גם במינימום, צריך להיות עפ"י ההלכה.

למיטב ידיעתי, הכי מיקל - זה רוחב שתי אצבעות לחשבונו של הרב משה פיינשטיין זצ"ל, שזה יוצא טפח לאורך המצח.

וגם ב"הרגשה" - למה לשחק עם דבר שידועה ההלכה בו, וגם הערך הצניעותי שבו.

גם בעלי,אני גם מעדיפה להימנע מלשחק עם ההלכה. זה כמו הבנות האלה שמשחקות עם הסנטימטר עם החצאית או השרוולים לא סבלתי את זה.

אם כבר את מדברת על יפה.

הכיסוי הוא בגלל ההלכה אז זה לא רלוונטי מה יותר יפה...

[מלבד מה שזה בסדר להביע דעה, גם אם לא נשאל מפורש]

שאל שני דברים:

"מה דעתם"

ו"אם מכירים דעות בהלכה".

ענו יפה ולענין. כל אחד על החלק שהכיר.

ההרגשה שלי היתה שהם לא "הטיפו" אלא פשוט הביעו תחושה/דעה טבעית. זה בסדר גמור (ואולי לדקדק כך בדבריהם, כשאפשר להבין בפשטות, גם זו קצת "הטפה", בלי משים?...). ובהתאם למה ששאל.

[ואגב, אני דווקא הבאתי את הדעה המפורסמת בשם הרב משה פיינשטיין זצ"ל, שמשמעה בעצם לאסור]

"מהלכים אימים".

הרי זו הדעה המקובלת.  והרב משה פיינשטיין, שבוודאי נחשב לפוסק גדול יותר - מתיר רוחב שתי אצבעות "לקולא".

אז צריך אכן לעיין במקור שאתה מביא - אבל אין צורך להקצין לכיוון השני.

זה שרב אחד כתב, כנגד מה שמקובל על הרוב המכריע, אינו הופך את האחרים ל"מהלכי אימים"; לא זו דרכה של תורה.

ומה שכתבת מענין. בעז"ה ננסה להשיג את המקור ולעיין בדבריו.

מתוך תשובה של רב אשר וייס, לרב נחום רבינוביץ' (אני יודע ממקור מהימן שזה נאמר לו) :

"יקבל נא דברי אלה כתוכחה מגולה ואהבה מסותרת, וחושש אני עליו שמא נודד הוא למרחקים שיש בהם סכנה גדולה, דאין לערער ולהרהר אחר יסודות הבנין, ואנן כאצבע בקירא בסברא"

להבנתי, ברור שהיא לא דיברה עליך ספציפית, אלא על תופעה שצורמת לה. הרי כתבה "אם זה הרב שלך - לך על זה". אז זה לא שמישהו עונה לעלבון כלפיו. האמירה על הסרקזם לא מצדיקה את האונאת-דברים הזו. לא ראוי לגמרי [ואגב, אני לא בטוח שאכן, לבחור בכל תחום את הרב שמיקל באותו התחום - כלומר, שזה המדד בחירת רב, זו באמת דרכה של תורה, גם אם אי אפשר לומר שזה "אסור". אולי תשאל את הרב רבינוביץ' שליט"א עצמו, אם נראה לו שזו דרך מתוקנת].

אם זו מציאות כמו שכתבת שאיש שואל לגבי אשתו (לא התרשמתי שהוא שואל כאילו כדי להביא דווקא ראיה לחומרא מכאן.. ), אז אינני חושב שזה נכון לומר "זו העבודת ה' שלה". אחרי שהתחתנה, זה בהחלט גם ענין של בעלה איך אשתו הולכת ברבים מבחינת הצניעות. בלי קשר לשאלה איך פותרים דברים כאלה, אם אכן עולים.

בגלל שזו העבודת ה' שלה- לדעתי לבעלה אין זכות לשאול 'בשבילה' כדי לתת לה הוכחה.

ויש גבולות בצניעות שאני חושבת, במחילה מכל הגברים, שאין לבעל זכות לומר לאשתו איך ללכת (למשל- אורך החצאית כשהיא בכל מקרה אחרי הברך) (יש גם מקרים שלדעתי אין לבעל בכלל זכות לומר לאשתו כלום בנושא הצניעות אבל זה עניין אחר)

ולמה התרשמתי שמדובר באדם ששואל על אשתו להביא ראיה לחומרא?

