בכללי אני רוצה לדעת עוד יתרונות וחסרונות של כל דבר לפני שאני מחליטה

אולי יש דברים שעדיין לא חשבתי עליהם...

גדלת במדינה עד גיל 18 וקיבלת את כל צרכייך, חינוך ביטוח וכו'. זה הזמן לתת בחזרה.

(אגב, מותר גם לתת בלי תמורה..)

אם אני ארצה לתרום למדינה אני אלך ללמוד ולעבוד ולהתחתן וללדת ילדים יהודים.

אבל זה ממש תלוי בין בת לבת.

אני מרגישה שממש מנצלים אותך שם,

ולא יודעת,לא מושך אותי.

אבל לעומתי, אחותי נהנתה רצח

יצאה עם חברות טובות לכל החיים,

וכייפה.

שאלה.

תעשי סיירות ותראי אם בא לך.

אני תכננתי ללכת ללמוד ולא לעשות שירות (עשיתי קומונה תוך כדי י"ב)

אבל בסוף ה' יתברך הוביל אותי למקום שאני נמצאת ו עכשיו וזה פשוט הדבר הכי מושלם בשבילי!! וממש טוב לי!!

ממש ברגע האחרון החלטתי שבסוף שירות וסגרתי 3 ימים לפני תחילת השירות..

המלצה שלי- קחי את עצמך לבד למקום שקט ותחשבי מה את חושבת על עצמך ומה יעשה לך ולעם ישראל הכי טוב!

אפשר וכדאי גם להתייעץ אבל את חייבת לעור עם עצמך חשיבה עצמאית!! כי רק את מכירה את עצמך הכי טוב...

עכשיו כמה נק' לכל צד..

למה כן ללמוד ולא לעשות שירות?

-כי בע"ה את הולכת ללמוד מקצוע שיתרום לאנשים וישמח אותם! (לא משנה מה תבחרי.. יש שיותר ויש שפחות... תלוי באמת גם מה את רוצה ללמוד)

-כי אם תעשי שירות רק בגלל שזאת נורמה וזה מה שכולן עושות ולא בגלל ~שאת רוצה~ אז התרומה שלך בשירות לא בטוח שווה את הבזבוז שנה הזאת כביכול.. יצא לי קצת מסובך- אם לך יהיה טוב ללמוד ולעבוד ואם תלכי לעשות שירות זה יהיה בלי שמחה ורצון אז השירות לא שווה את התחושות של הבאסה שלך..

-כי יש תפקידים שעדיף שאדם מקצועי שלמד אותם יעשה אותם ולא ילדה בת 18 עם כל הרצון הטוב, יש מקומות שעדיף שתהיה שם משהי מקצועית ולא בת שירות.

למה כן לעשות שירות ולא ישר ללמוד?

- כי אי אפשר אולי להסביר את זה במילים, רק כשאתה בפנים אתה מפנים את זה.. יש בשנה הזאת של השירות משהו מיוחד שהאשיות שלך מקבלת שאי אפשר לקבל בשום מקום אחר!!! 

- תחושה של סיפוק מכל יום שעובר!! (באתי להוסיף בסוגריים- כמעט, אבל גם בימים שאת מבואסת קצת או שלא היה ממש נחמד את הולכת בסוף לישון עם חיוך כי יש מסביבך אנשים טובים ובסך הכל את יודעת שגם את הקשה שיש בלחם אוכלים.. ולא הכל וורוד.

יצא לי קצת ארוך מקווה שהועלתי במשהו..

בהצלחה!!!

לא לעשות שיארו

בזבוז זמן

עדיף ללמוד ולגמור את התואר כמה שיותר מוקדם

בזבוז כסף למדינה

עדיף להעסיק כח אדם (בתשלום) ולא לשלם לבת שירות

1. השירות הלאומי מבזבז המון המון כסף למדינה, וחלק מהתפקידים כמו שאמרה שולמית מילר ממש גוזלים פרנסה מבעלי משפחה שצריכים את הכסף.

2. אם את מספיק חכמה ותספיקי לעשות פסיכומטרי טוב השנה ולסיים עם בגרויות מצוינות, לכי ללמוד!!!. כמובן אם את מרגישה בוגרת ולא חנוקה, אנחנו בני אדם ולא כל דבר רציונלי הוא מה שצריך לעשות בסופו של דבר.

