מה זה מביא לך חוץ מחויה ריגעית?

וזה מעצים אני חושבת.. זה נותן כוחות... לא??

ניראלי שזה יותר מזה... זה נותן כמו שאמרתי כוחות להמשך..

אצלי זה משהו זמני מאוד שלא מבטיח או עוזר בכלום בעבודת ה' אחרי כמה שעות..

ישמצב שזה כן מעורר משו אבל אנחנו פשוט מעדיפים להשתיק אותו?? אצלי זה קורה.. אני יכולה להרגיש תחושה כזאת ופשוט להעדיף להשתיק אותה ולעבוד על עצמי שזה כלום..

אני זוכר שתמיד בהתוועדויות עם הרב שטיינזלץ הוא תמיד היה זה שמבאס את האווירה. הוא היה מתחיל לתת שמו'ס על זה שההתוועדות חייבת לגמור לנו ללמוד יותר מחר אחרת זה לא שווה כלום. 

אגב אני באופן אישי באמת מרגיש טהור ונקי ומוכן לצאת לדרך חדשה, ולא רק מן השפה לחוץ. 

ומהרהר המון הרהורי תשובה,

זה נכנס למאגר החויות בנפש שלך. ונשמר שם בתור חויה חזקה מאוד. אל תזלזל בזה.

תפילה היא חיי שעה. במהותה היא כזאת. האדם הופך למלאך לאיזה זמן, וגם נידון באשר הוא שם.

זה גילוי עמוק של הרצון הפנימי שלך. ודע לך שזה גם בונה מאגרים לימים קשים. כי אתה יודע שיש בך משהו.

אנחנו יודעים אמנם כמה אנחנו רחוקים מזה, וכמה קשה לנו לשלב את הגובה הזה בחיים שלנו, אבל אנחנו יודעים שיש בנו את זה, ואנחנו מתגעגעים לזה. זה כח עצום. ובמשך השנים הוא נותן את אותותיו.

קודם כל, זאת שאלה מעולה.

(לא בקטע חנפני, זאת באמת שאלה חשובה...)

בהרבה מקומות באורות התשובה הרב זצ"ל כותב שההדרכה הרגילה והטובה היא

ללכת צעד אחר צעד להתעלות תדירה, כי קפיצה חד-פעמית יכולה גם להביא לנפילה.

אבל יחד עם זאת, יש גם לרגשות הקודש האלה מקום. לפעמים התעלות חד-פעמית

היא קריאת כיוון חדשה ופתח לסדרי חיים חדשים. (כמובן, אם יודעים איך לשמר את

הרושם שההתעלות הזאת יוצרת). אבל באמת הכל בא על בסיס השגרה היומיומית

בבניין האמונה בשמירת מצוות.

יש גם הדרכה אצל האדמו"ר מפיאסצנה בחובת התלמידים שבזמני ההתעלות הגדולים

לזכור את השגרה והתמודדויות הרגילות ובזמן ה"אורות" לקבל להשתדל יותר בעבודת

ה' שבשגרה האפורה, שהיא העיקר אחרי הכל... 

להתעלות הזאת יש תפקיד בזה שהיא לא יציאה מן הסדר, אלא היא המקור שמתכסה בעינינו

רוב הזמן בגלל הרעש שהעולם הזה מספק. אחת לכמה זמן יש הזדמנות לנשמה להופיע ביותר

דומיננטיות והיא עושה את זה. זה יכול להיות אחרי עבודה ועמל ארוכים ויכול לקרות פתאום -

כמו הרהור תשובה שמופיע. ומצד שני, האורות האלה גם נותנים כוח כדי להמשיך בהתעלות

שלנו. מבחינה זאת, האורות האלה הם גם סיבה וגם תוצאה. גם המקור וגם התכלית. גם המוצא

וגם היעד.

עכשיו תשאיר את זה במודעות שלך, שאתה בנאדם חדש. וזה משפיע על כל החלטה... חליים טובים!

זה ירד מאדד (ברוך ה'..)

אבל עכשיו יש פחות פעילות ממה שהיה לפני הקורונה

בבסיס אני חי כי זה לא דורש ממנו שום פעולה אלא קורה לבד.

ואני ממשיך לחיות כי אני רוצה להתפתח ולהיות יותר שלם ומאמין שעוד יהיה לי טוב.

בנוסף אני מרגיש שיש לי פה תפקיד בעולם שאולי יהיה משמעותי

לא יודע.

מבררים את זה, מחפשים את זה

הלוואי וידעתי

כל הזמן והמטרה שלי היא לאסוף כמה שיותר כוחות כשאני למעלה כדי להצליח לעלות אחרי הירידה הבאה...

ככה עד שיבוא המשיח....