מדובר בגבר, נשוי, הודעה ראשונה, ערוץ 7 נחשב (בלי לדון אם בצדק או שלא בצדק) סמן עליון ב'דוסיות' באינטרנט. בנוסף- אולי בצורה שגויה- ישנה אווירה כללית שבכיסוי ראש אשה מנסה יותר להקל (קושי אמיתי שגבר לא יוכל להבין כמה שינסה להבין) בתחום ההלכה, ואילו גבר- לרוב יותר 'מקנא' לאשתו בנושא הצניעות, אם ממקום אמיתי ואם ממקום קהילתי (מה, יחשבו שאשתי פחות דוסית מכל הקהילה? איך אוכל להראות פני ברבים?) ולא ירצה שתסתובב שלא עם כיסוי ראש מלא. בנוסף הוא שאל גם מה הדעה- ולא רק מה דעת ההלכה- לכן כנראה זה מעבר לדיון הלכתי בין חברים. לכן הסקתי (שבהנחה שמדובר בגבר נשוי ולא במתחזה).  שזו מחלוקת עם אשתו.

אגב, בגלל שהוא בינתיים לא מגיב ויש לו הודעה 1- עולה בי חשד לטרוליות, אבל זה עניין אחר....

"מחקר בלשי" רציני... אני משום-מה התרשמתי דווקא שמדובר במישהו שחיפש דעות לקולא לא פחות מלחומרא. אבל קשה לדעת..  ובוודאי אני מסכים איתך, שלא שייך לשאול כאן כדי להביא "לה" הוכחה...

לגבי נושאים של "זכות לומר" - מלבד מה שלא כתבתי דווקא על "זכות לומר לה איך ללכת" אלא יותר על כך שזה גם עניינו, והדגשתי שאינני מתייחס כרגע לאיך פותרים אם כבר עולה - אכן לא דובר על מה ש"בתוך ההלכה", אלא על מה שמחוץ למקובל בה, או שמראש היה מוסכם משהו אחד ובאים לשנות.

וככלל, תמיד טוב לדבר אם עולה משהו. 

אני חושב שאם מדובר בדעה שהיא ממש חריגה, וכנגד ההנהגה המקובלת, ולא אצל מישהו שזה הפוסק שלהם - אז זה לא נקרא לגביהם "בתוך התחום" במובן של כאילו "זה לא עניינו". זה ממש מופרז..

[לגבי מה שהפנית לתושבה שלך ל"לשם", אני חושב שזה בדיוק מה שגם אני כתבתי, מסכים - למעט הנושא של איך לדון "כיסוי ראש חלקי", בנתונים שהזכרתי בשורות למעלה]

הוא דיבר על זכותו של בעלה להמשיך להיות נשוי לה. יש על כך ביטויים המוזכרים ברמב"ם, שהלך בדרך התלמוד בעקביות ונמנע לכתוב מנהמת לבו, שאישה שלא מכסה את ראשה כראוי יוצאת בלא כתובה.

ראיתי את הפסק של הרב משאש, והוא יותר מתמוה בעיניי. כיום מריצים את הפסק שלו כדי להתיר ללכת בגילוי ראש, וזו ממש שערוריה. כמובן שהוא ניסה להתמודד עם מתירנות גורפת ברחובות בהשפעת התרבות הצרפתית, אבל אפשר להתמודד עם זה גם אחרת. גם כיום השפעת הרחוב החילוני אוכלת כל חלקה טובה, ורבנים נכנעים ללחצים.

אני חושב שרבנים צריכים להכניס את כולם תחת כנפי השכינה באמצעות הסברה טובה, ולא באמצעות היתרים כאלה.   

את הפסק של הרב רבינוביץ' לא ראיתי, אבל בעז"ה אראה.

אם ראשון כמו הרמב"ם אומר, שאשה היוצאת בגילוי ראש יוצאת ומפסידה את כתובתה, אז מדובר בסנקציה מאוד חריפה מכדי להגיד שזה עניינה בלבד ועבודת ה' האישית שלה. חוץ מזה שעדיין חלה מצוות תוכחה, מדובר בעבודת ה' של שניהם.

