים, אלא לרכוש הבנה ומיומנות באמצעות המון המון תרגול, ואז די מהר מצליחים להתמודד עם כל בעיה שצריך לפתור.
ותודה על איחולי ההצלחה!
מטורף, תגיע רחוק
אני דווקא ההפך- לא אוהבת לחשוב
ומעדיפה לזכור (;
לזכור הרבה בע"פ - שפות זרות
זה ממש קריטי ברכישת שליטה בשפות אחרות מאשר שפת אם
זה היה ככה עוזר באנגליתת
בטח מתישהו ימצאו מכשיר שמחדיר למח שפות
זיכרון חיצוני למוח, כמו למחשב (דיסק און קי)
ואז אפשר יהיה לטעון באותו רכיב המון מידע שיהיה זמין מיידית למוח שלנו.
(כמו שיש כבר פתרונות טכנולוגיים ביו-רפואיים אחרים שמתחברים למערכות ביולוגיות בגוף, למשל קוצב לב, משאבת אינסולין, רשתית מלאכותית, שתל שבלול באוזן)
ואם לא עכשיו, ערב ראש השנה והאיחולים לשנה החדשה, מתי כן מתאים לפנטז על העתיד?
בטח מתישהו אולי בעתיד הקרוב כבר לא יהיה ביס לאידעת בטח יהיה משו אחר
(לפי איך שהטכנולוגיה מתקדמת בטיס)
ואנחנו נהיה הדור הישן😂
אבל זה דיון ארוך מאוד
אני גם הייתי רוצה שיישאר ככה
למרות שנגיד מבחינה רפואית אני הכי רוצה שיתקדם וישתכלל ובעוד תחומים
שיהיה אפשר להכניס את החומר ישר למוח
(כרגע יש מחקרים על זה ששימוש בבינה מלאכותית דווקא מזיק לציונים, מה שהגיוני מאוד)
העולם יותר מורכב מזה, גם אם זה יקרה
אתם תשרדו את זה, ויום אחד זה יגמר
ו--בסוף שנה נשיר בשנה הבאה נשב על המרפסת ואתם תעשו בגרויות😅
לשרשור הזה
(כרגע טנטטיבית ל 1/7/2027)
לילה טוב ובהצלחה לכולנו !
זרקו כמה בכל שאלה, ככה נתקדם טוב
לפחות בורקסים ורוגעלכים כן
חטיף?
צומח מהאדמה?
היה פעם הולך על האדמה?
מטוגן?
מבושל?
מטוגן
יענו על זה תענה:
לא
כן
לא
מכינים את זה בבית?
זה ארוז בדרך כלל?
שניצלים?
זה משו יחסית בריא? (אפילו שמטוגן)
מורכב מירקות?
מפירות?
עם פירורי לחם?
לביבות?
חציל מטוגן?
ירק כלשהוא מטוגן?
אבל אמרתי לעצמי, מה בריא בזה.
שום
כמו סופגנייה
ל המשוגע היחידיאבל נחמד לדעת, אולי אני אקנה מעכשיו יותר פלאפל מאשר פיצה ודברים כאלה.
היו ימים שהייתי צעיר לפורום הזה
אבל מתלבטת אם להתייאש סופית🙈
כאילו כי יהיה חופש
לאידעת אולי לא מכירים.... אבל באמת מוזר...
או בוואצאפ או באסמס
וגם בפייסבוק אינסטגרם וטיקטוק
ווטסאפ, סמס - אלו לא פלטפורמות להעברת הודעות ודיעות כמו הפורומים כאן
פייסבוק - חשבתי שזה רק למבוגרים.. לא יצא לי להיתקל בנוער
ושני האחרונים - זה למעקב אחרי אושיות רשת. לא מקום כמו הפורומים.
תמיד צריך להשתדל ולפעול, גם להתפלל ולקוות, שיהיה טוב, שיהיה בהצלחה, גם במצבים שנראים חסרי סיכוי
ל המשוגע היחידיאבל לא נורא, בסוף יהיה טוב.
