מנהגה של ביתי החסודה (בת 3) להשתחל לפנות בוקר למיטתינו,
שזה משפחתי וחם ואוהב אבל הבעיטות שלה תוך כדי שינה וכד' טורדות את שנתינו ואנו קמים קצת סמרטוטים..
יש עצות?
אני לא מסוגל לאסור על הילדה המתוקה שלי לא להגיע אלינו כשהיא זקוקה לזה..
לפעמים היא מגיעה באמצע הלילה אז אני מחזיר אותה למיטתה אבל בכל מקרה היא מקפידה לחזור שנית בסביבות 6
הבו עצה!!
אלעד העייף
ההצעה היחידה שיש לי לתת לך שאולי תעבוד:
לשים על הרצפה ליד המיטה שלכם שמיכה עבה או מזרון קטן,
וכשהיא מגיעה בלילה- להשכיב אותה שם.
יש ילדים שזה יספק אותם. גם שם הם ירגישו קרוב לאבא-אמא.
ואולי אפילו ירגישו נעים עם זה שיש להם מיטה קטנה בחדר השינה.
כל זה כמובן יוצא מנקודת הנחה שאתה לא מתנגד ברמת העיקרון שהיא מגיעה אליכם בלילה.
מבינה מאוד את העייפות והקושי.
אבל- ברגע שנולדים ילדים, לא ישנים כמו שצריך עד 120..
ב"ה..
ואני מסכימה עם דעתכם. לא חושבת שצריך למנוע את זה מהילדה. זו תקופה שתעבור.. לפעמים הם זקוקים לזה. וזה חשוב ומחבר
אין שום סיבה שהוא או הורים לא ישנו בלילה
שינה זה צורך בסיסי
ובטח לא עד 120
מאחלת לך שכל הילדים שלך ישנו היטב כל חייהם, בנחת ובשמחה.
אבל דעי שיש ילדים שזה עובד אצלם אחרת. שצריכים יותר הרגשת בטחון של הורים קרובים, שסובלים יותר מפחדים ומחלומות אלו ואחרים, ומה לא. שלא לדבר על ילדים שעוד מרטיבים.
בקיצור- יש הורים יותר טרוטי עיניים מאחרים, כנראה. (המממ....ואנחנו נמנים עליהם, מסתבר...)
ואם ילד מרטיב קבוע אז אפשר לשים לו חיטול
ועברתי את זה עם שני הגדולים כמו שכתבתי למעלה
ברגע שהחלטתי שזהו הם פשוט התחילו לישון במיטות שלהם לילה שלם
וגם לילד זה יותר טוב
ולא היו לא בכי ולא כלום
וילדים שלי מאוד עקשנים
ומי שיש לו כמה צמודים אז בכלל זה לא ישים לישון עם כולם במיטה או לשים 3 מזרונים בחדר
ואותו צריך לספק. יש ילדים רגישים יותר מאחרים, יש ילדים שמפחדים יותר מאחרים..
ואני גם מאמינה בכח וביכולת שלנו כהורים.
שאם נחליט, פשוט נבצע ונאמר: לכל אחד יש את המיטה שלו, והלילה את ישנה במיטה שלך.
זה לא משהו בלתי הפיך, ולפעמים נצרך עבור הילד
זה שזה דורש מההורים- יש משהו שלא דורש כשזה נוגע לילדים? 
כמו שאתה אומר לדוגמא - מחר את הולכת לגן ואז אותו דבר ליידע אותה ברוגע שממחר היא לא באה
גדולה שלי ישנה במיטה שלנו בגיל הזה במשך חצי שנה, הגענו למצב שזהו אז פשוט אמרתי לה שבערב היא חוזרת למיטה שלה והיא פשוט חזרה וזהו. בלי בכי בלי צעקות, כלום
אני לא הייתי מרשה לילדה לישון על סמיכה , רצפה עדיין קרה, יש ילדים שמגיעים מזה לבעיות פרקים או דלקות בדרכי השתן ואז בעיות כליות ובעיות פוריות. מי צריך את זה? ובשביל מה קנינו מיטה ומצעים?
בערך חצי שנה. מרבע לשלוש עד שלוש ורבע.
עבר ברוך ה'.
שמנו מזרון לפעמים, אבל לא תמיד, לא רציתי שזה יהיה הרגל קבוע.
יש דברים שעוברים עם הזמן, וכנראה זה אכן היה צורך שלו.
בשלב מסויים שאלתי אותו למה, והוא הסביר שהבת הגדולה דוחפת אותו לפעמים, ושמפחיד לו באמצע הלילה להרדם שוב. הקפדתי שיהיה אור מחוץ לחדר כדי שלא יהיה לו חושך מוחלט.
תנסה לברר איתה למה היא עוברת (בת שלוש כבר יכולה לחשוב על למה) ותסביר לה שזה מפריע.
אני לא אומרת שזה לא היה די סיוטי, במיוחד כשהיינו אסורים והוא נדחס איתי למיטה אחת.
עדיין הוא רוצה מדי פעם להרדם אצלנו במיטה (בתחילת הלילה). אני מאפשרת לו ומעבירה כשאני הולכת לישון.
מציעה את ההצעה הבאה , להגיד , שוב ושוב ושוב , בכל מני דרכים , שזה מפריע לך . "ילדתי היקרה , את יודעת שאני אוהב אותך . זה ממש מפריע לי (ומצער אותי?) כשאת ישנה על ידי כי אמא ואני צריכים לישון ביחד במיטה שלנו. לכל אחד יש את המיטה שלו . אז אם את צריכה -את יכולה לקרא לי ואבוא לשבת על ידך .." להגיד את המסר הזה בכל מני דרכים , גם אם בפועל לא מקיימים אותו באותו זמן. בסוף גם זה יגיע בבחינת , אחרי המילים נמשכים המעשים ". סתם ניסיתי .
