"הכל סובב את האשכנזים". ![]()
"הכל סובב את האשכנזים". ![]()
תחיה דולהכמובן שאם זה או זה או כלום זה עדיף,
עדיף מיץ פירות טבעי,
כשהייתי בשלב הזה בהריון שמים הגעילו אותי השתדלתי לשתות מים ממש קרים או מים עם טיפה לימון סחוט, זה עזר לי.
אבל כמובן תראי מה את מסוגלת!
נענע לימונית לואיזה וכל מיני עשבים כאלה במים משפר אותם ממש..
אם יש בגינה לשכנים כדאי לך לנסות..
אם אין.. שיהיה לצום הבא 
~א.ל"הכל סובב את האשכנזים". ![]()
זה ענבים ומעבירים את זה תהליך של שימור שבו מוסיפים חומר משמר
זה עדיין מכיל סוכר מענבים שזה מה שצריך לקטע של הצום
ולא מכיל סוכר לבן או תוספות של מיצים.
(תחשבי על לימון רגיל, מול לימון משומר. האם זה אותו לימון?)
חומר משומר זה חומר שעבר תהליך כלשהו ונוספו לו חומרים כימיים, והוא לא כפי שהוא היה בהתחלה.
ישנם חומרים שימור רבים, בינהם סוכר.. !
(גופרית דו פחמנית זה שם אחר לחומר משמר. משמע התירוש הוא מיץ משומר..)
פחמימות יעזרו יותר...
תחיה דולה- לשים לב גם לתחושה של היונקת, לשאול את הרב מה לעשות במקרה שאת רואה שאחרי הנקה היא לא שבעה.
- כמה זמן את אחרי לידה? יש לך ניסיון בשאיבות? כי אם את נניח בתוך חודש מהלידה ואין לך ניסיון בשאיבה לא כדאי להתחיל עכשיו מניסיוני זה עלול ליצור דלקת ככה שאמנם לא יחסר חלב אבל את עלולה לסבול בצום, לא מומלץ
- ענבים ירוקים זה גם טוב אבל את צריכה איזה קילו ביממה שלפני הצום. (חוץ משתיה מרובה של מים, כן?)
-במשך הצום לשכב ככל האפשר ולהיות במקום ממוזג. אם אפשר שיהיה איתך מי שיטפל בתינוקת כדי שתוכלי ככל האפשר לנוח זה בכלל מעולה.
בקבוקים- בוודאי שאפשר לשטוף במהלך הצום אם זה לשימוש התינוקת, למה שיהיה בעיה?
מנסיון..
ומעכשיו לאכול ענבים, תמרים- הצהובים בעיקר..
תכולת הסיבים התזונתיים שבו- גבוהה
וקצב ספיגת הפחמימות שבו, לדם- בינונית נמוכה
מה שאומר שבמקביל לכך שהוא ממש מהווה כמו חטיף אנרגיה לאורך זמן, הוא גם מעניק תחושת שובע
הדבש מתפרק לאט בגוף וזה נותן תחושת שובע
(אני יודעת על משהו שהיה על סף עילפון בצומות וזה עזר מאד מאד מאז)
-לא מביעה פה כמובן דעה הלכתית אלא את מה שאני יודעת על הנקה-
כלומר כל עניני השאיבות באופן קיצוני לקראת הצום ולתת שאוב ולצום יכול לגרום או לדלקת בגלל יותר מידי שאיבות לפי הצום. או להתייבשות החלב בגלל הצום+ התינוק קיבל שאוב ולא ינק במשך הרבה שעות והנקה פשוט יכולה להתחסל מזה או שיקח ימים עד שבועות לשקם אותה.
.
כבר כתבתי כמה פעמים שאין בזה שום צורך הלכתי, מלבד מה שזה עלול לשבש לגמרי את משק החלב.
תינוק שיונק מלא, ואוכל כל שעתיים - אני לא רואה איך תצליחי לשאוב, וגם לא רואה את התועלת בזה.
מוטב לשאול את הרב איך לנהוג אם חלילה תחלשי, או תרגישי שהחלב מתמעט בצום.
ואת הזמן שנותר עד הצום תקדישי למנוחה ושתיה.
כשחכמים קבעו את ההלכה לא היו משאבות ,
היה נטו את אמא. או אישה אחרת אם הייתה בעיה רצינית / מקרה נדיר של עושר מופלג.
ואי אפשר להגיד למישהי "תשאבי " כהלכה למעשה. במקום לתת לה אופציה לשתות לשיעורין במקרה הצורך
כמו שהיה בכל הדורות עד השני דורות האחרונים שהתפתחו משאבות.
זה לא הוגן וזה לא נראה לי רציני לפסוק ככה.
כדאי לך לשאול רב שמבין את המשמעות של הנקה,
ולא פוסק הלכה בצורה לא הגיונית.

ובדרכו הולכים תלמידיו, למשל הרב נבנצאל, הרב ד"ר הלפרין, הרב דב ליאור (מצרפת את דבריו).
