הלכתי היום עם ביתי (שנתיים וחצי) הביתה, כשסרבתי לתת לה ממתק מהשקית שקניתי היא התחילה לבכות ולצרוח בקולי קולות, ולא הסכימה להמשיך ללכת.
זה היה מאוד לא נעים. ועוד יותר לא נעים כשאיש צעיר נדחף אלי וצעק על זה שהילדה צורחת, אמרתי לו "אני כאן, משגיח, הכל בסדר" .הוא הוציא פלאפון מהכיס והסריט בלי רשותי את ביתי המתוקה, דיבב משהו על זה שהיא קרובה מידי לכביש ואני לא יכול לתפוס אותה, ואז הוא... ניגש אליה וליטף אותה (
) וניסה לחבק אותה (
). היא הרביצה לו וברחה אלי.
מה אומרים? ללכת למשטרה להגיש תלונה?
כי ממה שתיארת בכלל לא בטוח.
באופן רגיל, זה שמישהו ליטף ילדה בת שנתיים וחצי.. לא היה אמור לגרום ל"סמיילי של "פנים נדהמות"... זה די נורמלי.
גם לצלם, דומני שאין כל חוק שאוסר, אלא אם יש התנגדות מפורשת, או לפרסם. והיום, אע"פ שזה לא תקין במיוחד, אנשים מצלמים פחות או יותר כל דבר שהם רואים.. אם כי אכן, שרואים הורה על-יד ולא שואלים רשות לצלם, זה באמת לכל-הפחות חסר-טאקט לגמרי..
הבעיה, שבגלל שבזמננו מפרסמים בהבלטה על מקרים לא נורמליים (על אף שרוב הבריות אינם כך), אז לפעמים הורים חוששים, אולי זה כך... (זה עצמו חלק מהנזק - שאמנם מצד אחד באמת לפעמים בגלל התודעה, מצילים ילדים מדברים רעים; אבל לאידך - "חושדים" לא פעם בדברים שיכולים להיות סתם-חביבים.. לא מדבר כעת על המקרה הספציפי).
לכן, לכאורה האופן להכריע הוא "טביעת עין". האם האדם נראה סתם מישהו שחשב שהוא "מציל את העולם" ביחס חיובי לילדה שאבא שלה לא מבין שהיא בוכה... או שנראה משהו חשוד.
הרי הערך העיקרי בתלונה הוא לגבי "להבא", שלא יזיק לאחרים. ולגבי זה, תלוי מי האדם.
שלגבי ההורה, זה שיקול שלו אם לתת לילד לבכות או לא במקרה כזה... וברור שאף אחד לא אמור שם להציל את העולם... לכן זה נכתב במרכאות, בתור הנחה של אפשרות שזו ה"סברה" (אכן, אווילית, במקרה הטוב) שלו. אבל לא זה הנושא.
מי שיש לו רעיון למי הכלבים שייכים שיפנה אלי בבקשה באישי
עד היום לבש ארוך בקיץ,
מסכן שכל החברים בגן עם קצר מרענן - הוא חם לו עם ארוך.
אבל כשהוא עם קצר בשרוול/במכנס הוא מתחיל לגרד כי זה נגיש…
עם השנים למדנו יותר להתנהל עם האטופיק ועכשיו ההתפרצות במצב סבבה
מפחדת לקנות לו מלאי של קצר ולהתבאס (מה שקרה קיץ אחד שפשוט מלא כסף הלך לחולצות שלא השתמש…)
לא יודעת להגיד כי כל החורף סתיו לבש ארוך
בקיצור, באיזה גיל כבר יכלתם לשים להם קצר בקיץ? אם בכלל…
לילדים שלי היה, אבל לא זוכרת שגירדו הרבה.
ומציעה לך לשאול בפורום הו"ל, שהרבה יותר פעיל.
אם העור בסדר והוא לא מגרד, לקנות לו גם קצר.