בין לישון בחדר שלנו בעגלה לבין שאני אבוא אליו למיטה.
הסברתי לו שוב ושוב (בזמן ערות לא בזמן אמת בלילה) שאנחנו מאוד אוהבים אותו אבל זה מפריע לישון והצבתי בפניו את שתי האופציות.
מאז תדירות ההגעה אלינו ירדה פלאים. לאחרונה עם תחילת הגן החדש הוא חזר אלינו אבל זה בסדר מבחינתי כי אני יכולה להבדיל ככה בין צורך אמיתי לסתם הרגל.
מי שיש לו רעיון למי הכלבים שייכים שיפנה אלי בבקשה באישי
עד היום לבש ארוך בקיץ,
מסכן שכל החברים בגן עם קצר מרענן - הוא חם לו עם ארוך.
אבל כשהוא עם קצר בשרוול/במכנס הוא מתחיל לגרד כי זה נגיש…
עם השנים למדנו יותר להתנהל עם האטופיק ועכשיו ההתפרצות במצב סבבה
מפחדת לקנות לו מלאי של קצר ולהתבאס (מה שקרה קיץ אחד שפשוט מלא כסף הלך לחולצות שלא השתמש…)
לא יודעת להגיד כי כל החורף סתיו לבש ארוך
בקיצור, באיזה גיל כבר יכלתם לשים להם קצר בקיץ? אם בכלל…
לילדים שלי היה, אבל לא זוכרת שגירדו הרבה.
ומציעה לך לשאול בפורום הו"ל, שהרבה יותר פעיל.
אם העור בסדר והוא לא מגרד, לקנות לו גם קצר.
אני מרגיש, שאת הילדים מטרידה בעיקר ההפסקה הפתאומית (מבחינתם) של פעילות מסגרות החינוך, כשבינינו אף אחד לא יודע מתי יחזרו.
לכל השאר הם יחסית מתרגלים ומסתגלים...
,למישהו יש טיפים איך לתת להם בטחון בנושא זה (יש לילדה אחת לדוגמה עוד חודשיים יום הלדת בגן, וכבר עכשיו מוטרדת האם יתקיים או לא...)?
שתדבר איתה בטלפון. שכשיחזרו לגן יחגגו לה.
אצלינו משתדלים להתקשר לילדים, ולשלוח סרטונים כדי לשמור על קצת תחושת חיבור כמה שאפשר בין הגן לילדים.
באמת תקופה מורכבת לילדים, מחפשים את השיגרה ואת הביטחון שהם רגילים אליו.
בעקבות המלצה פה של @פשוט אני קניתי סיר בישול איטי.
שמתי בבוקר חלקי עוף ותפוחי אדמה, הוספתי תבלינים והדלקתי על החום הנמוך (יש שתי דרגות חום- נמוך וגבוה, ועוד אפשרות של שמירה על חום)
לאחר חמש שעות בדקתי וראיתי שהעוף לא מתחיל אפילו להיות עשוי, בעוד שעל החום הנמוך ההמלצה היא 6-8 שעות.
בהתייעצות עם גי פי טי הוספתי כוס מים והגברתי לחום הגבוה, חיכיתי עוד שעתיים, וכעת העוף מוכן בקושי, רחוק מאד מלהיות רך ועסיסי כמו
שתארו לי. התפוחי אדמה מוכנים אבל מעט קשים. בקיצור, ממש לא מה שדמיינתי.
אשמח שתאירו את עיני איפה טעיתי, כי תוצאה כזאת יכולתי להשיג גם אם הייתי מניחה סיר עם עופות על האינדוקציה לכמה שעות (ואז החום היה הרבה יותר גבוה והבישול יותר טוב)
בנוסף, הנוזלים בתבשיל בקושי מבעבעים, זה נראה כאילו החום כל כך חלש!
זה לא סיר לאפיה זה סיר לבישול
ואולי היה כדאי לכסות עם מגבת מעל
בימים הראשונים האיש שלי עבד מהבית, ועכשיו נוסע לעבודה.
מה אתן עושות כדי לגרום לאיש שלכן להבין שיחד עם העבודה, יהיה קשוב לצרכים שלכן ושל הילדים?
שיש לך ולילדים יותר צורך ממנו בימים האלה?
אולי פשוט לדבר איתו על זה
בטח שנסע לעבודה. יש לכם חשבונות לשלם ומשפחה לגדל. צריך להעריך את זה ולקבל את זה קודם כל.
אחר כך אפשר לאזן מחדש.
היה לי ממש מאתגר היום הרגשתי פשוט אמא גרועה/
הייתי כל כך עייפה ורק רציתי שמישהו יחליף אותי ויהיה לי שקט לשעה
אני ממש צריכה שתגיע שעה מוקדם יותר/שתבקש לעבוד מהבית/שתיתתן לי שעה לנוח כשאתה בא כדי שאני אצליח לחזור לעצמי/שתראה את המאמצים שלי/שתיקח אחריות על x וכו
או הסביבה, ירושלים, או כל מקום אחר.
לא דרך הקופה
מישהו פרטי שאני יכולה להתקשר אליו לפלאפון באופן אישי.
אשמח לטלפון בפרטי
ולא מתקשרים אליהם ישירות לטלפון.
בכל אופן, עוד כחודש יש לנו תור לפסיכיאטר פרטי שקיבלנו עליו המלצות, והוא מקבל בתל אביב. אחרי התור אוכל להמליץ עליו באופן אישי כנראה...
אבלאם אפשר בכל זאת מספר...
את ד''ר ליעד רוטשטיין
ד''ר מאיה אליעזר
במרכז, פרטיות
