במסכת שבת דף קנב עמוד ב מובא הסיפור שבחצרו של רב נחמן חפרו והיה שם קבר של צדיק, הצדיק גער בחופרים. רב נחמן יצא והתחיל להתווכח עם הצדיק שהוא כבר נפטר, ושווה לעפר, לכן אין בעייה להמשיך לחפור בקבר. הצדיק הוכיח לו מכמה וכמה פסוקים שהצדיקים חיים בגוף גשמי. גם רב נחמן השתכנע, מישש אותו וראה שזה ממשות בגוף גשמי. רבי נחמן התלהב ורצה להזמין אותו הבייתה, הצדיק ענה שאין לו רשות עד זמן התחייה.
זה גם להלכה, שהרי למעשה לא חופרים במקום קבורתו של אף יהודי, כי "ועמך כולם צדיקים", ומנהג ישראל לקרוא לבית הקברות "בית החיים", ובאחרונה נהוג על כל יהודי שנפטר להגיד "נפטר" ולא "מת", להדגיש שהוא רק נפטר מאיתנו אבל הוא חי.
**
אני מעתיק את לשון הגמרא:
אמר (ליה) רב מרי עתידים צדיקים דהוו עפרא דכתיב (קהלת יב, ז) וישוב העפר על הארץ כשהיה הנהו קפולאי דהוו קפלי בארעא דרב נחמן) נחר בהו רב אחאי בר יאשיה אתו ואמרו ליה לרב נחמן נחר בן גברא אתא ואמר ליה מאן ניהו מר אמר ליה אנא אחאי בר יאשיה א"ל ולאו אמר רב מרי עתידי צדיקי דהוו עפרא א"ל ומני מרי דלא ידענא ליה א"ל והא קרא כתיב וישוב העפר על הארץ כשהיה אמר ליה דאקרייך קהלת לא אקרייך משלי דכתיב (משלי יד, ל) ורקב עצמות קנאה כל מי שיש לו קנאה בלבו עצמותיו מרקיבים כל שאין לו קנאה בלבו אין עצמותיו מרקיבים גששיה חזייה דאית ביה מששא אמר ליה ליקום מר לגוויה דביתא אמר ליה גלית אדעתך דאפילו נביאי לא קרית דכתיב (יחזקאל לז, יג) וידעתם כי אני ה' בפתחי את קברותיכם א"ל והכתיב (בראשית ג, יט) כי עפר אתה ואל עפר תשוב א"ל ההוא שעה אחת קודם תחיית המתים
זה גם להלכה, שהרי למעשה לא חופרים במקום קבורתו של אף יהודי, כי "ועמך כולם צדיקים", ומנהג ישראל לקרוא לבית הקברות "בית החיים", ובאחרונה נהוג על כל יהודי שנפטר להגיד "נפטר" ולא "מת", להדגיש שהוא רק נפטר מאיתנו אבל הוא חי.
**
אני מעתיק את לשון הגמרא:
אמר (ליה) רב מרי עתידים צדיקים דהוו עפרא דכתיב (קהלת יב, ז) וישוב העפר על הארץ כשהיה הנהו קפולאי דהוו קפלי בארעא דרב נחמן) נחר בהו רב אחאי בר יאשיה אתו ואמרו ליה לרב נחמן נחר בן גברא אתא ואמר ליה מאן ניהו מר אמר ליה אנא אחאי בר יאשיה א"ל ולאו אמר רב מרי עתידי צדיקי דהוו עפרא א"ל ומני מרי דלא ידענא ליה א"ל והא קרא כתיב וישוב העפר על הארץ כשהיה אמר ליה דאקרייך קהלת לא אקרייך משלי דכתיב (משלי יד, ל) ורקב עצמות קנאה כל מי שיש לו קנאה בלבו עצמותיו מרקיבים כל שאין לו קנאה בלבו אין עצמותיו מרקיבים גששיה חזייה דאית ביה מששא אמר ליה ליקום מר לגוויה דביתא אמר ליה גלית אדעתך דאפילו נביאי לא קרית דכתיב (יחזקאל לז, יג) וידעתם כי אני ה' בפתחי את קברותיכם א"ל והכתיב (בראשית ג, יט) כי עפר אתה ואל עפר תשוב א"ל ההוא שעה אחת קודם תחיית המתים