על מה אתה מבסס את דעתך שהפסקת החלב לא נחשבת סכנת חיים? אמנם המצאת הפורמולות הקטינה מאוד את הסכנה שבכך, אך היא עוד קיימת (כיוון שתינוקות שאינם יונקים חשופים יותר לזיהומי מעיים, למחלות בדרכי הנשימה, לsids, למחלות כרוניות ועוד). על פי ארגון הבריאות העולמי חיי מיליון תינוקות בשנה היו נחסכים לו היו יונקים.
הרב ליאור שליט"א:
ואתן מסתכנות בהכשלת הרבים.
העונש כרת, תהנו
נהוג היום משום מה בכל דבר להגיד יש דעות...
אפשר מכנסים יש רבנים שמתירים..
הכל מותר ואין אפחד שעומד מאחורי הדברים.
י גם רבנים שפוסקים גם על מכנסים שהם מותרים במקרים מסוימים.
אז למה לכתוב-
"ואין אפחד שעומד מאחורי הדברים."???
אם זה לא הרב שלך זה אף אחד?
.
יש דעות לפיהן תינוק יונק בלעדית מחייב שהאמא תעשה שיעורים או אפילו תשתה כרגיל, כדי לא לפגוע באוכל של התינוק, שלא צריך לצום, ושזו סכנה עבורו.
דעות שלפיהן לא צריך לשאוב, ותמ"ל לא מהווה שיקול בכלל, כי אם הילד רק יונק לא נותנים לו תמ"ל בשביל הצום. בהחלט יש דעות כאלה, עם רבנים גדולים ומכובדים [מכל המגזרים אגב] שעומדים מאחוריהן.
ומותר לך לכבד אותן גם אם רבך לא פוסק כך.
אין שום חיוב הלכתי לחשוף אותו בצום לתמ"ל כדי להימנע משתיה לשיעורים.
גם לא ביום שאחר כך.
על שתיה לשיעורים על פי פסיקת הלכה של רב אין עונש כרת - בלי לקרוץ ובלי למצמץ.
אגב, נשים מניקות יודעות שזה בדרך כלל הולך יחד - מניקים עוד ועוד ואז ממילא נחלשים עד סחרחורת, כמעט עד עילפון.
אחרי שלוש וחצי חודשים ומסתפקים בהנקה חלקית וחלק בכלל לא מניקות ולא ראיתי שהרופאים כתבו על זה הזהרה מיוחדת? ברור שזה הכי טוב וזה מאד מומלץ ובריא וחשוב
ובעזרת ה אני מקווה להניק כמה שאוכל אבל עד כדי כך להגיד שזה סכנת חיים
נראלי הגזמה.
אני מצטערת שכתבתי בבוטות למעלה.
אני יודעת שהרב אוירבך והרבנים שהולכים בדרכיו חושבים אחרת,
אבל זה דעת מיעוט, ומהגמרא והראשנים ברור שהצום מחייב אלא אם כן נשקפת סכנת חיים.
ומהי סכנת חיים?
בוודאי שמדובר על מצב חריג במיוחד ולא יתכן שכל מיינקת/ מעוברת תחשב כסכנת חיים.
כמובן שאדם יודע להרגיש מתי הוא מסתכן ממש בנפשו ואז עליו לשבור את הצום.
לגבי התינוק בשביל זה יש רופא, ועדיף ירא שמים.
גמר חתימה טובה
וצום קל ומועיל.
קשה להשוות את המצב היום לזה של פעם מכמה סיבות-
לא היה תחליף להנקה פעם.
קצב החיים היה רגוע יותר וככה אני מניחה שלנשים היה קל יותר לצום ולהניק בלי שזה יפגע בהן, כי כשחיים בשבט אז הסבתא או הדודה תשמור על הילדים הגדולים ולא המניקת תרוץ אחרי הגדולים..
זה לא המצב היום.
ב. ככל הידוע לי רבנים שממש לא מתירים שיעורים להריוניות ומניקות בשום מצב הם המיעוט אבל לא עשיתי סטטיסטיקה.
וסכנה להמשך ההנקה גם, ובמיוחד, למי שמשלבת תמ"ל עם הנקה חלקית.
אני מניקה עד גיל שלוש.
אני יכולה לספר מעצמי :
היו הנקות שבהן הייתי במיטבי וצמתי את כל הצום (שכיבה כל היום, עזרה של הבעל). החלב מתמעט אבל ביממה שאחרי הצום ייצור החלב חוזר בהדרגה - זה בעצם אותו מצב כמו בקפיצת גדילה.
זה לא קל, והתינוק רעב ויונק הרבה, אחר כך מגיע הגודש - גם זה לא פשוט ולפעמים מסתבך, אבל עם הכל אפשר היה להתמודד.