3. השירות הלאומי הוא פיתרון מצויין למי שמרגישה חנוקה מלימודים, רוצה להכיר אנשים חדשים, להתחכך בשוק העבודה, או לקבל את ההטבות מהמדינה, שהן פחות מעבודה אבל זה יותר נוח משוק העבודה. ההטבות מהמדינה הן 1000 שקלים מענק על כל שנה, 6000 שקלים פיקדון לימודים/עסק/נישואים וחצי שנת לימודים אקדמיים במוסדות בפריפריה וירושלים, וכמובן נסיעות, דירה ומחיה במהלך השירות.

4. מאחר ויש הרבה דרכים לתרום לעמ"י או למדינה, ביניהן צבא והתנדבויות, אני לא רואה עניין ללכת לשירות לאומי מהסיבה הזו.

בעצם מה שאני אומר, זה שאם אין לך אלטרנטיבה טובה, זה הרבה יותר טוב מלעשות דברים אחרים, אבל אם יש אלטרנטיבה, עדיף. השיקול של המדינה הוא לא שיקול שלכן, ולכן כל עוד לא מבטלים את הש"ל כל בת צריכה באופן אישי להחליט מה היא חושבת.

1. גם עודף ג'ובניקים  זה ממש בזבוז. והישיבות- זה מה שבאמת צריך לממן (ולא תרבות וספורט) אי אפשר להשוות בחורים שלומדים תורה לכאלה שמכינים קפה ובהרבה מקומות שירות הרבה יותר שווה למדינה להחזיק עובד

2. יש גם מספיק מקומות שמקבלים גם בלי זה לא נראה לי שזה ממש ידפוק אותי בקטע הזה אז זה לא שיקול משמעותי.

3. השאלה אם זה באמת תורם או שמישהו אחר יכל לעשות את זה יותר טוב..

4. אני לא הבנאדם להדריך או לרקוד לילדים אז אני תוהה מה בדיוק נשאר לי לעשות

תודה על התגובות המושקעות

זאת שנה כיפית, תורמת ואני ממש נהנית בסה"כ.

חשוב מאד מאד לבחור שירות מועיל באמת ושלא תופס מקומות עבודה (לי זה ממש מפריע.. ולא הייתי מוכנה לשירות משרדי או בי"ס מהסיבה הזאת בעיקר).

אני ממש מרגישה שאני עושה מצווה כל יום! אבל זה ממש תלוי איפה את עושה

אם את רוצה לדעת- בפרטי אשמח להמליץ לך

בהצלחה!

אני ממש בעד שירות לאומי אבל לחלוטין לא מסיבות של כיף ומימוש עצמי בלבד!! מבחינתי כל העניין של השנה הזאת היא להפסיק לחשוב רק על עצמי ועל מה שטוב לי ועל מה שכיף לי ולהסתכל קצת יותר על עם ישראל, מה הוא צריך.. אז נכון שיש התנדבויות ועוד הרבה דרכים לעשיית חסד אבל נותנים לך הזדמנות של פעם בחיים - שנה שלמה שבה כל מחשבותייך הם כלפי עם ישראל, את היום בת 17-18 בטח כבר חושבת על העתיד, איזה בית את רוצה.. אני רציתי בית של חסד.. של עשייה למען עם ישראל ולדעתי שירות לאומי (במקום משמעותי שבו באמת צריכים אותך) זה בדיוק מה שבונה אותך להיות בן אדם של חסד, באמת שמבחינתי זה סוג של מתנה, כמובן שיש בשנה הזאת המון כייף ומימוש עצמי אבל בסופו של דבר זאת שנה למען עם ישראל (ומבחינתי מדינת ישראל והחוקים שלה בכלל לא נכנסים לשיקולים כאן..) להרגיל את עצמי לפעול למען אחרים.  תכלס יש לי חברות טובות מאוד שלא עשו שירות לאומי מסיבותיהן שלהן ואין בזה שום בעייה, אבל באמירה כללית לרוב הציבור - אני בעד אם את רוצה לשמוע על מקומות שבהם באמת צריכים אותך מוזמנת לאישי..