אני מרגיש, שאת הילדים מטרידה בעיקר ההפסקה הפתאומית (מבחינתם) של פעילות מסגרות החינוך, כשבינינו אף אחד לא יודע מתי יחזרו.
לכל השאר הם יחסית מתרגלים ומסתגלים...
,למישהו יש טיפים איך לתת להם בטחון בנושא זה (יש לילדה אחת לדוגמה עוד חודשיים יום הלדת בגן, וכבר עכשיו מוטרדת האם יתקיים או לא...)?
שתדבר איתה בטלפון. שכשיחזרו לגן יחגגו לה.
אצלינו משתדלים להתקשר לילדים, ולשלוח סרטונים כדי לשמור על קצת תחושת חיבור כמה שאפשר בין הגן לילדים.
באמת תקופה מורכבת לילדים, מחפשים את השיגרה ואת הביטחון שהם רגילים אליו.
בעקבות המלצה פה של @פשוט אני קניתי סיר בישול איטי.
שמתי בבוקר חלקי עוף ותפוחי אדמה, הוספתי תבלינים והדלקתי על החום הנמוך (יש שתי דרגות חום- נמוך וגבוה, ועוד אפשרות של שמירה על חום)
לאחר חמש שעות בדקתי וראיתי שהעוף לא מתחיל אפילו להיות עשוי, בעוד שעל החום הנמוך ההמלצה היא 6-8 שעות.
בהתייעצות עם גי פי טי הוספתי כוס מים והגברתי לחום הגבוה, חיכיתי עוד שעתיים, וכעת העוף מוכן בקושי, רחוק מאד מלהיות רך ועסיסי כמו
שתארו לי. התפוחי אדמה מוכנים אבל מעט קשים. בקיצור, ממש לא מה שדמיינתי.
אשמח שתאירו את עיני איפה טעיתי, כי תוצאה כזאת יכולתי להשיג גם אם הייתי מניחה סיר עם עופות על האינדוקציה לכמה שעות (ואז החום היה הרבה יותר גבוה והבישול יותר טוב)
בנוסף, הנוזלים בתבשיל בקושי מבעבעים, זה נראה כאילו החום כל כך חלש!
זה לא סיר לאפיה זה סיר לבישול
ואולי היה כדאי לכסות עם מגבת מעל
בימים הראשונים האיש שלי עבד מהבית, ועכשיו נוסע לעבודה.
מה אתן עושות כדי לגרום לאיש שלכן להבין שיחד עם העבודה, יהיה קשוב לצרכים שלכן ושל הילדים?
שיש לך ולילדים יותר צורך ממנו בימים האלה?
אולי פשוט לדבר איתו על זה
בטח שנסע לעבודה. יש לכם חשבונות לשלם ומשפחה לגדל. צריך להעריך את זה ולקבל את זה קודם כל.
אחר כך אפשר לאזן מחדש.
היה לי ממש מאתגר היום הרגשתי פשוט אמא גרועה/
הייתי כל כך עייפה ורק רציתי שמישהו יחליף אותי ויהיה לי שקט לשעה
אני ממש צריכה שתגיע שעה מוקדם יותר/שתבקש לעבוד מהבית/שתיתתן לי שעה לנוח כשאתה בא כדי שאני אצליח לחזור לעצמי/שתראה את המאמצים שלי/שתיקח אחריות על x וכו
או הסביבה, ירושלים, או כל מקום אחר.
לא דרך הקופה
מישהו פרטי שאני יכולה להתקשר אליו לפלאפון באופן אישי.
אשמח לטלפון בפרטי
ולא מתקשרים אליהם ישירות לטלפון.
בכל אופן, עוד כחודש יש לנו תור לפסיכיאטר פרטי שקיבלנו עליו המלצות, והוא מקבל בתל אביב. אחרי התור אוכל להמליץ עליו באופן אישי כנראה...
אבלאם אפשר בכל זאת מספר...
את ד''ר ליעד רוטשטיין
ד''ר מאיה אליעזר
במרכז, פרטיות
