מה שאני כותבת עכשיו לקוח מהספר מאהלי תוקה של הרב יעקב אריאל, מבשרם לא תאכלו- חזון הצמחונות, עמוד 174.
בשר הותר באכילה כשנח יצא מהתיבה. יחד עם ההיתר, הגיעו הגבלות. בהמשך ניתנו עוד הגבלות.
מכל ההגבלות, מהצמצום בבהמות שאפשר לאכול, ואני מצטטת: "מההגבלות הרבות שהתורה הטילה על אכילת הבשר למדים אני שאין דעת התורה נוחה מאכילת הבשר."
הוא כותב שם כמה איסורים, ואז: "כל אלו מובילים אותנו למסקנה המתבקשת, שהתורה אינה מעוניינת כל כך באכילת הבשר על ידי בני האדם."
"כי ירחיב ה' אלהיך את גבולך... ואמרת אוכלה בשר- לימדה תורה דרך ארץ, שלא יתאווה אדם לאכול בשר אלא מתוך רחבות ידיים ועושר." (רש"י דברים יב כ). בשר זה מותרות. זה לא דבר חיוני.
עכשיו, יש כמה הסברים ליחס השלילי לאכילת בשר:
מוסרי:
אנחנו לא רוצים להיות נבלים ברשות התורה. אם הותר לנו בשר זה לא אומר שאנחנו צריכים להתנהג בתאווה ובחזירות. האר"י היה אוכל בשר רק בשבת, היו שנמנעו מבשר בימי שני וחמישי, וגם היום יש כאלה שאוכלים רק בשר חלק.
כל זה רצוי, כאשר זה באמת נועד כדי לרסן את עצמנו. כדי לא להתנהג בתאווה.
חסידי:
יש עניין של עשה טוב. אכילת בשר היא חיובית רק כאשר אנחנו מעלים את הבשר למעלה אנושית. כאשר אנחנו אוכלים בשר כדי כדי להעלות את מעלתו, לא כדי למלא את התאווה, אז אכילת בשר רצויה.
פילוסופי:
בעל העיקרים טוען שצמחונות היא לא מוסרית. שמי שנמנע מאכילת בשר אומר שהוא אינו עליון על החיות, ולכן נמנע מאכילתן.
בא הרב קוק ואומר ההפך. העליונות המוסרית של האדם על החיה מחייבת הימנעות מאכילת בשר. אבל הדרך לשם חייבת להיות הדרגתית, אחרת זה יסתיים לא טוב.
אדם הראשון נצטווה להיות צמחוני ואז לנח הותר בשר. למה? הדרדרות ברמה המוסרית. אדם הראשון ידע להבדיל בין אדם לבהמה, ולכן ידע להימנע מאכילת בהמות. בדורו של נח האדם ירד למדרגתן של החיות ולכן נהג כמותן ונהיה טורף. במצב כזה, שאנו לא במדרגתו של אדם, להיות צמחוני פירושו לא להיות שונה מהחיות. ולכן חייבים להפוך לצמחונים אך ורק בצורה הדרגתית ותוך שימת לב.
התורה לא אסרה אכילת בשר, אבל הגבילה אותנו כדי שנירמז: עלינו לשאוף להגיע לרמה גבוהה מספיק כדי שנוכל להיות צמחוניים, דווקא מתוך עליונות על החיות.
מסקנה: כאשר אדם נקי מספיק, יודע את עליונותו על הבשר ומוסרי מספיק, צמצום והימנעות מאכילת בשר הם חיוביים.
ועכשיו לדעה שלי.
בימינו, טבעי ורצוי שאדם יאכל בשר, אך לא יתאווה אליו, יאכל אותו כדי להוסיף לו רוחניות וכדי להעלות אותו מדרגה, וימנע ככל שיכול בלי לפגוע בעצמו.
כשאדם מרגיש שהוא יכול להסתדר בלי בשר, יודע שהוא גדול מהחיות ואנושי מספיק כדי לדאוג לרווחתו של אדם לפני רווחתו של עדר פרות, אז הצמחונות שלו חיובית.
אנחנו חייבים לדאוג לרווחת האדם, אבל אסור לשכוח את החיות.
לבד מזאת, אני, כריעות, שאני יצור אימהי ומרגיש ורגיש מאוד, קשה לי לחשוב על ההפרדה של הפרה מהעגל. נכון, זה לא כמו אימא והבן שלה. ופרה לא מרגישה כמו שאני מרגישה. אבל היא חשה איזשהו כאב. והכאב הזה כואב גם לי. ולי לא מפריע לא לאכול בשר. ההפך, אני מרגישה שאני נעשית טובה יותר, רחמנית יותר, ולכן צמחונות היא אך טבעית לי.
אני לא מנסה לשכנע אף אחד להיות צמחוני. אני צאמינה שרוב האנשים אסור שיהיו צמחוניים.