והיו תקופות הנקה אחרות שבהן הייתי חלשה. ואז מרגע שהייתי קרובה לעילפון שתיתי לשיעורים עד שהתאוששתי, ואם החלב התמעט מאוד ולתינוק לא היה מה לינוק, המשכתי לשתות לשיעורים עד סוף הצום.
היתה לי לידה אחת שאחריה הייתי ממש על הקרשים פיזית ונפשית (דיכאון אחרי לידה), גם היייתי סמוך ללידה, והרב התיר לי לשתות וגם לאכול לשיעורים - מבטיחה שבמצב שהייתי בו גם לשיעורים היה עינוי.
צריך להבין שלתת בקבוקים של תמ"ל או אפילו חלב שאוב זו התערבות שעלולה לשבש את ההנקה מאוד.
להבדיל כמובן, תראי את הפרות ברפת - כמה מתאמצים לשאוב את החלב שלהן בשבת ויו"ט - וגם ביוה"כ, כדי שלא יבואו למצב של צער וסכנה.
אם הפרות ככה, אז מה אנחנו?
קשה להבין את ההדרכה להתערב ככה עם תמ"ל ובקבוקים שאובים רק כדי לא לשתות לשיעורים.
אז חשוב לי להגיב ולהגיד לך שכן כתבו.
מכירה למשל את ההמלצות בנושא מוות בעריסה? לא להשכיב על הבטן, לא לעשן, לא לחמם את החדר יותר מדי וכו' וכו' - ולהניק. מה זה אם לא הזהרה?
אני מצרפת לך חוזר ששלחו לכל הבתי חולים בארץ עם הזהרות שיסבירו לנשים שיולדות אצלן כמה חשוב להניק. שימי לב שיש שם גם סעיף על שימור ההנקה כשחוזרים להנקה, שזה בדיוק מה שכתבת. האמת בעיני זה מטורף לבלבל לנשים במוח רגע אחרי לידה על מה יהיה כשחוזרים לעבודה, אבל זאת ההוראה ששלחו לבתי חולים כי כנראה אומרים שאם אישה לא תקבל את ההדרכה הזאת אחרי לידה סיכוי קטן מאוד שהיא תקבל אותה ממישהו אחר כך.....
הנה החוזר: http://www.health.gov.il/hozer/mr19_2012.pdf
אני בהריון שלישי, בשני ההריונות הקודמים צמתי בכיפור. הראשון היה בסדר גמור, השני יותר קשה (בעיקר ביומיים אחרי הצום היו לי צירונים). בשניהם הרופאים עשו לי את המוות על הצום ולא הפסיקו לנזוף בי. יש לציין שההריונות שלי ב"ה תקינים ואני מרגישה טוב בד"כ.
בהריון הראשון התייעצתי עם רב של פועה שאמר לי שההמלצה של הרופא לשתות היא גורפת וכסתחית בעיקר ואם מרגישים טוב אפשר לצום, עד ש"מרגישים לא טוב". וכל פעם אני מתחבטת בשאלה הזו. מה זה נקרא "להרגיש לא טוב"? מתי מותר לשבור את הצום? בסחרחורת? בכאבי ראש? ציר אחד? שניים? שלושה?...
אני שבוע 27.
תודה!
פעםשלישיתגלידהתחשבי חלילה שהיה עלול להיות נזק בלתי הפיך אם לא היית שוברת.
מה היית חושבת אז?
וברור לחלוטין שההלכה איתך.
אני בהריון לא צמתי בכלל, הרב אמר להתחיל שיעורים מתחילת הצום. לא לצום בכלל.
אסור לסכן עובר.
כ"כ הרבה טיפים מעולים,
אבל מה עושים אם יש לי סוכרת הריונית?
אי אפשר לאכול דבש, תמרים, שתיה מתוקה, תירוש.
אמנם הרב פסק לי לשתות לשיעורים, גם שתיה מתוקה, אבל אני בטוחה שזה לא יספיק לכאבי הראש שמתלווים אצלי לצומות, ואני די חוששת מעניין השתיה המתוקה (החשש שלי הוא מהיפוגליקמיה, נפילת סוכר) אז אני בכ"ז מחפשת פתרונות ל"מאגרי אנרגיה"
הרב שלנו מציע למשל לשתות מי מרק ירקות או אפילו מרק עוף, אפשר להסמיך עם שיבולת שועל אם מותר לך.
זה אפילו יותר טוב, גם לא לסוכרתיות.
חלב - אפשר נס קפה חם או נס קפה קר מחלב מלא.
שייק מים, שקדים ותמרים טחונים.
תנסי לחשוב על עוד אפשרויות בסגנון.
ציינת בפני הרב שאת סוכרתית ומה החשש שלך? תשאלי אם מותר לך לשתות רביון, או אשל או מעדן שלא מכיל סוכר.
"הכל סובב את האשכנזים". ![]()
אז ככה: שאלתי רב רק אחרי שרופאת נשים ביקשה שלפחות אשתה, אם אני מסרבת לאכול.