מדובר בסנקציה מאוד חריפה, מכדי להגיד שמסגרת ההלכה היא גמישה במקרה הזה.

הרבנים שהקלו הלכו בשני כיוונים: הרב משאש אמר שכיסוי הראש הוא מנהג בלבד, שתפקידו למנוע את ניוולה של האישה. כל העניין שגילוי הראש נחשב ללא יפה ואפילו מכוער. מכאן, לפי דרכו, שאם הנשים רואות בגילוי הראש דבר יפה אין צורך להקפיד לכסות את הראש.

ממה שהבנתי מהרב רבינוביץ', בתשובה אחת שראיתי, הוא רואה בכיסוי את כבוד האישה וצניעותה וזה מאוד מושפע מהנורמה החברתית האקטואלית. הוא לא מתיר באופן גורף, אבל הוא מוכן להתגמש.

על הנחות אלו יש לי רק שאלה אחת: אם מדובר בקישוט בעלמא או בכבוד תלוי זמן ומקום, מדוע חז"ל כ"כ הרחיקו לכת ושללו מהאישה את זכויותיה הבסיסיות בגלל זה?

אם אשה מתדרדרת ומתרחקת, עד רמה שהיא עוברת, נגיד מכיסוי ראש מלא לסרט, בחברה שבה זה מאוד לא מקובל, ונסיונות לשכנע אותה וכדו' לא עלו יפה - אז נכון שיתגרשו, ואין לי ספק שכל רב עם ראש על כתפיו יגיד לך את אותם דברים.

כיון שהוא נגזר ממה שמקובל. כך ההלכה.

נאמר זאת כך: היחס בין הקפדה על ההלכה לזלזול בחיי המשפחה הוא דווקא הפוך מזה שאת טוענת. והסטטיסטיקה תוכיח.

הוא לא חייב לגרש, אבל לא הצריכו אותו לשלם כתובה כדי לעשות את זה יותר קל.

"שהכתובה תקנת חכמים היא, כדי שלא תהיה קלה בעיניו להוציאה, ולא הקפידו אלא על בנות ישראל הצנועות, אבל אלו הפרוצות אין להן תקנה זו, אלא תהיה קלה וקלה להוציאה." (רמב"ם, הלכות אישות, פרק כ"ד, הלכה ט"ז).

ועייני שם על אלו דברים היא מפסידה את כתובתה.

בחיי משפחה ללא צניעות, האושר הוא מדומה. 

זו דעת הרמב"ם. את דעת השו"ע לא בדקתי, אשמח לשמוע.

מכל מקום, הפסד הכתובה נועד לשדר, שהגירושין במקרה זה הם בהחלט רצויים.

שמעתי פעם התבטאות של רב בתקשורת, שחיי המשפחה הם הדבר היקר ביותר בהוויה הדתית. דומני שההלכה כאן מלמדת, שעל אף שהשמחה בחיי המשפחה הם ערך חשוב, יראת ה' היא אוצרו. 

יותר

עיקר מה שבקשתי לטעון זה, שמאחר שחז"ל נקטו בסנקציה כזו כואבת, או שהגדירו בצורה פוסקנית את שערה של האישה כערווה, זה כבר לא אמור להיות תלוי זמן ומקום.

לכן הסתייגתי ואמרתי שאחרי שכל נסיונות השכנוע לא עלו יפה וכו'. אבל בשלב מסוים אכן יש שחור ולבן.

לכתוב בפורום הריון ולידה

אפשר גם עוף או הודו טחון, הודו לדעתי הכי טעים והכי בריא.

מטחון אפשר להכין אין סוף אפשרויות.

אפשר להכין עיסה אחת גדולה, להקפיא במנות קטנות, וכל פעם להכין מזה משהו אחר. או להקפיא מוכן, זה בד"כ מעולה.

אפשר מאותה עיסה להכין עראיס, קציצות מטוגנות, שיפודונים, קציצות ברוטב, מוסקה, לזניה בשרית, פיצה בשרית, לחמעג'ון / פוקאצ'ה בשרית, ובטח עוד כמה אפשרויות ששכחתי.

לעיסה אפשר להוסיף ירקות או לחם שיגדילו את הכמות (בעיקר משיקול כלכלי. למרות שלדעתי פרגיות הרבה יותר יקר).

