העניין הוא שאדם אמור לדעת שהפנימיות שלו טובה... רק הלב שלו עדיין מושך אותו לרע. לכן אנחנו דופקים על הלב, להורות שבגללו חטאנו.  העצבות באה כשאדם לא זוכר את זה וחושב שהרצון לחטאים זה חלק ממנו...

לכן אפשר לומר שזה אמת שהקב"ה צודק ואנחנו לא.. כי ה' יודע מה אנחנו מסוגלים ואנחנו חטאנו כי לא הערכנו את עצמינו (השורה האחרונה זה מה שעלה לי בראש כרגע)

לגבי החטאים שלא עשית..

זכור לי ששמעתי פעם שאומרים את זה על גלגולים קודמים או משהו כזה...

בכל אופן ברור שטוב להתוודות גם בשפה שלך.

הצעתי להוסיף אליו ווידוי אישי
ברור שזה מהות הוויוי
לא בעלתי נשים ולא אכלתי חיות טמאות
ואני אומר זאת...
לעומת זאת עשיתי דברים שלא רשומים בווידוי.
לכן אני עושה וידוי אלטרנטיבי יחד עם הווידוי הכללי
זה מהות יום כיפור...
לשבת עם עצמך ולעשות ווידוי אישי בפני קודשה בריך הוא

באכילת איסור זה לא רק חיות טמאות זה גם חמץ בפסח, גזל, אכילה שאינה מספקת לבעליה, בלי הפרשת חלה, בלי ברכה, דג ובשר, חלב ובשר,בלי הפרשת תרומות ומעשרות..

ונאפנו זה גם ייחוד נגיעה..

חוצמזה, אנחנו אומים בפירוש שאחנו לא יודעים את כל העברות שעשינו.. "את שגלויים לנו כבר אמרנו לפניך..ואת שאינן גלויים לנו הם גלויים וידועים לפניך.." אם אתה באמת זוכר כל מה שעשית אז.. וואו. אשרייך! יש ת'סיפור עם ההוא שכתב כל דבר בפנקס.. אבל רוב האנשים לא ממש יודעים וזוכרים את כל החטאים והעוונות שלהם אז אנחנו מתפללים ומתוודים ממה שתיקנו לנו גדולים וחכמים מאיתנו.

ועוד משו שניה, כשמבינים את מה שאומרים ויודעים את הפירוש של הוידוי אז באמת קשה למצוא משהו שלא נכשלתי בו..

מעניין אם באמת אפשר לעשות וידוי באופן אישי....שמעתי פעם שאיזה תלמיד בא לרב (לא זוכרת איזה) ושאל אותו אם אפשר לעשות משו באופן אישי.. הוא אמר שאפשר בנוסף....!

 לדעתי יש איזשהוא 'עניין' בזה שאומרים גם אם לא הכי מתחברים... זה הנוסח שחיברו ומן הסתם לא סתם הכניסו שם דברים... זה משהו כללי כזה שכולם אומרים ואגואיסטי קצת נראלי לפרוש ולהגיד שאני לא צריכה להגיד... התחברתי פחות או יותר להרוב ומה שלא כל כך מדבר אלי אומרים בכל זאת פשוט פחות בכוונה...

שאפשר ואפילו צריך לעשות משהו אישי, זה חלק מתהליך התשובה הפרטי, אבל אין הכרח דווקא ביום כיפור.

הכהן הגדול היה מתוודה על כל העם
אפשר אולי להשוות אותו לרב ראשי או ראש ישיבה בימינו
בכל מקרההווידוי שהיחיד אומר בתפילה הוא האינדיבידואלי ביותר ואמור להיות קדש הקודשים האינטימי שלו
וודאי ומותר לציין שזה מותר הלכתית
בטח שאין נוסח איד

כתוב בשלחן ערוך - 

סימן תר"ז סעיף ב -

אין צריך לפרט החטא. ואם רצה לפרט, הרשות בידו. ואם מתוודה בלחש, נכון לפרט החטא.