השתיה המתוקה שהיא הציעה היא ע"מ שלא תהיה לי נפילת סוכר.
כל המשקאות החלביים-עושים לי רע. רגישות לחלב רק בהריון.
אני פשוט מחפשת עוד רעיונות שימלאו את הגוף באנרגיה זמינה.
ולא תהיה לך נפילת סוכר כי זה קורה בגלל האינסולין (אני סוכרתית- לא הריון. ככה אמר לי האנדוקרינולוג).
והנקה עדיף כרגיל כמו שאת איתו ואם מטרנה או שאוב אז בשעות שדומות לשעות שאת לא איתו כדי שלא יפגע בימים הבאים.
חשוב לשים לב שהרבה פעמים דווקא הצום יכול לעבור יחסית בקלות וגם ללא מחסור של חלב והקושי יהיה ביום שאחרי הצום.
לכן גם אחרי הצום חשוב לשתות הרבה (לא בבת אחת). ולא להבהל אם ביום שאחרי אתן יותר חלשות ויש פתאום פחות חלב... להערך גם לזה בהתאם. צום קל ומועיל. חתימה טובה.
זה צום ראשון שלי כמניקה.יעל מהדרוםכתוב מיממה לפני הצום להתחיל לשתות ליטר מיץ ענבים..
שתיתי כוס ב11 לילה.
משנה אם אני שותה הכל מחר, או שצריך גם היום?
כדאי לשתות לאט ולא בכמויות... פעם בשעתיים בערך כוס. כי זה גם יכול לעשות כאבי בטן... היה לי כבר צום שביליתי בשלשולים בשירותים מהתירוש הזה...
שתיתי בשעתיים האחרונות שלוש כוסות ואתמול בלילה כוס.
לא ידעתי...
יש לי סחרחורת וכאב ראש.
יכול להיות שעלי המיץ ענבים לא משפיע טוב?
שתיתי כמעט ליטר מאז אתמול בלילה ..
אולי עדיף לי להגיד לו שלום ולא לשתות יותר לפני הצום?
יש כאלה שממליצים, כמו תחיה
יש כאלה שלא.. כמוך
ואני מתבלבלת מיזה ולא יודעת מה יכול להקל עלי את הצום,
כי קשה לי ממש בצומות.
לא בבת אחת מעמיסה כל כך הרבה.
נראה לי שמעכשיו תשתי רק מים אם את מרגישה שזה עושה לך רע ולכי על ענבים טריים או מהול.
"הכל סובב את האשכנזים". ![]()
כיתת פעוטות במעון.
מובילה שפורשת כי קשה לה, צוות לא וואוו.
שבוע הסתגלות של המון בכי ובלגן מוגזם.
מחר צוות חדש למעט אחת מוכרת.
הילד זוחל וכל השאר כבר הולכים
כנראה שגם מחר יהיה קרייסס עד שהמטפלות יבינו מי נגד מי והמנהלת תחליט מי יוביל את הכיתה.
שולחות את הילד כל יום אפילו עד הצהריים
או שמחכות לאחרי החגים בתקווה שהעניינים יתייצבו ?
אם מחכות- לא יהיה קשה לילד ההפסקה הזו? שהוא התחיל, עוד לא הסתגל וכבר יצא לחופש ארוך
לק"י
וגם ככה הוא יצטרך להסתגל למטפלת חדשה, אז נראה לי שלהתחיל כשהעניינים מתייצבים זה רעיון טוב.
קשה כל הבלגן הזה....
כשהוא הלך קצת ואז שוב
לק"י
אם היית אומרת שהוא מתחיל להסתגל, אז אולי באמת חבל להפסיק לגמרי לשלוח.
אבל אם את מרגישה שהוא עוד לא הסתגל לכלום, אז לא חושבת שזה משנה אם יישאר עכשיו או יתחיל מחדש אחרי החגים.
ילדים צריכים דמות בטוחה להיקשר אליה.
כל עוד זה לא המצב אין עניין שיתרגל ללכת לשם יום יום ולחוות חוסר ביטחון.
שהוא מכיר את המקום?
נניח היום הייתי איתו שם 20 דק וכשהוא היה רגוע השארתי אותו ליד אחת המטפלות והלכתי
מידי יום, אפילו לימים קצרים יותר
ושולחת כשיש צוות קבוע ויש סדר
גם ככה בחגים הוא יצא משגרה ויצטרך הסתגלות מחודשת
יש אפשרות אבל זה קצת מורכב, לקחת אותו לעבודה איתי וכו
בנתיים כל אמא שיכולה מגיעה באמצע היום להציץ ולראות מה קורה
ואני שולחת ומחזירה עדיין אחרי שעתיים
מעניין שכולכן אמרתן להשאיר בבית
לק"י
אם היית אומרת שזה בעייתי לך, לא הייתי ממליצה להשאיר.
ואני יכולה לנסות לאלתר
אם זה אומר לקחת ךעבודה זה אחרת
.אלא אם הןא זורם איתך שם..
