1) נשמה טהורה, מהממת, זמרת, עדינה וכיפית. אני החברה הדמיונית שלה, אני חושבת, כי אני לא סגורה על זה שהיא מרגישה אלי קצת ממה שאני מרגישה כלפיה. עצוב למדי, אבל עצם הוויתה כיפית.
2) כבר מזמן לא. לאחרונה אני פחות ופחות מחבבת אותה, ולא ממש כיף לי איתה. היא לא יודעת שאני לא הולכת לאולפנא שלה כי היא שם, אבל כל עוד אני משחקת מעולה הכל בסדר.
3) היא ממש חמודה, אבל עכשיו כשאני בכלל לא איתה באולפנא - כבר אין כזה קשר. והיא גם קצת מעצבנת לפעמים, עם עודפי החביבות שלה.
4) היא בכלל לא חברה שלי, אבל כיף לי להסתכל עליה. יש לה ניצוץ בעיניים. אם היא לא היתה קונה משקפיים כאלה היו רואים את זה יותר, אבל מה לעשות שהאופנה הורסת אנשים. בשבילה אני צל, נכון?
5) כנ"ל 4, ובנוסף לכל גם נגנית בחסדר עליון.
6) הו, זה מקרה סבוך. כבר אמרתי פעם שנפש האדם זה הדבר שהכי פחות כדאי להתעסק איתו? אז זהו, לא קרה לי איתה כלום. היא איתי בכיתה עכשיו, והיא ממש מוצאת חן בעיני, ויש לי הרגשה שנוכל להיות חברות מעולות. אבל אני לא סגורה על זה שהיא רוצה.
7) היא ממש דומה ל@*בננית*, גם קצת במראה אבל בעיקר באופי. שתיהן קורנות ומאירות, וליד שתיהן כיף להיות. אבל היא פדואלניקית כמו 4 ו-6, אז אני לא בונה על זה יותר מדי.
8) היא נחמדה, אבל אני לא יכולה להסתכל על הפנים שלה. מה גם שהיא קצת... מגושמת. לא נעים לי להיות לידה, ואני מרגישה מגעילה, אבל זו האמת.
9) האדם הכי מתולתל וקפיצי שאני מכירה, ואני מכירה אותה מגיל אפס ועכשיו היא איתי בשכבה. פשוט חמודה וקפיצית, ואנחנו כל היום הולכות מלחמת כריות. בלילה היא נכנסת לחדר (כל פעם היא הולכת, אומרת לילה טוב, וחוזרת אחרי חמש דקות. מוזר לי שיש לה חדר משל עצמה כי היא כל הזמן אצלנו), זורקת עלי כרית ויוצאת.
10) כנ"ל 6, רק שאצלה זה שונה כי באתי איתה מהבית, אנחנו יחד בשבט ומכירות כבר מהיסודי. אבל אף פעם לא הייתי איתה בקשר, ועכשיו יש לי תחושה שהוא הדוק מדי ושבקרוב מאד יימאס לה ממני.
אני צריכה לסגור אז אני אמשיך אחר כך.