הגה: אבל כשמתפלל בקול רם, או שליח ציבור כשחוזר התפילה, אין לפרט החטא. ומה שאומרים "על חטא" בסדר אל"ף בי"ת לא מקרי פורט, הואיל והכל אומרים בשווה, אינו אלא כנוסח תפילה (ד"ע)

ובסעיף ד-
עוונות שהתוודה עליהם ביום הכיפורים שעבר ולא שנה עליהם, אפילו הכי יכול לחזור ולהתוודות עליהם:

ראש השנה סוכות ושמחת תורה הינם חגים ציבורים אנו ממליכים את ריבונו של עולם,מקבלים תורה,ושמחים כציבור בסוכות,הכול כציבור אחד וכעם אחד
תפילת יום הכיפורים היא אישית ,היא קודש הקודשים האישי והדיבור העצמי שלי עם ריבונו של עולם ללא אחריות מינסטריאלית על כלל האומה,זה חשוב ,אך ביום כיפור זה הריכוז באינדיבידואל
כמובן תוך כדי זכירת הציבור והשתתפות עם הציבר בתפילות יש לרב סלוביציק בעל התשובה מסה מדהימה על זה הנקראת בין היחיד לציבור
תעין אחי.וחג שמח וכתיבה וחתימה טובה

הוא חולק ואומר שיום הכיפור הוא גם יום כללי. אין טעם שאני יביא סברות ונתווכח אתה פשוט מוזמן לפתוח פניני הלכה ימים נוראים. יש אפליקציה. אגב אתה יכול פשוט להריץ את מה שלא נוגע אליך, זה מה שאני עושה. פשוט לפני יום כיפור עשיתי חשבון נפש עם העברות העיקריות שלי (לא לשכוח לכתוב במה טובים- צריכים להיות מאוזנים!) ווידויים המרכזיים הסתכלתי בו והתוודתי עליו. אבל זה לא תחליף לוידוי כלל ישראלי.

אשריך!

שהווידוי הוא לא על עברות ספציפיות-אלה על השורש של העברה למשל אדם שגזל-זה בא ממקום שהוא רקוב בנפש, שהוא לוקח דברים שלא שייכים לו, גזל לא רק חפצים, גזל תכונות גזל מעשים ניחס לעצמו דברים שלא מתאימים לו... ככה זה על כל דבר ניראלי..

על דברים שלא עשיתי

(דף פו עמ' ב')

בסוגיית וידוי ביוה"כ, יש מחלוקת האם צריך לפרט את החטא או לא. נעשית הבדלה בין עבירות של בן אדם לחבירו ובן אדם למקום, ובנוסף בין חטא מפורסם לבין חטא שאינו מפורסם.

להלכה, השו"ע אומר שלא צריך לפרט, ואם רצה יכול. (אורח חיים סימן תרז)

הרמ"א אומר שמה שאומרים על סדר א' ב' (על חטא שחטאנו וכו') לא נקרא לפרט, מכיוון שהכול אומרים בשווה הוא כנוסח התפילה.

הוידוי ביוה"כ הוא בחלקו אישי ובחלקו כלל-ישראלי. ככלל, בטוח יש מישהו בציבור שעבר על כל עבירה מסוימת, לכן אין זה וידוי לשווא. אדם יכול לפרט את הדברים האישיים שלו, אבל לא כל חטא שמתוודה עליו מחייב שעשה אותו ממש.

לכן זה לא בעיה שאתה מתוודה על מה שלא עשית

בטח לא בראיה הכללית של מהות היום.
הנוסח הרגיל מקיף את הרוב,ומכוח כך אינו רלוונטי בחלקו עבור כל אחד זה טבעי,
אומרים את כל הנוסח רק כדי לשבת ולכתוב ווידוי אישי בנוסף.

כל מי שאומר את הווידויי לא ואמר את זה רק על עצמו, אלא, הוא מתוודה על כל עמ"י. ולצערנו יש אנשים בעמ"י שעושים מעשים חמורים כדוגמת מה שכתבת לעיל. ובגלל זה אנחנו אומרים ווידוי בלשון רבים- על כל עמ"י.

ואני חושבת שזה טוב להכין ווידוי שאתה תתחבר אליו, אבל לא במקום הווידוי שבמחזור, אלא בנוסף. זה רעיון מעולה!  

בדיוק כמו בחיים האזרחיים

הציבור הדתי לאומי לא מתרכז בגבולות גזרה צרים - אלא נמצא בכל מגוון החיילות והתפקידים, קרביים, תומכי לחימה, ג'ובניקים, אנשי מחשוב, כלכלה, הנדסה, המון עתודאים שמתפזרים בכל יחידות הצבא עם סיום התואר בכל מגוון התפקידים הפתוחים בעתודה האקדמאית.