אפשר להכין קציצות, ולמחרת לבשל את אותן קציצות בתוך רוטב. עונה לדרישות שלך?

המעולות -ממש טעימות וללא חומרים משמרים של קטניות שנקראות "שטראוס בקופסה" -זה לא קפוא אלא בא מוכן לאכילה בטמפרטורת החדר, כך שאפשר להוסיף לאורז (לדוגמא -עדשים ואורז כמו במג'דרה), לקוסקוס (לדוגמא- חומוס במרק של קוסקוס) ואז זה גם חלבון מלא ,מכיוון שקטניות+דגן =חלבון מלא.

אני הרבה פעמים פשוט מערבבת את הקטניות עם סלט וטחינה וזה מעולה.

פרגית במחבת

חזה עוף במחבת

שניצל

קציצות בקר

קציצות הודו

לכל אחד המקציצות אפשר לעשות כמה סוגי רטבים ואז יש ממש גיוון

נקניקיות ביתיות (אשתי מכינה ויוצא מדהים)

המבורגר מבשר טחון

קבב מבשר טחון

צלי בשר

זה בגזרת הבשרי

אפשר גם דגים

דג מטוגן

דג ברוטב

דג בתנור

סלמון

קציצות דג

טונה

קציצות טונה

ואפשר לקבל חלבון גם מקטניות

מגדרה

חומוס ביתי

קוסקוס עם חומוס

מרק אפונה

מרק שעועית

גם במוצרי חלב יש חלבון.

זה מה שעלה לי לראש כרגע.

מניח שיש עוד הרבה מאוד דברים

ככה שיש מבחר

רוב הדברים שרשמתי בבשר עוברים הקפאה בסדר גמור (גם שניצל. לא חוזר להיות קריספי אבל בסדר גמור)

השאר זה דברים שאפשר להכין יום-יומיים לפני וישמרו במקרר

מאד קל לבשל ומאד טעים.

פשוט מניחים שם חזה עוף/פרגית/ סטייק/דג עם קצת תבלינים וזה מוכן די מהר.

לא מדדתי בדיוק כמה זמן אבל נניח תגריל על עצמה גבוהה אולי עשר דק? בערך? זה עד שהוא מתחמם ואתה יכול לשים אוכל בפנים.

כשאתה מכניס, לוקח כמה דק' עד שמוכן תלוי מה הכנסת:

נניח פילה חזה עוף, 6 דק', אם היה קפוא אז אולי 8 דק', המבורגר קפוא קבבים קפואים עשר דק', כנפיים קפואות שכבר תיבלנו מראש אני אוהבת לשים לאיזה רבע שעה ויותר אבל מוכן כבר אחרי 13 דק' בערך.

דג מושט קפוא עם תבלינים, ברוקולי ושעועית, סביב 12-13 דק' למיטב זיכרוני

תודה

הרבה יותר טוב מהנינגה לדעתי ( יש לי את שניהם)

להכין לבישול או טיגון, ולהקפיא, כשמכינים זה בדיוק כמו טרי.

(קציצות/שניצלים/פרגיות מתובלות/כדורי פלאפל/ דגים וכו')

חזה עוף בסוגים שונים של רטבים (אם תרצי אפרט) ולהקפיא בצורה שטוחה בשקיות זיפלוק

בלילה של בשר או עוף טחון- כשמוסיפים לחמניה סחוטה תפוא, בצל, קישוא הביצים זה יכול כמעט להכפיל את נפח מוזיל משמעותית את המסה. ואפשר להכין מזה המון דברים.

פרגיות- לתבל ולהקפיא עם תיבול ואז רק להפשיר ולטגן או בנינג'ה/תנור.

מגוון סוגי קטניות ברורות מושרות

אפשר גם פשטידות שזה אחלה.

הטיפ הכי חשוב שלי- אם הוא ה"בעייתי" ושאר המשפחה אוכלת מגוון יותר - לקנות טרי ולהקפיא במנות קטנות (נגיד כל שקית זיפלוק עם 2 פרגיות)

פרגיות אפשר לתבל לפני ההקפאה (ואז זה להוציא שיפשיר ו2 דק מכל צד על המחבת וביי)

דגים- מפשירים יחסית מהר, תיבול בקטנה ולתנור (גם קצר). נגיד סלמון, פילה מושט/דג לבן אחר וכו.

