בקיצור זה הלך ככה - מחליטים על שינוי קטן שאפשר לעשות (לא משהו כמו: אני אהיה צדיק/ה לתמיד כי זה אולי מחזיק ליום יומיים חודש וזהו) אלא - ברכת אשר יצר, ק"ש שעל המיטה וכו', וכשמגיעים ליום הדין אפשר לבוא לפני הקב"ה ולטעון - אם נגזרו עלי גזרות - זה לא נגזר עלי אלא על מישהו/י אחר/ת שהרי אני עשיתי שינוי. אני עושה שינוי ולא נשאר/ת באותו מקום שהייתי בו בשנה שעברה.

כמדומני שאת מדברת על יו"כ.

לזה יש זמן בפני עצמו.

בר"ה אמורים להרכז בהמלכת הקב"ה למלך עלינו.

וזה פשוט מאוד נקרא: "יראת שמיים".

בהצלחה!

 תשובה שינוי וכו', ואז להכנס ליום הדין, בפחד כזה..

אבל אז לראות שהשופט- הוא אבא שלך!!!! שדואג לך ורוצה בטובתך ומה שיקבע זה כנראה מה שמתאים לך כי מי כמוהו יודע..

כל ר"ה אנחנו עסוקים רק בלהמליך את הקב"ה עלינו ולשמוח במלכותו.. ובקשר לגזר דין נחזור לדאוג לזה אח"כ, בעשרת ימי תשובה ועד חתימת הדין ביום כיפור.

כשאנחנו אומרים "אין בנו מעשים" , למה אנחנו אומרים את זה?

הרי עשינו מעשים רעים!!!

http://torah.in/he1/?p=43879

זה ירד מאדד (ברוך ה'..)

אבל עכשיו יש פחות פעילות ממה שהיה לפני הקורונה

בבסיס אני חי כי זה לא דורש ממנו שום פעולה אלא קורה לבד.

ואני ממשיך לחיות כי אני רוצה להתפתח ולהיות יותר שלם ומאמין שעוד יהיה לי טוב.

בנוסף אני מרגיש שיש לי פה תפקיד בעולם שאולי יהיה משמעותי

לא יודע.

מבררים את זה, מחפשים את זה

הלוואי וידעתי

כל הזמן והמטרה שלי היא לאסוף כמה שיותר כוחות כשאני למעלה כדי להצליח לעלות אחרי הירידה הבאה...

ככה עד שיבוא המשיח....