ואני חושבת שבמקרה שאני יתקלקל שם זה לא שווה את זה..

אדם שעושה חסד מתוך תודעה של שליחות הסיכוי שהוא יתדרדר רוחנית הרבה יותר נמוך..

ובכל מקרה את בוחרת איפה לעשות את השירות, יש מקומות עם אווירה ובנות לא כל כך דתיות שאז ההתמודדות יותר קשה ואת יכולה לבחור במקום תורני עם בנות בראש שלך ושם הסיכוי להתקלקל נמוך יותר..

אני סיימתי כבר שירות.. וכל החברות שלי יצאו כמו שהיו קודם ורובם גם יותר מחוזקות.. ישמצב שיש בנות שנחלשות בשירות אבל האמת שבסביבה שאני נמצאת בה אף אחת לא ככה.. 

זה לא בעיה כללית בשירות לאומי אלא בעיה בתקנים ספצפים (ובהחלט יש כמה תקנים שאני ממש לא חושבת שנות דתיות אמורות להיות בהם) או בחוסר התאמה בין הבת למקום.. לא יודעת ב"ה לא יצא לי להתקל בתופעה..

אבל זה תלוי איפה... יש מקומות שהבת היא מורה מחליפה בערך.

אבל זה לא סותר כל מה שאמרת נכון! בנות שירות זה באמת חשוב!

בנאדם עובד עוזר למדינה לא עולה לה כסף...

עולה למדינה יותר מ4000 שח

(ולפעמים אפילו הרבה יותר) שווה את ה4000 שקל האלה ובגדול!!!! 

אז חסכת 4000 שקל למדינה.. כל הכבוד.. ובכל זאת אני חושבת שאם תלכי לשירות התרומה שלך תהיה הרבה יותר גדולה מזה..

ראשית אני לא רואה ערך בשירות לאומי

דוגמא:

חברת טבע, מיליארדרית,עושה כסף מלמכור תרופות לחולים, אני יעבוד בטבע אך אוותר על המשכורת, למי תרמתי? לחולים? לא!-לטבע שחסכה עוד עשרות אלפי שקלים בשנה שוותרתי על שכרי. (אלא אם כן אני אתנה עם טבע שיורידו את המחיר של התרופה ואז בעצם עבדתי בשביל "לתת כסף" לאנשים לקנות תרופות או שאני רואה ב"טבע" ארגון נעלה ומרומם וקדוש שצריך לעזור לו)

שנית, עליך לעשות 3 דברים: 1. לקרוא היסטוריה 2. לשמוע אקטואליה 3. להיות מעורה במגזרך. כדי להבין ששירות לאומי התנצלות והכנת הדור הבא של המגזר לקראת דתיות בצה"ל.(כבר היום יש) כבר ימצאו "פטנטים" (למראית עין) לשמור על צניעות בצה"ל.

שלישית.

למרות שיש כאן לחץ ונורמה חברתית מאידך יש פה קידוש ה' עצום.

אם את עם ראש ודעה עצמאית תלכי למדרשה ואל תהיי חלק מהעדר

בדיוק כמו בחיים האזרחיים

הציבור הדתי לאומי לא מתרכז בגבולות גזרה צרים - אלא נמצא בכל מגוון החיילות והתפקידים, קרביים, תומכי לחימה, ג'ובניקים, אנשי מחשוב, כלכלה, הנדסה, המון עתודאים שמתפזרים בכל יחידות הצבא עם סיום התואר בכל מגוון התפקידים הפתוחים בעתודה האקדמאית.

ובהמשך בחיים האזרחיים- בכל ענפי המשק, הכלכלה, התעשייה, האקדמיה, חקלאות, מסחר 

!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!

אין תשובה "נכונה" אחת לשאלה הזו, וההחלטה צריכה להתבסס על סדרי העדיפויות, הערכים והצרכים האישיים שלך.

כמדריכה בסניף הנפרד, המחויבות שלך היא לבנות ולהעביר תכנית הדרכה מתאימה לערכים שאת דוגלת בהם. ואף להוות דוגמא אישית לבנות שאת המדריכה שלהן.