קטניות- אפשר להקפיא מבושלות או מונבטות.

חזה עוף- כמו פרגיות. בנוסף אפשר לתבל ולעטוף בפירורי לחם, ובמקום לטגן - לעטוף אחד אחד ולהקפיא. יש מקומות שמוכרים ככה מראש (יקר)

אם זה רק הוא אוכל את החלבונים היקרים יותר, ואתם אורזים בנפרד להקפאה, זה הרבה פחות מורגש כלכלית.

וכן כמובן חיפוש ממוקד באלי אקספרס

אם תכתוב לי את מה שאתה מחפש. אנסה לחפש גם כן.

מה החלק המקורי? ננסה לעזור לך למצוא.

חפש בגוגל. חלקם גם עובדים עם יצרנים ויכולים לייצר לך בהתאמה אישית.

אם זה ברגי גלגלים. אין יותר מדי מה להתבלבל. בכל חנות חלפים לרכב יש. עולים כ10-20 שח לאחד

אם זה מכסה. תזמין מחו"ל. יש יותר מבחר ולא צריך לכתת רגליים בין חנויות כדי למצוא משהו שאתה אוהב

גם לנקיון באופן כללי.

לשמוע פרטים נוספים. תודה!

ספות, מזרונים, בגדים שצריכים ניקוי יבש ושלל שימושים שאיני זוכר כרגע.

אחלה מכשיר. מרוצה.

אגב לרובה יש תכשיר של חברת sag. לא זול אבל זה פשוט לשפוך ולשפשף עם מטאטא. קניתי וטרם ניסיתי אבל ההמלצות טובות

ניסיתי את סאג . לא עובד כמו בפרסומת אולי אנסה שוב יש לי בבית. תודה

ותספרי איך הוא עובד ומה התוצאה.

האם שווה את המחיר

שלוריא הציע, מציע ומן הסתם יוסיף להציע - אבל מהיציע... - במערכת, ללא שינוי באספקטים נוספים. אינך יכול לעשות את התקציב הישראלי למכונת "ביטחון" אינסופי במאות ביליונים, ולייצר בד בבד גם מערכת חינוך מושקעת ומתוקנת ושיוויונית לעילא. אינך יכול לשנות את סדרי התעסוקה של מורים ומורות ("עובדי ההוראה" כלשון המסגרת המארגנת הייצוגית שמונחתת עליהם), למשל חוזים אישיים בקנה מידה נרחב, בלי להציג תוכנית לשינויים כאלו לעיון ולאישור כלשהוא של הציבור, ממשאל עם ועד בחירות כלליות. וקצרה כאן היריעה מלפרט את כל היקף השינוי הדרוש ותשומת הלב הפוליטית והמנהיגותית לנושא. זה דורש שינויים ברמת לוח השנה הציבורי והתעסוקתי הישראלי, במגזר הציבורי ובמגזר הפרטי והעיסקי. זה דורש משהו בסדר הגודל של קומיסר בברית המועצות או מזכיר בסגל הבית הלבן באמריקה. אולי משהו בסגנון טריבון רומי, משהו שיש בידו את מלוא הסמכות, מלוא האחריות ומלוא המשאבים לחולל פעם אחת ולתמיד כזה שינוי. בלי זה אין טעם אפילו לעשות צעד ראשון.

הייתי מעדיף יותר שקיפות בנושא.

מציין איזו מפלגה פרסמה בכלל מצע.

מה הניקוד ולמה.

הכל מפורט לפרטי פרטים.

מה לעשות שמפלגות הקואליציה טרם פרסמו מצע בנושא חינוך, אף אחת מהן ומפלגת אל הדגל היא המפלגה היחידה שדיברה על ארגוני המורים במצע החינוכי שלהם שזה בעיני טל לוריא עיקר הבעיה.

‏‏1.5K‏‏ צפיות‏ · ‏‏11‏ רגשות‏ | מפלגת זהות עדכנה את מצע החינוך שלה, ועכשיו היא מקבלת ציון גבוה ב"מדד לוריא לחינוך" | טל לוריא

אבל פייגלין כמו פייגלין יתקשה מאוד לחבר בין החלומות שלו לבין המציאות הישראלית.