אבל חייבים להעלות את זה למודעות. שכשאדם ירגיש שהוא מסוגל וזה טוב לו, צמחונות תהיה לו נגישה.
בשר הותר באכילה כשנח יצא מהתיבה. יחד עם ההיתר, הגיעו הגבלות. בהמשך ניתנו עוד הגבלות.
מכל ההגבלות, מהצמצום בבהמות שאפשר לאכול, ואני מצטטת: "מההגבלות הרבות שהתורה הטילה על אכילת הבשר למדים אני שאין דעת התורה נוחה מאכילת הבשר."
הוא כותב שם כמה איסורים, ואז: "כל אלו מובילים אותנו למסקנה המתבקשת, שהתורה אינה מעוניינת כל כך באכילת הבשר על ידי בני האדם."
"כי ירחיב ה' אלהיך את גבולך... ואמרת אוכלה בשר- לימדה תורה דרך ארץ, שלא יתאווה אדם לאכול בשר אלא מתוך רחבות ידיים ועושר." (רש"י דברים יב כ). בשר זה מותרות. זה לא דבר חיוני.
עכשיו, יש כמה הסברים ליחס השלילי לאכילת בשר:
מוסרי:
אנחנו לא רוצים להיות נבלים ברשות התורה. אם הותר לנו בשר זה לא אומר שאנחנו צריכים להתנהג בתאווה ובחזירות. האר"י היה אוכל בשר רק בשבת, היו שנמנעו מבשר בימי שני וחמישי, וגם היום יש כאלה שאוכלים רק בשר חלק.
כל זה רצוי, כאשר זה באמת נועד כדי לרסן את עצמנו. כדי לא להתנהג בתאווה.
חסידי:
יש עניין של עשה טוב. אכילת בשר היא חיובית רק כאשר אנחנו מעלים את הבשר למעלה אנושית. כאשר אנחנו אוכלים בשר כדי כדי להעלות את מעלתו, לא כדי למלא את התאווה, אז אכילת בשר רצויה.
פילוסופי:
בעל העיקרים טוען שצמחונות היא לא מוסרית. שמי שנמנע מאכילת בשר אומר שהוא אינו עליון על החיות, ולכן נמנע מאכילתן.
בא הרב קוק ואומר ההפך. העליונות המוסרית של האדם על החיה מחייבת הימנעות מאכילת בשר. אבל הדרך לשם חייבת להיות הדרגתית, אחרת זה יסתיים לא טוב.
אדם הראשון נצטווה להיות צמחוני ואז לנח הותר בשר. למה? הדרדרות ברמה המוסרית. אדם הראשון ידע להבדיל בין אדם לבהמה, ולכן ידע להימנע מאכילת בהמות. בדורו של נח האדם ירד למדרגתן של החיות ולכן נהג כמותן ונהיה טורף. במצב כזה, שאנו לא במדרגתו של אדם, להיות צמחוני פירושו לא להיות שונה מהחיות. ולכן חייבים להפוך לצמחונים אך ורק בצורה הדרגתית ותוך שימת לב.
התורה לא אסרה אכילת בשר, אבל הגבילה אותנו כדי שנירמז: עלינו לשאוף להגיע לרמה גבוהה מספיק כדי שנוכל להיות צמחוניים, דווקא מתוך עליונות על החיות.
מסקנה: כאשר אדם נקי מספיק, יודע את עליונותו על הבשר ומוסרי מספיק, צמצום והימנעות מאכילת בשר הם חיוביים.
ועכשיו לדעה שלי.
בימינו, טבעי ורצוי שאדם יאכל בשר, אך לא יתאווה אליו, יאכל אותו כדי להוסיף לו רוחניות וכדי להעלות אותו מדרגה, וימנע ככל שיכול בלי לפגוע בעצמו.
כשאדם מרגיש שהוא יכול להסתדר בלי בשר, יודע שהוא גדול מהחיות ואנושי מספיק כדי לדאוג לרווחתו של אדם לפני רווחתו של עדר פרות, אז הצמחונות שלו חיובית.
אנחנו חייבים לדאוג לרווחת האדם, אבל אסור לשכוח את החיות.
לבד מזאת, אני, כריעות, שאני יצור אימהי ומרגיש ורגיש מאוד, קשה לי לחשוב על ההפרדה של הפרה מהעגל. נכון, זה לא כמו אימא והבן שלה. ופרה לא מרגישה כמו שאני מרגישה. אבל היא חשה איזשהו כאב. והכאב הזה כואב גם לי. ולי לא מפריע לא לאכול בשר. ההפך, אני מרגישה שאני נעשית טובה יותר, רחמנית יותר, ולכן צמחונות היא אך טבעית לי.
אני לא מנסה לשכנע אף אחד להיות צמחוני. אני צאמינה שרוב האנשים אסור שיהיו צמחוניים.
אבל חייבים להעלות את זה למודעות. שכשאדם ירגיש שהוא מסוגל וזה טוב לו, צמחונות תהיה לו נגישה.
