זה תמיד עצוב כשזה מישהו אהוב גם זו דרכו של עולם מפני שאנחנו אנושים ורואים את הכל ברמה חומרית ומוגבלת מאוד וקשה לנו לתפוס את הענין הזה של הניצחיות שלאחר המוות,אני עצמי עדין לא תופסת את הענין הזה וזה מפחיד אותי מאוד ואני לא רוצה להעציב אותך עוד יותר עם הטראומות שלי.
לא חשבתי שזה הולך לכיוון הזה.
כן, המצב שלו הידרדר בשנים האחרונות לחייו, כן, ראיתי אותו בבית החולים מונשם עם דלקות וכל מיני מחלות של זקנה - אבל עדיין, לא נתפסה אצלי המחשבה אז שזה הפעם האחרונה שאזכה לראות אותו בחיים.
את הסבא הכי מבוגר שלי, שעלה לארץ ממרוקו, שהיה סבל ועבד בעבודות פיזיות קשות מאוד, והנה, השנים עושות את שלהם והוא נחלש, ונפילה באוטובוס שגרמה להידרדרות רצינית במצבו - ואפילו סבתא ששנים רבות לפניו הייתה בכיסא גלגלים, ושתמיד נתפסה לי כ"חולה" מבין שניהם - אפילו היא עוד איתנו, גם אם מעט מבולבלת (לא תמיד היא זוכרת שהוא איננו 
), וכבר עברו 7 שנים כמעט מהיום שהוא הסתלק מאיתנו.
חשבונותיו של אלוקים לא מובנות תמיד לבני האדם. נכון, לנו קשה כי אנחנו נשארים כאן למטה - אבל צריך לזכור שמאוד יתכן שמבחינת הנפש שלהם, זה היה שחרור מעול מייסר, מגוף שכבר "לא שמיש", שהנשמה כלואה בו בלי יכולת להתקדם, בלי יכולת אמיתית "לחיות" - כך שעזיבתה את העולם הזה, מבחינתנו כיהודים מאמינים, היא רק מעבר לשלב אחר, "גדול יותר" ומאיר יותר, שבו, סוף סוף, הנשמה כבר לא תלויה בגוף המיוסר והבלה. ובעזרת ה', גם זה חלק מאמונתנו - אנחנו מאמינים בתחיית המתים, שבעתיד נפגוש שוב את היקרים לנו.
חיבוק....יעל מהדרום
מייה.יעל מהדרוםמקום בעולםאנשים יפים, מוצלחים,
אנשים של החיים,
ברוכים הבאים לחושך,
ברוכים הבאים לרכבת הרים של החיים שלנו,
ברוכים הבאים למחלקות סגורות
למבט אטום וריק
ברוכים הבאים לפחד מוות,
לפחד מהמוות
למקומות שבהם אין לכם מה לעשות
בהם אתם הצופים ואתם ההצגה
אתם הטובים ואתם הרעים
אתם המכילים אבל אתם גם המכאיבים
ברוכים הבאים לנפש
לתרופות,לכאבים
למחלות הפחות פוטוגניות
ברוכים הבאים לשלוש שנים של סרט
של עלייה ירידה ושוב ושוב
ברוכים הבאים למטה
ברוכים הבאים לדמעות של אמא בלי סוף
לרגעי ייאוש אצל אבא
ברוכים הבאים למלחמה על החיים
תכירו, זה קצת מפחיד, גם לנו
אז תיכנסו רק קצת
לא להיבהל
זה בעיקרון לא מדבק
אל תגידו כלום,
תיתנו איזה חיבוק
תעיזו להסתכל קצת בעיניים
תכירו את המבט הזה
תזהו את התהום
ואז תפיצו הלאה
תספרו שזה לא כזה מפחיד כמו שמספרים
ואנשים כאלה הם די רגילים
והם לרוב ממש חיים בתוכנו
והמשפחה שלהם היא לא פוגענית או משהו
ממש רגילה כזאת
אפשר לומר די טובה
ולפעמים באמצע היום, כשאנחנו נראים קצת מהוררים
אז זה רק קצת מחשבות על היקר שנמצא עכשיו בבועה שלו
במחלקה במקום כזה או אחר
נאבק על החיים שלו
אל תפחדו לשאול אם הכל בסדר איתו
אל תפחדו לשמוע את התשובה שלא ממש
והכי חשוב תשמרו את הביקור אצליכם בלב
קרוב קרוב
לא לשכוח, לא לשים בצד
יש אנשים שנלחמים כל יום על החיים
ויש להם משפחה שעומדת בצד
מחזיקה להם את היד
ומתפללת שהם יצליחו
וגם אם זה קורה כמה פעמים ביום
אל תתעלמו
יש פה אנשים שנלחמים על החיים
ויש להם משפחה.