ויפה שיש אפשרות כזאת בכלל
אז לשים לזמן קצר זה גם עדיף מיום שלם במצב הזה
אני לוקחת לכל המאוחר ב11:30
ליד העבודה שלי מ9 עד 1, ואז הוא ישן בעגלה לידי עוד שעתיים, ראיתי שהבלאגן במעון עשה לו ממש רע.
(בסוף בכלל הוצאתי אותו באמצע שנה והעברתי למשפחתון פרטי)
מעל הבית שלי
כי היכ נראלי שמעון מתאים
אני מתחרטת ברמות קשות זה ממש מצער אותי.
יורד לי 4,000 שח על המעון
שימושיתאוף, אבל זה גם מה'
מקווה שזה יסתדר מהר ויהיה לו שנה נפלאה במעון
אני ממש משתדלת להתחזק באמונה
כי זה משפחתון שממש מתאים לי מכל הבחינות
ואמרתי לה לא תודה הוא כבר רשום למעון 🤦🏻♀️🤦🏻♀️🤦🏻♀️🤦🏻♀️🤦🏻♀️
והיה נראה רגוע ובשליטה ממש
אשאיר אותו שם שעתיים בערך
בע"ה עוד כמה חודשים תהיה לנו ברית ראשונה אחרי כמה בנות,
כבר יודעת שיהיה קיסרי,אשמח לכל עצה וטיפ איך מתארגנים לברית,
מה כדאי שיהיה "סגור" מראש, על מה צריך להחליט וכולי.
תרשי לעצמך לשבת בברית כמה שאפשר, ואל תרגישי צורך לארח אף אחד. אולי אפילו מיד אחרי הברית תמצאי חדר פרטי שבו את יכולה להיות לבד עם התינוק, ומקסימום עם חברה טובה או אמא שיתמכו בך.
בשעה טובה ובקלות!
למה להיות לבד?
הזמנו משפחה קרובה (וגם בגלל הזמן יצא מצומצם יחסית) ואוהבת ומעט חברים הכי קרובים.
היה מאוד משמח להרגיש את ההתרגשות ואהבה. זה לא אירוע ארוך. כמובן לא צריך לרוץ בין האנשים או לעמוד שעות. באו אלי, בברית עצמה כן עמדתי אבל כמובן אפשר לשבת אם צריך.
לקחת כדור משכך כאבים לפני ולהיות בקשב לגוף.
למזלי לא חוויתי ברית שבוע אחרי קיסרי, אבל יכולה לדמיין איך זה...
מהותית מאשר אחרי לידה רגילה. ב''ה אחרי שבוע כבר אפשר לזוז ברמה מספקת לברית אם אין סיבוכים, עם קשב לכוחות שאין מהם הרבה, ועם משככים כשצריך.
יש את הנשים ששבוע אחרי לידה מדלגות להן. אבל הרוב עדיין בכל מקרה לא במצב. לא חושבת שמישהו מצפה מיולדת, רגילה או קיסרית, להתרוצץ בברית.
ומצד שני, לא נראה לי נכון לתכנן מראש להתבודד...
לתאומים הברית נדחתה?
אז הרגשתי כבר הרבה יותר טוב...
וטוב, אוחי אני כותבת מהחוויה שלי לבד, שאחרי לידות אבל בעיקר אחרי קיסרי רציתי שייתנו לי כמה שיותר מנוחה ושקט, ובטח שלא להתלבש יפה עכשיו ולהתחיל להסתובב...
אולי באמת אחרות חוות את זה אחרת.
אז לוקחת את המילים שלי בחזרה
(תשובה גם ל @יעל מהדרום )
לק"י
שפותחת השרשור תחשוב מה מתאים לה.
אני דוקא נהניתי בברית לפגוש אנשים..
העניין האישי שלך ופחות הקיסרי.
כמובן לא השתוקקתי אחרי הקיסרי לצאת בכל יום. אבל לגמרי הייתי במקום של לגייס כוחות לברית עצמה וגם לראות את האנשים שבאו לשמוח ולהודות איתי על הלידה והתינוק, ואח''כ לחזור לנוח.
ולא ילדתי רגיל אף פעם אבל נראה לי שזה אירוע שכן מאתגר פיזית ורגשית כל יולדת...
וכמובן לא להתרוצץ זו המלצה מעולה 
לק"י
לשבת כדאי בכל מקרה.
ולגבי חדר לבד, ממליצה שיהיה מקום נוח להאכיל בשקט אם צריך. מעבר לזה, לא רואה סיבה להתבודד.
(למה בעצם זה נראה לך נצרך?)
לברר מראש על מוהל,
אבל לסגור איתו כמה שיותר מהר אחרי הלידה.
אפשר לעשות סיכום של מספר מוזמנים ולהתארגן בהתאם לגבי אולם ןקייטרינג וגםלגבי אולם וקייטרינג חלופיים למקרה שתפוס.