ואולי לא
חח אז אולי התכוונו לפה😅
להבחנה מתי המציאה של המוצא ומתי לא ….
אבל בכל מקרה, הפורום כנראה השלים את יעודו בעולם ועכשיו הוא עולה בחזרה למעלה
ואז מהר מאד מתחילים חגי תשרי
ובאמת עבר בטיס... והיה ככ כיף
למה צריך לימודים? אוףףףף
שאלתי את ידידי הקבוע Gemini, והנה תשובתו לשאלה (מדוע צריך לימודים במתכונת הקיימת של 12 שנות לימוד):
הדיון על הנחיצות והמבנה של 12 שנות לימוד מעסיק רבות את מערכות החינוך בעולם. למבנה הנוכחי יש יתרונות מבניים וחברתיים לצד חסרונות בולטים בעידן המודרני:
מטרות ויתרונות של המתכונת הקיימת
• חיזוק סוציאליזציה ומיומנויות חברתיות: בית הספר מספק סביבה מבוקרת שבה ילדים ובני נוער לומדים להתנהל בחברה, לשתף פעולה עם קבוצת השווים, להתמודד עם סמכות ולפתח אינטליגנציה רגשית וחברתית.
• הקניית ידע בסיסי והשכלה רחבה: המסגרת נועדה להבטיח שכל אזרח יצא לעולם עם אוריינות שפתית, מתמטית, מדעית והיסטורית בסיסית.
• שיוויון הזדמנויות ומוביליות חברתית: מתן מסגרת אחידה לכלל אוכלוסיית המדינה מתוך שאיפה לצמצם פערים סוציו-אקונומיים ולאפשר נקודת זינוק שווה לכולם.
• מסגרת בייביסיטר לאומית והחזקת המשק: מערכת החינוך מאפשרת להורים לצאת לעבודה במשרה מלאה ולהחזיק את הכלכלה מתפקדת.
• הבשלה רגשית וקוגניטיבית: גיל ההתבגרות כרוך בשינויים פיזיולוגיים ומוחיים משמעותיים; 12 השנים מספקות מרווח זמן להתבגרות מלאה לפני היציאה לשוק העבודה או להשכלה הגבוהה.
ביקורות ואתגרים במבנה הנוכחי:
• חוסר התאמה לשוק העבודה המודרני: המודל הקיים נבנה בעידן התעשייתי ומבוסס על שינון והנחתת מידע, בעוד שהעולם המודרני דורש חשיבה ביקורתית, יזמות, יצירתיות וסתגלנות.
• חוסר גמישות והתאמה אישית: למידה בקצב אחיד עבור עשרות תלמידים בכיתה אינה מתחשבת בכישורים, בחוזקות ובקצב הלמידה הפיזיולוגי והאישי של כל תלמיד.
• מיקוד יתר במבחנים ובציונים: שיעור ניכר מהזמן מוקדש להכנה למבחנים סטנדרטיים (כמו בחינות בגרות) על חשבון עומק מחקרי, סקרנות טבעית או פיתוח מיומנויות מעשיות לחיים.
• אובדן זמנים וחוסר יעילות: רבות מהמיומנויות והתכנים הנלמדים לאורך 12 שנה ניתן להקנות בפרק זמן קצר בהרבה באמצעות שיטות הוראה מודרניות וטכנולוגיה מתקדמת. שינויים טכנולוגיים והתפתחות הבינה המלאכותית מובילים כיום מגמה עולמית של לבחון מחדש את מבנה הלמידה, מעבר משינון לצבירת מיומנויות, ושילוב למידה היברידית ומותאמת אישית.
במציאות חיים כזו שהבנות הצעירות היו יוצאות עם הצאן… כמו רחל ולאה, כמו ציפורה - ואנחנו הבנים היינו מגיעים לחפש כלות מבין הבנות הלבושות לבן ורוקדות בכרמים 🙂
נשמע מושלם לפעמים בא לי לחזור לפשטות של פעם
טוב אבל בכל זאת העולם התקדם רק בזכות אנשים שהשכילו ולמדו
אז..... חייב (:
וזה קרע אותי שהוא כתב - מסגרת בייביסיטר לאומית😅😅
ונשים היו במצב עוד יותר גרוע מהגברים.