ובהמשך בחיים האזרחיים- בכל ענפי המשק, הכלכלה, התעשייה, האקדמיה, חקלאות, מסחר 

אבל בוודאי שיש הרבה הכוונה בציבור הדתי לאומי לצאת דווקא לתפקידים משמועתיים ומובילים בכל מקום ובפרט בצבא

אחד הפעילים זיהה אדם שהניח תפילין בשבוע שעבר והציע לו להניח שוב. להפתעתו, האיש ענה: "לא". כשנשאל מדוע, הוא הסביר בחיוך: "בפעם הקודמת שהנחתי אצלכם, הרגשתי התעוררות כל כך גדולה, שלא רק שקיבלתי על עצמי להניח בכל יום – אלא שכבר הזמנתי דוכן תפילין קבוע למספרה שלי!"

הופכים את העולם!
מתחברים - הנקודה היהודית שלי | קירוב לבבות והפצת יהדות

!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!

אין תשובה "נכונה" אחת לשאלה הזו, וההחלטה צריכה להתבסס על סדרי העדיפויות, הערכים והצרכים האישיים שלך.

כמדריכה בסניף הנפרד, המחויבות שלך היא לבנות ולהעביר תכנית הדרכה מתאימה לערכים שאת דוגלת בהם. ואף להוות דוגמא אישית לבנות שאת המדריכה שלהן.

האם העיסוק המקביל בחב"ב בסניף המעורב יוצר אצלך קונפליקט פנימי או מסר בעייתי?

האם האופי והרקע הדתי של הבנים המגיעים לסניף המעורב מקשים עליך?

או שיש פעילויות שהאופי שלהם סותר את הערכים שלך?

העובדה שציינת שאם לא תלכי לחב"ב, "סביר להניח שלא יהיה לך חברה אחרת" היא נקודה קריטית. קשרים חברתיים הם דבר בסיסי וחשוב מאוד. אם החב"ב המעורב הוא הדרך היחידה שלך כרגע לשמור על קשרים משמעותיים, עזיבה עלולה לגרום לבדידות ולקושי.

מדוע שלא יהיו לך קשרים חברתיים מחוץ לסניף המעורב? החברות שלך רק שם? אין דרך אחרת לשמר את הקשר עם החברות האלה?  (מפגשים מחוץ לסניף, פעילויות אחרות?)

אולי  לצמצם הגעה לסניף המעורב, לא להפסיק לגמרי? 

זהו הבעיה היא שאני חייבת את זה... זה כאילו השחרור שלי מכל הלחץ והבלאגנים של השבוע...

הרמה הרוחנית של החברה אצלנו היא די גבוהה ובאמת שלא נראלי זה משפיע... פשוט אני חוששת שזה קצת מוזר...

אם הרמה גבוהה מה הבעיה לנסות לעשות הפרדה?

לא כי אני מכיר את הנושא מקרוב, סתם נראלי שזה אמור להיות ככה.

זה מאוד מורכב כי הרמה הרוחנית שלהם גבוהה יחסית לחברה בעיר שלנו...

אני מדייק קצת יותר, חלקם מגיעים מבתים מסורתיים וחלקם חוזרים בתשובה... אני בכלל מהקצה השני, למי שמכיר אני לומדת באולפנת תפארת שזה אולפנה יחסית דוסית וזה פחות או יותר הכיוון שלי...

עכשיו מבינים קצת יותר??

אם כן, המצב יותר מורכב ויש יותר על מה לדון, גם בגלל הצד של הקירוב רחוקים שבעניין, ושזה מחזיק את המתחזקים בתור דתיים, ומראה להם שאפשר להיות שם ולהיות דתיים...

חוץ מזה יש על זה לרב שניאור הרבה דיבורים בעניין, היו כאלה שאחרי בירור אישי מלווה ברבנים גדולים (כדוגמת הרב שמואל אליהו), הרב שניאור הסכים להם להשתתף בפעילויות של סניף מעורב, בכל מקרה אם זה מעניין אותך יש יהודי שעוסק בכל ההקלטות של הרב שניאור ע"פ נושאים, כנראה שיהיה לו הקלטה בנושא, מוזמנת לשלוח לו מייל harav.shneor.ketzשטרודל גימייל נקודה קום. את יכולה לבקש ממנו חומרים בנושא, אם זה מעניין אותך. 

אתה יודע על איזה עוד נושאים יש??

אני ממש מפחדת שבסוף זה גם ישפיע עליי...

כאילו לכו תדעו מה יקרה, זה יכול חס וחלילה לדרדר...

בקיצור מורכב ביותר...