פעם היתה ילדה
שצמה ביום כיפור.
לאחר שעות ארוכות ומיגעות של תפילת שחרית ומוסף בחברת טישויים רבים
הלכה לה הילדה לביתה הקט, נשכבה במיטתה, ונרדמה.
והינה בחלומה שולחן שבת גדול וסביב ישובים כל בני משפחתה לבושים בבגדי שבת ומחכים לקינוח.
והשולחן נקי מכל פירור ורבב שהרי בחלומות חייב להיות משהו לא הגיוני.
וסבתה עומדת ומחלקת גלידה בגביע לכל הילדים. וכולם מקבלים גלידת שוקולד וגלידת וניל, ורק הילדה קיבלה גלידת וניל בלבד.
והינה אזרה אומץ הילדה לקחה את הכף והוסיפה לעצמה גלידת שוקולד, וגם וניל, שיהיה.
החלה ללקק את הגלידה, ליקקה וליקקה.
ולפתע פתאום
העיר אותה אביה למנחה
ותקץ הילדה והינה חלום
ועד עצם היום הזה לא קיבלה גלידה יען כי לא היה במקפיא.
סוף סיפור טראגי.
מסכנה...