אדם צריך לראות את עצמו ככלום מול הקב"ה, ומתוך זה לראות את גודלו של הקב"ה שברא את כל העולם, להעריך כל דבר ולראות כל מציאות שהוא נפגש בה כדבר שנשלח דווקא בשבילו וללמוד מהכל מתוך אמונה שזה מדוגם בשבילו

.

ההבנה שאני לא שווה כלום מגדילה את הכרת הטוב ומעצימה את קבלת מלכות ה', ומחייבת אותי לקבל את מה שנשלח אלי בהבנה שזה לא סתם פוגש אותי, אלא אבא שאני חייב לו הכל ובידו הכח לעשות כל מסתכל עלי ודואג לי כל רגע.

מצד אחד- כל יהודי צריך להרגיש גאוה מיוחדת בזה שהוא מיוחד ויחיד ואין כדוגמתו. ולעולם לא יהיה אחד כמוהו.

מצד שני- שבנ"א לא יתגאה בכך ולא יראה בזה הצלחה אישית שלו אלא עובדה שהיא מתנת ה'. כלי עצום שניתן לו בכדי להתקדם בעבודת ה'.

|אהבתי ת'משפט|

|מאמצת אותו לחיים|

זה ירד מאדד (ברוך ה'..)

אבל עכשיו יש פחות פעילות ממה שהיה לפני הקורונה

בבסיס אני חי כי זה לא דורש ממנו שום פעולה אלא קורה לבד.

ואני ממשיך לחיות כי אני רוצה להתפתח ולהיות יותר שלם ומאמין שעוד יהיה לי טוב.

בנוסף אני מרגיש שיש לי פה תפקיד בעולם שאולי יהיה משמעותי

לא יודע.

מבררים את זה, מחפשים את זה

הלוואי וידעתי

כל הזמן והמטרה שלי היא לאסוף כמה שיותר כוחות כשאני למעלה כדי להצליח לעלות אחרי הירידה הבאה...

ככה עד שיבוא המשיח....