האם העיסוק המקביל בחב"ב בסניף המעורב יוצר אצלך קונפליקט פנימי או מסר בעייתי?

האם האופי והרקע הדתי של הבנים המגיעים לסניף המעורב מקשים עליך?

או שיש פעילויות שהאופי שלהם סותר את הערכים שלך?

העובדה שציינת שאם לא תלכי לחב"ב, "סביר להניח שלא יהיה לך חברה אחרת" היא נקודה קריטית. קשרים חברתיים הם דבר בסיסי וחשוב מאוד. אם החב"ב המעורב הוא הדרך היחידה שלך כרגע לשמור על קשרים משמעותיים, עזיבה עלולה לגרום לבדידות ולקושי.

מדוע שלא יהיו לך קשרים חברתיים מחוץ לסניף המעורב? החברות שלך רק שם? אין דרך אחרת לשמר את הקשר עם החברות האלה?  (מפגשים מחוץ לסניף, פעילויות אחרות?)

אולי  לצמצם הגעה לסניף המעורב, לא להפסיק לגמרי? 

זהו הבעיה היא שאני חייבת את זה... זה כאילו השחרור שלי מכל הלחץ והבלאגנים של השבוע...

הרמה הרוחנית של החברה אצלנו היא די גבוהה ובאמת שלא נראלי זה משפיע... פשוט אני חוששת שזה קצת מוזר...

אם הרמה גבוהה מה הבעיה לנסות לעשות הפרדה?

לא כי אני מכיר את הנושא מקרוב, סתם נראלי שזה אמור להיות ככה.

זה מאוד מורכב כי הרמה הרוחנית שלהם גבוהה יחסית לחברה בעיר שלנו...

אני מדייק קצת יותר, חלקם מגיעים מבתים מסורתיים וחלקם חוזרים בתשובה... אני בכלל מהקצה השני, למי שמכיר אני לומדת באולפנת תפארת שזה אולפנה יחסית דוסית וזה פחות או יותר הכיוון שלי...

עכשיו מבינים קצת יותר??

אם כן, המצב יותר מורכב ויש יותר על מה לדון, גם בגלל הצד של הקירוב רחוקים שבעניין, ושזה מחזיק את המתחזקים בתור דתיים, ומראה להם שאפשר להיות שם ולהיות דתיים...

חוץ מזה יש על זה לרב שניאור הרבה דיבורים בעניין, היו כאלה שאחרי בירור אישי מלווה ברבנים גדולים (כדוגמת הרב שמואל אליהו), הרב שניאור הסכים להם להשתתף בפעילויות של סניף מעורב, בכל מקרה אם זה מעניין אותך יש יהודי שעוסק בכל ההקלטות של הרב שניאור ע"פ נושאים, כנראה שיהיה לו הקלטה בנושא, מוזמנת לשלוח לו מייל harav.shneor.ketzשטרודל גימייל נקודה קום. את יכולה לבקש ממנו חומרים בנושא, אם זה מעניין אותך. 

אתה יודע על איזה עוד נושאים יש??

אני ממש מפחדת שבסוף זה גם ישפיע עליי...

כאילו לכו תדעו מה יקרה, זה יכול חס וחלילה לדרדר...

בקיצור מורכב ביותר...

אתה מרגיש בדידות כי אין לך חברים? מה עם חברים לכיתה בלימודים?

אתה לא חבר בתנועת נוער? 

זה הנקודה יש לי חברים אבל אני לא רוצה לבנות את הקשר שלי רק בשביל להרגיש שיש לי חברים ואני לא בודד...(מוזמן להסתכל בשרשור החדש על ללכת לסניף מעורב שאתה לא כל כך מאמין בזה אבל צריך בסוף חברה..)

א- אדם בסופו של דבר מול עצמו גם כשהוא עם חברים וגם כשהוא לבד... האם אתה מהווה חברה טובה לעצמך? 

מעניין לך עם עצמך? האם אתה חבר טוב לעצמך (רגשית)?

תכנס פנימה. בכל אחד יש עושר פנימי וזה תענוג לגלות אותו.

ב- נסה לשים לב לזה שאתה אף פעם לא באמת לבד, תמיד מושגח בידי מישהו שאוהב אותך אהבת עולם...