זה דוחה


עלה למעלה
~תות~
עלה למעלה

~תות~




עלה למעלה



עלה למעלה
~תות~
עלה למעלה

עלה למעלה
עלה למעלה
ומתישהו נמאס לישון
~תות~
עלה למעלה
אוהבת את מלכנובכל זאת, נסי להיות גאוותנית קצת ולהחליט שהפגיעות שלה
לא נכנסות לך ללב.
זה מה שאני עשיתי.
אני לא כועסת על מי שפגע בי, ממש לא
ולא שונאת ולא כלום, פשוט לא נפגעת ולא מתייחסת לאמירות האלו.
שריון תמיד מגן מאנשים לא טובים.
מקסימום נזרום לאיזה סביבון
מעניין אם זה עובד
חייב דחוף.

הרבה התחיל כאן.
כתיבה ופריקה ודברים חדשים, אנשים חדשים
מסגרת שונה לתקשורת.
לילות קרים, שיחות ארוכות שעוברות בהרבה מקומות אבל בסוף משאירות טעם מר של אכזבה וכמיהה.
ציפיות, בלי מקור. פרשנות, רצונות ודמיונות.
נגמר מהר או לאט, אבל בעצם בכלל לא התחיל.
או לא נגמר באמת, עד שנגדע. ואז שוב, מבליח, מצפה-מתאכזב-שוקע, נשאר לבד.
ובסוף הכל חוזר לאותה הנקודה, אותה הכמיהה, אותו החוסר.
מה שמילא אך ייסר ובכל פעם היה בלב חצוי, רק הגביר את הרצון בכל פעם.
קוראים לזה בכל מיני שמות - בדידות, חוסר בחום ואהבה...
רכבת הרים של רגשות, חיים שלא ממשיכים בשום כיוון למשך תקופה ארוכה.
בכל פעם משהו אחר בא ומתחיל הכל מחדש.
אין סוף. בסוף זה רק אני.
שלום בנצי 👋)