כל יצור חי אשר נשמה באפו יודע שמקום הקינון של הננחים והפריקים וכל המשוגעים למיניהם נמצא בישיבת ההסדר/גבוהה ברמת השרון. ישיבה של סטלנים שמעשנים נרגילות בפנימיה בעוד בית המדרש עומד נטוש... כולם עם פאות מפחידות כאלה וכיפות ננח... רוקדים בצמתים...

אז לפני חצי שנה, הגיע לישיבה הקטנה והקדושה שלמדתי בא, בוגר שלומד ברמת השרון.

בשבת הוא זרק משפט שזעזע אותי.. "אולי תבוא לשבו"ש אצלנו??" הזדעזעתי. אני???? אני אלך לאיפה שכל הפסיכים האלה..????

איכשהו הגעתי לשם, אין לי מושג מה היה לי לחפש באותה מאורת חשיש, אבל באתי.

פתאום ראיתי מולי עשרות בחורים ואברכים יושבים בבית המדרש ולומדים תוספות... כל הבית מדרש מלא בקולות של לימוד...

זאת רמת השרון???????

תוך יומיים שם הבנתי. הגעתי לישיבה שיא הנורמלית, כל המגדל קלפים של הסטיגמות קרס בבום.

אני לא מכחיש. יש שם קצת ננחים וכאלה (ממש קצת. אולי 4-5) יש גם אווירה מאד חסידית שם, אנשים שמחים, מחייכים, אבל לומדים כמו ילדים גדולים. אין משוגעים שרוקדים בצמתים, אין בית מדרש ריק ואין בטלה. רק קמים בבוקר, לומדים, לומדים, מחייכים ולומדים ונגמר היום.

כנ"ל להיפך.

במשך שנים ידעתי במאה אחוז שהר המור זה בית קברות מלא אנשים עצובים ושקטים.

כמה שנים למדתי צמוד להר המור ובכל זאת לא הכרתי אותם מקרוב. מתי שהוא התחלתי להכיר קצת יותר את אותם אנשים עצובים ומרובעים.. ושוב המגדל קלפים קרס.

בקיצור. מי שרוצה לבא לראות מקרוב, מוזמן לבא לרמת השרון. אל תשכחו להביא נרגילות, חשיש, כיפות ננח, ומלא זמן פנוי להסתטלן בדשא עם גיטרות וסיגריות.

ואוו איך בא לי כבר את החופש הגדולל🤭

מה הסיבות שלכם בחיים?

הפורום חזק להיות פעיל והם דיבורים חזקים אז מוזמנים להעלות נושאים מעניינים שאתם מתלבטים בהם אם סתם שאלות, חוויות, רגשות ופריקות

יש לי הדרן ויש תקלה ואין לי אינטרנט במכשיר (שהוא גם ככה דפוק (חצי טאצ) ובלתי נסבל) אני לא יכולה לקבל לטלפון אימיילים ובנוסף האפליקציה שלהם לא עובדת 

יש למישהו דרך לעזור לי?

בבקשה אני נואשת נראלי אם עד סוף שבוע הם לא חוזרים אליי אני עוברת לנוקיה (ונוקיה זה זוועה)

אם מישהו יעזור לי אני אשמח מאוד

או סרטים אחרים