בגדים לבנות,
מזכרות לאורחים אין צורך אבל זה משהו שכן אפשר לארגן חודשים מראש.
אישית סגרתי מראש מוהל קייטרינג ואולם.
אבל זה היה גם בזמן מעניין מבחינת לוח השנה אז אולי סתם ברגיל פחות לחוץ. כי זה כן הרגיש מעט מוזר, אבל העדפתי כמו בכל ההכנות וקניות ללידות להתמקד באמונה שבע''ה יהיה בסדר וחלילה חלילה אם צריך אז מבטלים.
אותי זה מאוד הרגיע. וחלק מהיתרונות שזכותנו הקיסרית להנות מהם...
לא זוכרת לומר לך מתי בדיוק, זה כן היה לקראת הסוף ולא חודשים מראש...
בנוסף, שזה לא שונה מאשר אם זו לידה רגילה, התארגנתי מראש על בגדים, חד''פ (תלוי בקייטרינג מה צריך), מפות אלבד, בנות משפחה דאגו לבלונים לשולחנות.
איזה אופי אירוע הוא רוצה לעשות
האם באולם בי"כ או אולם ממש עם קייטרינג.
האם רוצים נגן/ צלם
האם רוצים עמדת צילום ועיצוב
כל זה זה עלויות.
תתכננו מה עושים אם ברית בשישי (אולי תעדיפו קונספט אחר)
ומה אם ברית בשבת.
תכתבו על דף את ההעדפות שלכם, בחודש תשיעי כדאי לקבל הצעות מחיר ולשריין ספקים. (כדאי להכין חלופות בראש עם מספרי טלפון)
אחרי הלידה כשיש כיוון ליום לברית סוגרים עם מי שרציתם. מי שמתנגש לו, פונים לחלופה הבאה.
אצלנו עשינו בבי"כ, הזמנו קייטרינג. המתאמת אירועים ישבה איתנו על הרכבת התפריט והמליצה על כמויות.
הייתה הצעה כתובה מסודרת, אחרי שסגרנו הרבה פינות (משלוח כלי הגשה)
ואחרי הלידה בעלי התקשר לסגור.
בגדים לבעל, לתינוק ולאחיות. יש דברים שאפשר מגמחים וכדאי להכיר לפני (בגדים לתינוק, כרית, לוודא שיש כסא אליהו)
לחשוב על כיוונים לשם 😃
כדאי לדסקס על סנדק, יש משפחות שזה רגיש אצלם ולא כדאי לריב עם הבעל או ההורים שלכם אחרי הלידה.
מוהל אני רציתי לדעת מראש על מי אנחנו חושבים כדי לברר לפני, ב"ה שאכן היה פנוי.
בגדים בשבילך זה טריקי כי אחרי כל לידה הגוף מתנהג אחרת,
אבל יש בגדים יפים שיכולים להתאים למגוון צורות וגדלים של הגוף. לא לשכוח שיתאים להנקה גם.
אני קניתי שתי שמלות לסוף ההריון, אחת התאימה לברית. היה ממש כיף להסתובב עם בגד חגיגי ומחמיא יחסית.
אם את בקטע של איפור/ לק גל אז לבקש הצעות מחיר ופרטים מראש.
אם מביאים אוכל ללא כלים וכלי הגשה אז אפשר לקנות את כל החד"פ וכלי ההגשה מראש.
אבל אהבתי את הפירוט לפרטים עד הכרית והכיבודים. זה נכון...
לפני הברית זה היה נראה לי הר בלתי עביר, רציתי לא להגיע לברית.
במיוחד שזו גם היתה לידה ראשונה עם כל הטלטלות שלה והסיבוכים של ההנקה וכו' וכו'.
בסוף הגעתי לברית כמו גדולה,
התאפרתי מהמם התלבשתי יפה וזה עשה לי ממש ממש טוב.
מהברית היה שיפור סופר משמעותי בהחלמה שלי.
המלצות שלי ליום של הברית:
להתחיל להתארגן כמה שיותר מוקדם.
אם יש מישהי שיכולה לבוא לעזור לך לארגן את הילדות ואת התינוק זה מעולה.
שחררי מעצמך את העול הזה.
כל העיסוקים הטכניים בברית לא קשור אלייך. למשל חד פעמי, אוכל, מפות, ערכה לברית.
כלום כלום לא קשור אלייך.
עדיף קיטרינג שיביא הכל מקצה לקצה.
מה שחסר שבעלך יטפל.
אפשר להתכונן לפני הלידה לעשות רשימה וכו', אחרי הלידה אל תתעסקי בזה, שאפילו לא יהיה לך עול, תגיעי לברית כמו אורחת.
יש למישהי המלצה לשידה כזו?
ראיתי באינטרנט בכל מיני חנויות שאני לא מכירה ומתלבטת אם להזמין משם.
שידה אחת רחבה ואחת צרה וארוכה.
