בס"ד

בלסמן וי בשרשור הזה על כל יום שעובר בלי לחתוך

ואיקס על ימים שחתכנו

(אם חתכנו יותר מפעם אחת אז מספר איקס בהתאם)

אני חושבת שאולי השיקוף של זה יגרום לנו להרתע

או השיתוף

שווה לנסות?

אבל זה מפחיד אותי.

יכול להיות שהתרגלתי לזה?.

כן. כן.

מציאות הזויה.

אבל שיתוף בהחלט יכול לעזור.

תודה. אני צריכה את זה.

ניגמר כבר הבכי

בס"ד

זה ממש קשה

אני רוצה להיכנע

נגמרים לי הכוחות

יאבה

בבקשה ה'

תעזור לי

החלטתי שהשנה זה לא יקרה

החלטתי את זה בשבילך

כי אתה לא רוצה את זה

תעזור לי לעשות את רצונך

בבקשה

אני לא יכולה לבד 

><

בס"ד

2.זה לא באמת עוזר

חבל להקיף את המגרש 7 פעמים כשאפשר ישר להגיע אל הדגל

בשביל מה לחתוך אם אפשר לנסות לחתור אל הפיתרון האמיתי

חבל לברוח

3. שירות שירות שירות ><><><

בבית ספר זה עוד קל

וכשיוצאים אל העולם אם מי מגלים מי אתן אתן מחוקות

הקב"ה. הגוף הזה לא שלנו

ה' נתן לנו אותו לזמן מוגבל ולמטרה מאוד מסוימת

וצריך לשמור על דברים שלא שייכים לנו, במיוחד כשצריך להחזיר אותם בסוף

הנשמה שלנו צכה להתעלות, לנסות להיות שלמה יותר

וזה לא אפשרי כשהכלי שבתוכה היא נמצאת סדוק ולא שלם בעצמו

(סליחה שאני מתערבת. אפפם לא חתכתי

ואפפם לא היה לי את הרצון הזה אז קטונתי מלהבין

אז סליחה אם זה לא קשור)

אנשים הקיזו דם כדי לחזק את הגוף

אנשים עושים עגילים כדי ליפות את הגוף (בדר"כ)

ואנשים חותכים מסיבות אחרות לגמרי

כדי ליצור דוקא כאב, כדי להרגיש משו שהוא לא נכון

(חוצמיזה שיש הרבה אומרים לא לעשות המון חורים מהסיבות האלה. שלא יתמכרו וזה יהפוך כבר למשו פוגם ופגום)

כי אני משאירה אותך לבד.., וזה ההיפך ממה שמגיע לך. מגיע לך את כל הטוב בעולם

מממממ

יש שם עבודה זרה

לא נסתכל ולא נכנס למקדשים שלהם

סגור?

😂😂

מאנשים קרובים שאני מכיר והיו שם - התרשמתי שהודו יכולה להיות מדהימה, מיוחדת, למלא אותך בחוויות יוצאות דופן, נופים מדהימים, אך בו בזמן מאוד דוחה ומגעילה. הלם תרבותי, צפיפות, לכלוך, רעש, אשפה ברחובות, עוני מחריד….

הצבעים הריחות... החופש

באלי לטייל הרבה ועם הנופים שם

זורמת גם לסיני

מאוד פופולארי לטייל שם בשנים האחרונות- נראה לי אפילו נהיתה יותר פופולריות מהודו.

(ואחותי טסה לויטנאם בעוד כמה שבועות, לטיול של 10 ימים)

אוקי

אז הצלחתי

מה במת....?

כן

יאו

(בא')

שס תמיד עושים לי מצפון עם הרב עובדיה

וגם ג' אבל פחות

נותן לעצמי ללכת לנוסטלגיה הזולה לזרום איתה להיזכר בסבתא שקוראת תהילים ומבשלת וסבא שחוזר בערב מהעבודה ושומע שיעור של הרב.

זה לא זיכרון שלי זה זכרון שהראש שלי ממציא כשאני שומע אותם מחזירים עטרה ליושנה

הזוי

אז ביבי או שס או ג' לא יודע נראה

רק שיגמר ויעבור תחזור אהבת החינם וחיבור המחנות

שעון החורף הזה מעורר את האופטימיות קמים כשיש אור

חוזרים הביתה בחושך

מרגישים יעילות פרודוקטיבית כמו שצריך

בוגרים

הוא כתב לך משהו

לא טוב לך

תגידי לו

תחסמי יאללה ביי

ללכת ללרלר על זה עם כל העולם או בפינת קפה או לא יודע איפה בשביל עוד יחס

זה קטן ומסכן.

ולך גבר שמור על הכבוד שלך ועליה גם. אם היא לא בקטע עוף משם.

היחס של ההודעות זה בכלל אצבע כמו שיחה הדדית.

אל תכפה כלום ותזרוק את האימוג'ים לפח אלא אם כן אתה ילדי שנולד אחרי 2000 וליבי יוצא אליך

כתבת משהו היא לא ענתה או הגיבה בחיוך

שחרר

לך הלאה

אתה מחפש אישה לחתונה משהו אמיתי לא עבודה שתתהפך עליך או משהו שלא עובד.

העולם הזה כמו ג'ונגל

לא משעמם לשניה

לאידיאלים

לדרך חיים

למשהו

לאימונים

לצעדים יומיים

לא משנה

איפה עוד יש מישהי שתיזכר שלא הגיעה ל-15000-20000 צעדים שלה היום ותקום ותצא באמצע הלילה להשלים את זה?

הדברים הקטנים

המראה שלך

מראה לנפש