מצד שני אני מתעורר בי אהבה עצומה ומצד שני כאב עצום על אחת שעשתה בתוך מסגרת גן סוג של טיפול פסיכולוגי הנקרא emdr
ובסוף פיטרו אותי כי לא יכולתי מבחינה רגשית לטפל בילד הזקוק להשגחה צמודה וכל הצוות ידע וקיבל חלק מהכלים גם לטפל בי
אז מצד אחד עברתי את הטיפול ובאבחה אחת נגמר וזה כואב שורף את הלב ושואלת את עצמי למה לעיני כולם לעבור טיפול..
ומצד שני היא עבדה איתי בחינם וזקוקה לעזרה הזו ויחד עם געגועים עזים לאותה אחת והכרת תודה על כך איך איך מתמודדים עם הקונפליקט הזה קשה מיסר ועצוב יחד... האם משהו בתוכי מעורער עד כדי כך האם זה נקרא מזוכיזם...... 😭😭😭
אכפת לנו ממך ומאחלים רק טוב ושיהיו לך הכוחות להתמודד
לפני שבועיים עברתי מצב נתק.. פניתי לרופא והיפנה אותי לבדיקות דם כמו אלקורידים )מקווה שכיניתי אותו נכון..
ביקשתי שיבדוק לי ויטמינים ומינרלים ומסרב וממש מרגישה שחסר לי איזה מינרל או ויטמין דחוף בגוף
השאלה שלי איפה אפשר לבדוק בדיקה כזו מחוץ למסגרת הקופות חולים וכמובן שיהיה בכפוף להפניה?
לא הרבה, משהו כמו 30-40 אני חושב
ושיהיה רפואה שלמה. מאחל שהבדיקה תלמד מה יש ומה אין ושיהיה לרפואה.
לא יודע לגבי פענוח.
ביחס למה לובשים, אסור באיסור חמור משהו ממתכת, כל דבר ממתכת חובה להוריד!!!
חוץ מזה, אני לא בטוח. (יש מצב שחובה חלוק של בית חולים, אבל אם יש ריצ'רץ' על הבגד אז אסור אותו)
ממליץ להתקשר אל המכון mri ולשאול אותם
לדעתי, מומלץ מלווה, יש סיכוי סביר שהבדיקה עצמה אפילו תגרום לטשטוש מסוים ואיבוד משקל.
ביחס לאיזור בגוף שאותו מצלמים.
לי צילמו את הקרסוליים, ולא הייתי צריכה להוריד עגילים למשל
כדאי פשוט לשאול
רופא רגיל יכול לקרוא את הצילום ולהבין את הפענוח
לא עשיתי עם חומר ניגוד אז אני לא יודעת, אבל למיטב הבנתי זה לא משפיע על המצב הפיזי.
בכל אופן כדאי עם מלווה, כי בבדיקות רציניות לא כדאי להיות לבד וגם התורים ארוכים (במיוחד עם חומר ניגוד)
מאחל בריאות איתנה וכוחות להתמודד.
לגופו של עניין, אני לא יודע.
בהערה אציין שאין לנו יכולת לדעת אם מי שנמצא בצד השני של המסך מנסה לסייע או לנצל ולכן הזהירות נצרכת בשני הכיוונים וכדאי להיזהר בשיח אישי בנושא