עברו איתנו אלף דירות.
עכשיו כבר בסוף ימיהן אבל עדיין חלק מהמשפחה.
יש לנו שידת החתלה והמגירה נפלה ואי אפשר לחבר, אז רוצה משהו חזק ויציב.
אני לא צריכה שידת החתלה אלא רק שידה של מגירות ומעדיפה שאפשר לקנות דרך האינטרנט.
בפייסבוק? ראיתי שם שידות כאלו שחנויות מוכרות אבל לא מכירה את החנויות האלו..
שימושיתבא לי לעשות רוורס לכיוון המיטה ולבכות, אבל חייבת ללבוש מסיכה נחמדה ולעבוד.
בע"ה בקרוב תבשרי בשורות טובות
זו בדיקה של TopMed
מישהי יודעת כמה היא נחשבת אמינה?
בשעה טובה!
אם מישהי מזהה אשמח לדעת...
מתוקה שנכנסה למעון
בהתחלה (עוד בבית) הסכימה לשתות חלב מבקבוק של אוונט, קניתי עוד כמה בקבוקים כאלה ואז בבית היא הפסיקה לקחת
ניסיתי מאמ ולא הסכימה
ניסיתי כוס אימון והסכימה (בלי הסיליקון ששומר שלא ישפיע, החלב קצת נשפך כזה וצריך לתת בזהירות( ועכשיו שוב לא מסכימה
ניסיתי מים בכוס אימון של 360 שזה כמו כוס רגילה והיא כן מסכימה לפעמים
הבעיה שבמעון מרגיש לי שהן לא באמת מנסות לתת לה .. היא כן אוכלת כבר מוצקים אבל יוצא שלא מקבלת נוזלים במהלך הבוקר.. וזה גורם לה לעצירות
והן גם לא דוברות עברית אז ממש קשה לי לתקשר איתם ולהבין מה היה במהלך היום. המנהלת מעון מנסה לעזור אבל נראלי שיגעתי אותה כבר...
רעיונות? טיפים? חיבוקים?
לא כתבת בת כמה היא אבל אם היא אוכלת מוצקים מניחה שלפחות 4-5 חודשים ,
הייתי מלמדת לשתות מכוס רגילה או קש (אצלי לא שותים מבקבוק תינוק בכלל, בטח לא מים).
אם את צריכה טיפים איך ללמד תינוק לשתות מקש תבקשי
לא מוכנים מכוס רגילה..
את לוקחת קש, שואפת בו מים ואז מוציאה מהכוס וסותמת את הקצה השני עם האצבע.
עכשיו כשתהפכי את הקש המים לא ישפכו מהפתח בלל לחץ האויר,
את מכניסה את הקצה הפתוח לפה של התינוק ונותנת לו למצוץ, משחררת לו שיצאו מים
וככה הוא לומד שאפשר לשאוב מים מהקשית ועושה את זה גם בכוס רגילה.
ואם את הולכת על קשר (לגמרי אפשרי בגיל הזה)- תנסי לקחת קש רגיל (אפשר בהתחלה קש עבה כמו של שייקים, יותר קל ללמוד איתו, ואחר כך קש דק), לטבול אותו במים/חלב ולסתום עם האצבע בצד השני, ככה שהמים נשארים בתוכו. להכניס את הקש מהצד של המים לפה שלה ולשחרר לאט. תראי אם היא סוגרת את הפה ומתחילה למצוץ ותגיבי לפי התגובות שלה...
וחיבוק❤️ היינו שם... קשוח.
הייתי מתעקשת שיתנו לה מים לפחות בכפית אם היא לא מוכנה בקבוק
אפשר לנסות גם כוס אימון אצלנו היא לא הסכימה בקבוק אבל כןס אימון של נוק כן עבדה טוב.
אולי תיעזרי בהקלדה ותרגום כדי לתקשר עם המטפלות, זה קשוח שהן לא דוברות..
ההן שלי שנה שעברה היה סרבן בקבוקים בהתחלה, ועבר לו, למד לקחת בקבוק, מאז הוא כבר שתה בבקבוק גם עם בייביסיטר לא מוכרת בכלל, גם מחזיק בעצמו את הבקבוק ושותה בלי שאף אחד מאכיל אותו.
במסגרת הוא לא מוכן, ברור לי שזה נטו קושי של ההסתגלות ולא היכולת שלו, אבל המטפלת על סף יאוש וכבר איימה שהוא לא יוכל להמשיך אצלה וזה ממש עיצבן אותי, מרגיש לי שהיא לא ניסתה בכלל הרבה והוא בך הכל היה שם שלושה ימים, תני לו להסתגל!
זהו, סליחה שפרקתי על השרשור שלך
ילד מדהים במסגרת, ילד טוב, מתנהג למופת ובבית מאכיל אותנו מרורים כבר תקופה ארוכה.
