אכיה"ר:
קורס צילום
שבת אי שם
זומבה
מנדולינה
כסף לאומן ולרישיון
פיתוח קול
שלוש
פסים צהוב שחור
פירות
עציצים
נתק
כורסה ירוקה
דייאקו יו
צבעים חדשים
כ"ד-כ"ה
ביפביפ
אכיה"ר:
קורס צילום
שבת אי שם
זומבה
מנדולינה
כסף לאומן ולרישיון
פיתוח קול
שלוש
פסים צהוב שחור
פירות
עציצים
נתק
כורסה ירוקה
דייאקו יו
צבעים חדשים
כ"ד-כ"ה
ביפביפ
ואוי לך אם תצבעי את הכורסה בלעדי.
ועציצים!!!! תזכירי לי להראות לך משהו מהמם למרפסת שלך.
זה יהיה יפה.
אבל חורף. איך זה עובד?
ואוי לך אם תצבעי את הכורסה בלעדי.
ועציצים!!!! תזכירי לי להראות לך משהו מהמם למרפסת שלך.
זה יהיה יפה.
אבל חורף. איך זה עובד?
מעניין אם זה עובד
חייב דחוף.

הרבה התחיל כאן.
כתיבה ופריקה ודברים חדשים, אנשים חדשים
מסגרת שונה לתקשורת.
לילות קרים, שיחות ארוכות שעוברות בהרבה מקומות אבל בסוף משאירות טעם מר של אכזבה וכמיהה.
ציפיות, בלי מקור. פרשנות, רצונות ודמיונות.
נגמר מהר או לאט, אבל בעצם בכלל לא התחיל.
או לא נגמר באמת, עד שנגדע. ואז שוב, מבליח, מצפה-מתאכזב-שוקע, נשאר לבד.
ובסוף הכל חוזר לאותה הנקודה, אותה הכמיהה, אותו החוסר.
מה שמילא אך ייסר ובכל פעם היה בלב חצוי, רק הגביר את הרצון בכל פעם.
קוראים לזה בכל מיני שמות - בדידות, חוסר בחום ואהבה...
רכבת הרים של רגשות, חיים שלא ממשיכים בשום כיוון למשך תקופה ארוכה.
בכל פעם משהו אחר בא ומתחיל הכל מחדש.
אין סוף. בסוף זה רק אני.
שלום בנצי 👋)