אין לי מושג מה נסגר עם אנשים שמציעים לו.
היום הוא קיבל כסף לארטיק הלך לחנות ליד וקנה.
לקחתי לו את הארטיק שמתי במקפיא עד שאני אבדוק מה עושים, הסברתי לו את חומרת הענין .
הוא יודע וגם מדקלם שאסור לשוחח ולקחת מאנשים ממתקים , בשעת מעשה הוא "שוכח". נראה לי שקשה לו להפנים שיש רוע בעולם.
אמרתי לו כבר שאם הוא יבוא ויספר לי שהציעו לו והוא התגבר ולא לקח- יקבל משהו יותר גדול., גם לא עזר.
מה עושים
הוא פשוט צריך לדעת שזה כלל ברזל אצלכם שלא מקבלים כסף וממתקים מזרים.
תגידי לו שברוב המקרים את תסכימי, אבל את חייבת לדעת מי זה, וגם המבוגר צריך לדעת שאמא מחליטה בדברים האלה.
גם לי יש שובבים שחייבים את הבחוץ, וגם חובבים כסף 
.
לשנן לו שרוב האנשים טובים, אבל יש אנשים עם כוונות לא טובות שנותנים כסף או ממתק ועלולים לפגוע בילדים.
הוא יהיה מוגן מאנשים כאלה רק אם הם ידעו שאת משגיחה ושומרת עליו.
כמה מדרגות/מאמץ הוא צריך להשקיע כדי למהר הביתה ולשאול את רשותך?
אם אתם גרים בדירת קרקע וזה לא מאמץ מבחינתו - סביר לתת לו לנסוע באופניים מתחת לבית לבד.
אבל אם הוא צריך לחכות לך כדי להעלות את האופניים, את לא יכולה לסמוך שהוא יהיה לבד בחוץ.
לפעמים חלילה דברים קורים בשניות.
נשמע שעד כה, הוא אכן פגש באנשים טובים..
אז חבל להפוך לו את זה ל"רוע" בגלל שיש גם אחרים. אדרבה, שישמח שיש אנשים טובים..
מן הסתם, אנשים שיודעים על עצמם שהם בסדר, ראו ילד והציעו לו ממתק - ולא עשו את החשבון החינוכי שגם מישהו אחר עלול להציע..
כדאי לעשות לו קודם כל "סדר" בראש: להגיד לו שמאד יפה שיש אנשים טובים שרוצים לשמח ילד עם ארטיק, ויופי שהוא פגש אנשים כאלה. אבל בגלל שיש גם קצת אנשים לא כ"כ טובים, והם יכולים להציע משהו טעים כדי שילד ילך איתם או משהו כזה - אז אנחנו לא לוקחים ממישהו זר שום דבר בלי הסכמה של אבא או אמא. כי ילד בשום אופן לא יכול להבדיל. אם מישהו מציע, אומרים תודה רבה, אבא ואמא לא מרשים - והולכים משם, אפילו אם הוא מנסה להסביר שממנו מותר.
וכמו שעשית זה טוב: את יכולה לומר לו, שבגלל שזה קצת "ניסיון", כי הוא רוצה את הממתק, ואולי סתם מישהו טוב הציע לו - אז כל פעם שמישהו יציע, שיגיד בבית - ויקבל בדיוק את מה שהציעו לו, כך שלא יפסיד מזה. ולחזור: אבל בשום פנים לא ממישהו אחר. ממש אסור.
[כמובן, צריך חוכמה שלא "להעניש" או כד' לדעתי, שלא יווצר מצב שהוא פשוט יסתיר שקיבל. כעת זה עוד טוב-יחסית, כי הוא לפחות מספר בבית. לעיתים תגובה יותר מידי חריפה עלולה לגרום לילד להסתיר, ואז לא הרווחנו כלום..]
וכמובן - לשים לב היטב להיכן הוא הולך, איפה הוא נמצא. ילד בן 6 לא אמור להסתובב במקום שהוריו לא יודעים היכן הוא בדיוק.
מי שיש לו רעיון למי הכלבים שייכים שיפנה אלי בבקשה באישי
עד היום לבש ארוך בקיץ,
מסכן שכל החברים בגן עם קצר מרענן - הוא חם לו עם ארוך.