(המשך תשובה מ Gemini)
לאורך מרבית ההיסטוריה, החינוך וההשכלה שיקפו את התפקידים המגדריים המסורתיים: בנים חונכו למרחב הציבורי, לפרנסה ולמנהיגות, בעוד בנות חונכו למרחב הפרטי, לניהול משק הבית ולגידול ילדים.
התפתחות הפערים בין החינוך לבנים ובנות לאורך ההיסטוריה התבטאה במספר מישורים:
• העת העתיקה והימי הביניים: השכלה פורמלית (קריאה, כתיבה, מתמטיקה ופילוסופיה) הייתה נחלתם של מעטים בלבד – כמעט בלעדית גברים ממעמד גבוה או אנשי כמונה. בנות למדו בעיקר בבית אמהותיהן מיומנויות מעשיות כמו טווייה, בישול וניהול הבית.
• הסללת התכנים הרשמיים: כאשר החלו לקום בתי ספר נפרדים לבנים ולבנות (במיוחד מהמאה ה-18 והלאה), תוכנית הלימודים הייתה שונה לחלוטין. בנים למדו לטינית, מדעים, חשבון ופוליטיקה כדי להכין אותם לאקדמיה ולשוק העבודה. בנות, גם מהמעמד הגבוה, למדו בעיקר נימוסים, צרפתית, נגינה, תפירה וספרות קלה – תכנים שנועדו להפוך אותן ל"רעיות מיומנות ומארחות ראויות".
• נגישות להשכלה גבוהה: עד סוף המאה ה-19, אוניברסיטאות היו סגורות לחלוטין בפני נשים בכל רחבי העולם. המחשבה הרווחת הייתה שלימוד אקדמי מאומץ עלול "להזיק לבריאותן" או אינו נחוץ לתפקידן החברתי.
• הקשר היהודי: במסורת היהודית, בנים חונכו מגיל צעיר ב"חדר" ובישיבות ללימוד תורה, משנה וגמרא. לעומת זאת, חינוך הבנות היה בלתי פורמלי והתמקד בדינים המעשיים של משק הבית.
השינוי המשמעותי החל רק בתחילת המאה ה-20 עם הקמת רשת "בית יעקב" על ידי שרה שנירר, שהמציאה מחדש את החינוך הפורמלי לנשים בחברה החרדית.
תפיסה זו החלה להשתנות בהדרגה בשלהי המאה ה-19 ובמהלך המאה ה-20, בעקבות המהפכה התעשייתית, צמיחת התנועות הפמיניסטיות, והחלת חוקי חינוך חובה אחידים שהשוו את תוכניות הלימודים והנגישו את האקדמיה לשני המגדרים.
חוצמיזה נראלי אנחנו היחידים כאן
אבל הם כבר התחילו לימודים בא' אלול
גמני מתחילה עוד רגע😬
נו אז איך להתחיל?
אבל אני כבר שיעור ב' בישיבה גבוהה,
זה אחרת קצת מלהתחיל שמינית, אבל עדיין התחלה חדשה ונחמדה.
חח זה יתרונות וחסרונות..
ובהצלחה לך שתהיה שנה טובה(:
לשבת
או שזה יוציא מהמיטה את כל הרדומים …
מה עובד במאפייה?
חנות (מאפיה) אהובה וטובה ליד הבית
והחלטה של רגע, לצלם ולשתף כאן
אני רואה פשוט שאתם פעילים...
אמת או חובה
אסוציאציות
שרשור שירים
ועוד...
איזה מהרר עבר החודש הזה🙈
רעיונות?🙏
ואז לפי ההמלצות והאטרקטיביות של המקומות
המומלצים, בוחרים לאן ללכת.