חושב שהוא מחליט, אומר המון "אתם לא מחליטים עלי", מגלה כוחנות, מאד רוצה להכתיב את הסדר יום. כשהוא רוצה לא שואל ולוקח ביסקוויט מהמגירה ומחפש ממתקים, לוקח לנו פלאפון בלי רשות. אוהב לראות סרטון דבילי של כדורים שאני לא אוהבת, אבל מאפשרת לו כמה דקות כל פעם שיירגע אם הוא כ"כ אוהב את זה.
אבל זה מרגיז בעיקר:
כשמוגשת ארוחת ערב הוא משחק, כשאני אומרת שא"א לשחק כבר 19 בערב ועכשיו אוכלים הוא לא מקשיב ולא מגיע, כשאני קוראת לו הרבה פעמים לא מתרגש וממשיך לשחק, וכשאני לוקחת את הצעצועים כי הם "הולכים לישון", כועס וקורא לי "אמא חצופה", "את לא מחליטה עלי" ואפילו מרביץ וזורק צעצועים עלי.
איך אני אמורה להגיב? נמאס לי מההתנהגות שלו שעוברת כל גבול. לא באמת טיפלנו בזה או הגבנו, ניסינו, כי אין לי מושג איך להגיב על זה או להעניש או לקחת ממנו משהו ומה בדיוק.
כשאני רגועה ומצליחה אני אומרת ברוגע שלא מרביצים אצלנו בבית ולא מרימים יד וזה בסדר לכעוס אבל לא מתנהגים ככה ולא בא לי להיות בקרבתו כשהוא מתנהג ככה.
לגבי עניין השליטה, ניסיתי לומר לו שיש מלא דברים שהוא יכול לבחור אבל כשיש ארוחת ערב-אוכלים, אין פה בחירה. יש דברים גדולים שבהם אנחנו ההורים מחליטים ובדברים אחרים הוא יכול.
אבל כשהוא מחרפן ורץ בכל הבית ולא מקשיב, אז אין לי סבלנות אליו והוא ממש מתנהג בחוצפה ומעצבן.
אוהב דברי מתיקה ועוגות או ממרח שוקולד אבל כשמגישים סלט או חביתה צריך "להכריח" אותו או "להאכיל אותו", הוא אוכל אבל לא מניע את עצמו כי זה פחות מדבר אליו אוכל בריא.
איך מתנהלים עם ילד כזה? מבאס שהוא נחשב ילד מדהים ורק אני לא מצליחה להסתדר איתו.
אנחנו מאיימים מלא "לא יהיה לך חוג", "לא תקבל ממתק" ובסוף ברור שכמו טטלה לא נפגע בו ונתן לו חוג.
אז אין לי מושג מה עושים עם ילד שלא מפחד מאיתנו, מחרפן אותנו ולא מתרגש וחושב שהוא מחליט.
דינמיקה לא בריאה- לא תקין.
(למען הסר ספק, זה משהו שאת כתבת)
משהו לא תקין, הוא משהו שצריך לטפל בו.
אני באמת לא מבינה את הרצון להכנס לדיון מעמיק ומיותר על בחירת מילים.
להרביץ בגיל 6 להורים כבדרך קבע כשמתעצבנים זה לא תקין. (או דינמיקה לא בריאה כהגדרתך).
יש דברים נוספים שהם לא תקינים, ולכן צריך לטפל בהם.
לייפות הכל, בעיני זה לעצום עיניים. ולא לראות את המציאות, כי היא לא יפה.
זו מציאות לא טובה, לא מועילה. אבל הפיכה וצריך לטפל בה. ולכן המלצתי על הדרכת הורים.
(ולא לזכור לשים לב רק כשהילד יהיה בן 30 וישלוט בהורים שלו לחלוטין).
כל שאר המילים היפות, לתקן, לדייק, לעזור לו להשתפר. הן מעולות. אבל צריך קודם להכיר בזה שיש קושי (בעיה אמיתית) וצריך לטפל בה.
2 ילדי גנים בני חמש ושלוש מסיימים ב2 , תינוק פיצקי איתי בבית ובן שנתיים במעון. ממש קשה לי להביא את הילד מהמעון כי זה כולל העמסת כולם באוטו, הוצאה מהאוטו בשיא החום והחזרה מחדש וכמובן להוציא מהאוטו ולהכניס הביתה. חושבת על האופציות ותוהה אם יש משהו שהוא בטיחותי יחסית למשל-
להשאיר את הילדים באוטו מונע ממוזג ונעול מחוץ למעון בזמן שאני לוקחת את הילד. זה בגדול לא נראה לי ממש נורא אבל די חוששת ממראית עין , כי ילדים באוטו בקיץ זה קונוטציה שלילית מאוד
אפשרות שניה להשאיר את ילדי הגן בבית ל20 דקות עם איזו פעילות . בת ה5 סבבה לדעתי, בן ה3 טיפה שובב עדיין. אולי עם איזה מוניטור כדי שאוכל לתקשר איתם?
מה הייתן עושות?