אבל כשהוא עם קצר בשרוול/במכנס הוא מתחיל לגרד כי זה נגיש…
עם השנים למדנו יותר להתנהל עם האטופיק ועכשיו ההתפרצות במצב סבבה
מפחדת לקנות לו מלאי של קצר ולהתבאס (מה שקרה קיץ אחד שפשוט מלא כסף הלך לחולצות שלא השתמש…)
לא יודעת להגיד כי כל החורף סתיו לבש ארוך
בקיצור, באיזה גיל כבר יכלתם לשים להם קצר בקיץ? אם בכלל…
לילדים שלי היה, אבל לא זוכרת שגירדו הרבה.
ומציעה לך לשאול בפורום הו"ל, שהרבה יותר פעיל.
אם העור בסדר והוא לא מגרד, לקנות לו גם קצר.
אני מרגיש, שאת הילדים מטרידה בעיקר ההפסקה הפתאומית (מבחינתם) של פעילות מסגרות החינוך, כשבינינו אף אחד לא יודע מתי יחזרו.
לכל השאר הם יחסית מתרגלים ומסתגלים...
,למישהו יש טיפים איך לתת להם בטחון בנושא זה (יש לילדה אחת לדוגמה עוד חודשיים יום הלדת בגן, וכבר עכשיו מוטרדת האם יתקיים או לא...)?
שתדבר איתה בטלפון. שכשיחזרו לגן יחגגו לה.
אצלינו משתדלים להתקשר לילדים, ולשלוח סרטונים כדי לשמור על קצת תחושת חיבור כמה שאפשר בין הגן לילדים.
באמת תקופה מורכבת לילדים, מחפשים את השיגרה ואת הביטחון שהם רגילים אליו.
בעקבות המלצה פה של @פשוט אני קניתי סיר בישול איטי.
שמתי בבוקר חלקי עוף ותפוחי אדמה, הוספתי תבלינים והדלקתי על החום הנמוך (יש שתי דרגות חום- נמוך וגבוה, ועוד אפשרות של שמירה על חום)
לאחר חמש שעות בדקתי וראיתי שהעוף לא מתחיל אפילו להיות עשוי, בעוד שעל החום הנמוך ההמלצה היא 6-8 שעות.
בהתייעצות עם גי פי טי הוספתי כוס מים והגברתי לחום הגבוה, חיכיתי עוד שעתיים, וכעת העוף מוכן בקושי, רחוק מאד מלהיות רך ועסיסי כמו
שתארו לי. התפוחי אדמה מוכנים אבל מעט קשים. בקיצור, ממש לא מה שדמיינתי.
אשמח שתאירו את עיני איפה טעיתי, כי תוצאה כזאת יכולתי להשיג גם אם הייתי מניחה סיר עם עופות על האינדוקציה לכמה שעות (ואז החום היה הרבה יותר גבוה והבישול יותר טוב)
בנוסף, הנוזלים בתבשיל בקושי מבעבעים, זה נראה כאילו החום כל כך חלש!
זה לא סיר לאפיה זה סיר לבישול
ואולי היה כדאי לכסות עם מגבת מעל
בימים הראשונים האיש שלי עבד מהבית, ועכשיו נוסע לעבודה.
מה אתן עושות כדי לגרום לאיש שלכן להבין שיחד עם העבודה, יהיה קשוב לצרכים שלכן ושל הילדים?
שיש לך ולילדים יותר צורך ממנו בימים האלה?
אולי פשוט לדבר איתו על זה
בטח שנסע לעבודה. יש לכם חשבונות לשלם ומשפחה לגדל. צריך להעריך את זה ולקבל את זה קודם כל.
אחר כך אפשר לאזן מחדש.
היה לי ממש מאתגר היום הרגשתי פשוט אמא גרועה/
הייתי כל כך עייפה ורק רציתי שמישהו יחליף אותי ויהיה לי שקט לשעה
אני ממש צריכה שתגיע שעה מוקדם יותר/שתבקש לעבוד מהבית/שתיתתן לי שעה לנוח כשאתה בא כדי שאני אצליח לחזור לעצמי/שתראה את המאמצים שלי/שתיקח אחריות על x וכו
או הסביבה, ירושלים, או כל מקום אחר.
לא דרך הקופה
מישהו פרטי שאני יכולה להתקשר אליו לפלאפון באופן אישי.
אשמח לטלפון בפרטי
ולא מתקשרים אליהם ישירות לטלפון.
בכל אופן, עוד כחודש יש לנו תור לפסיכיאטר פרטי שקיבלנו עליו המלצות, והוא מקבל בתל אביב. אחרי התור אוכל להמליץ עליו באופן אישי כנראה...
אבלאם אפשר בכל זאת מספר...
את ד''ר ליעד רוטשטיין
ד''ר מאיה אליעזר
במרכז, פרטיות