(למשל, לצורך הדוגמא, אם אבקש מעיין מומלץ באיזור טבריה, ואין כזה - אז לא אדע על מעיינות אחרים בארץ שכן מומלצים…🙂)
(אפילו שאת פחות)
פה אין כמעט מגיבים,
יש באזור גוש טלמונים כמה, - עינות ענר, מעיין חרשה, עין דני.
וגם לכיוון ואדי זרקא (עטרת) אמור להיות מעיין חדש שאפשר ללכת, לא זוכר את שמו.
בשומרון באזור שילה/עלי, - עין עוז, מעיין הקטורת, מעיין הגבורה.
בצפון יש את המפורסמים בסגנון המשושים ובאזור שלהם, - משושים, ג'וחדר, ונראלי עוד...
צפון סביבות בית שאן/שדה אליהו, יש - עין נזם, בריכות המפלים, ועוד כמה.
אזור ירושלים יש הרבה בסביבות הדסה עין כרם וההרים, - סטף, עין לבן, עין טייסים, עין חינדק, ועוד הרבה שיש במפות של המקום,
כמובן ליפתא בכניסה לירושלים.
אזור לטרון לכיוון מודיעין יש עין מח"ר
זה מה שעלה לי עכשיו בראש.
טוב אני כותבת כאן דווקא כי באלי להחיות אותו
למרות שכבר מלא ניסו ולא הצליחו.. אממ אז צודק, אולי אני יעבור לצמ"ע🙃
ל המשוגע היחידיאז נראלי אני באמת היחידה כאן🙈
ולא צריך לפרט עוד
פשוט אין להם סמארטפון עם אינטרנט
(כמוני, אני מהמחשב)
לפחות בהרגשה....(: גם אני מהמחשב
מעניין מה יקרה עוד כמה שנים עם הנוער? כי מצד אחד יש התחזקות ומצד שני התדרדרות...
מה יקרה עוד כמה שנים, נדע עוד כמה שנים,
אני חושב שכרגע הרוב בנקודה של הימשכות אחרי התרבות, אבל ב"ה יש הרבה שלא, והם מספיקים.
בסוף תמיד היה אתגרים ונסיונות ובסוף אנשים נהיים לאנשים טובים ברובם הגדול
(ראו את זה במלחמה שאותו נוער לשעבר שקיטרו עליו קם כמו אריות והגן על עם)
אני לא ידעת אם יש פה בכלל נוער שלא נכנס בצמ"ע😅😅
בכבוד, גורל העולם תלוי בידיכם
בצמ"ע אין כמעט נוער, אם בכלל, אבל יש עדיין קצת אנשים פה בפורומים שנמצאים בכל מיני פינות מוסתרות
וטוב אני עדיין לא גיליתי אותם😅
למרות. שאני בגבול בין נוער לצמה
אני בד"כ לא כ"כ זמין באינטרנט...
אבל העיקר הרצון
חחחח
אם לקרוא לזה בעיה,
אבל בשביל זה יש את בין הזמנים
אין על ביה"ז
אבל ברמת יעילות שלי זה עדיף ככה
לרוב החופש בתיכון ארוך מידי ואתה מאבד את זה
אבל הגיוני שהייתי באמת ממצה אותו
ביהז באמת קצר, על הממוקד אני לא יודע
שאף פעם לא היה לך חופש ארוך?
יש את עין סמיה מעיין חדש ליד כוכש, טוב מאד ויחסית נגיש, יש את עין ראשש פחות נגיש ופחות אנשים, מגיעים דרך מלאכי השלום, יש את הבריכות החדשות בבקעה שדי קרובות לשומרון בריכות הורדוס בריכה ענקית 40×40 מטר בערך גבוה יפה קצת חם, כמובן מלא אנשים אבל תמידיש פינה ריקה במים בגלל הגודל.
באמת שמעתי דברים טובים על עין סמיה, (וגם שיש שם עגלת קפה🙃🙃)
לא מכיר את העגלה קפה האמת
נראלי זה יותר בכיוון של "מצב הנוער בימינו" 
מתוך כמה,
שקשורה לכותרת.
