בעצם
אם אנשים נכים יכולים להוציא ספרים
ואנשים עם תסמונות דאון יכולים להיות מורים או גננות
ואנשים עיוורים יכולים להיות כאלה שיותירו הכי הרבה רושם בעולם
ואנשים דיסלקטים יכולים להמציא אינספור פטנטים וחוקים שישנו את היקום
אז למה
שאנשים מדוכאים לא?
אפילו אנשים מוגבלים שייתכן ואין להם עוד מרפא,
מסוגלים לתרום ולתת,
וכלכך הרבה
כנראה שגם בנו, המקולקלים והפגומים,
יש תועלת כלשהי
זה כיוון נורא מעניין
(בעקבות מפגש מקרוב באדם עם אוטיזם שאין לו רגע לחלום)
בס"ד
רוב הבדרנים בארץ מאובחנים עם דיכאון
גם הרבה זמרים
בכללי יש קטע חזק מאוד של כישרון אומנותי אצת אנשים עם דיכאון
בסד
כשהיו צריכים להגיד תכונה טובה שלי אמרו שמחת חיים וממש שועשעתי 
לא עכשיוזה באמת עצוב.
אני סוגשל הגעתי למסקנה הזאת,
כתבתי אתזה כאן כ"תהיה" כדי לא להיות מטיפת מוסר וכאלה
אבל באמת המטרה הייתה לגרום לאלו שכאן להבין את זה, שהם יכולים,
ושהדיכאון זה לא הם -
בני אדם על כלל תכונותיהם הטובות יותר ופחות.
הדיכאון הוא רק מחלה, לא פגם אישיותי,
וניתן להתגבר עליו ולהגשים את עצמנו כבני אדם.
לא בדיוק אבל בערך בים בם בום.
(הדיכאון זה הם כי הוא נובע לא מפגם אישיותי, כי אם ממבנה אישיותי שהוא לאו דווקא רע.
מדפוסי חשיבה, ואלף דברים תלויי אופי. גם דיכאון נסיבתי קשור יותר לתכונות אופי וחוויות ילדות מאשר באמת לטריגר-
האירוע המחולל.
מה שכן, זה לא סותר את הדברים האחרים שאמרת, ולדעתי זה לא למרות הדיכאון והאופי, כי אם בגללו;
אותה רגישות פנימית והבנה עמוקה וכואבת שעלולה להוביל אנשים מסיימים לדיכאון-
היא בדיוק זו שגורמת להם ליצור, יצירה חדשה, חצובה, בראשיתית,
בכל תחום שהוא, יצירות שלאחרים לעולם לא יהיו הכלים ליצור.)
אומרים שצליל זה רטט של אויר או תדר
זה לא נכון
צליל זה הגעגוע לשקט.
רגע אחרי שהשקט מופר יש צליל שהוא בדיוק הגעגוע הזה.
כלי נגינה לא מייצרים מוזיקה הם רק מפרים את הדממה, פוצעים את השקט.
הדם שנוזל מהפציעה הזאת זאת המנגינה.
כשמישהו מנסה לדחוס מוזיקה לקבצים או למדוד אותה בתדרים זה חילול הקודש.
חילול המנגינה.
החטא לא באוזן החטא בזה ששוכחים שהמוזיקה לא נמצאת בצלילים היא נמצאת ברווח שביניהם.
בשקט
בחלל
עד עכשיו היו צלילים של סערה שהלכו והתחזקו
ועלו
ונמתחו במתח מטריד
לא השאירו כמעט שקט ומרווח לנשום.
אתמול הכל התפרץ באיזה פראיות של טירוף.
עכשיו יש שקט
ומתחיל הצליל הבא.
כולם מחכים לדעת מה יהיה הצליל הבא
מה נשמע
מה נראה
מה יהיה
מי ינגן
אף אחד לא שם לב לשקט ולמרווח בין הכל.
פיזיקה של צלילים
לקחת קצת חופש
לרדת לסיני
אולי לחלק המערבי שלה
באזור חנוכה, קצת לפני
לסיני יורדים
אחר כך עולים בחזרה
מסע של חורף
למכרות הטורקיז
הצבע שלא מתאים לכלום
עם כלום
גם לא עם עצמו
כמה סמלי.
כשהכל כמו לולאה סגורה צריך לשבור אותה
שניה לפני חנוכה
רגע לפני האור
יורדים מערבה
צבעים
טעמים
צורות
צלילים
מים
חול
שמים
בעלי חיים
עננים
רוח
כן כן
עכשיו.
מממממ
יש שם עבודה זרה
לא נסתכל ולא נכנס למקדשים שלהם
סגור?
😂😂
מאנשים קרובים שאני מכיר והיו שם - התרשמתי שהודו יכולה להיות מדהימה, מיוחדת, למלא אותך בחוויות יוצאות דופן, נופים מדהימים, אך בו בזמן מאוד דוחה ומגעילה. הלם תרבותי, צפיפות, לכלוך, רעש, אשפה ברחובות, עוני מחריד….
הצבעים הריחות... החופש
באלי לטייל הרבה ועם הנופים שם
זורמת גם לסיני
מאוד פופולארי לטייל שם בשנים האחרונות- נראה לי אפילו נהיתה יותר פופולריות מהודו.
(ואחותי טסה לויטנאם בעוד כמה שבועות, לטיול של 10 ימים)
לכו להצביע!
גם בגשם!
