להתפלל על זה הרבה

להתחבר לחברה טובה יותר

איתו.

תחילת מודעות לבעיה
היא כבר חצי פיתרון.

בע"ה תצליח.

לחשוב- למה חשובה לי דעת החברה?
מה יש בי שייחודי רק לי?
ויש. בטוח.

לאט לאט
כשבונים לאט אבל בטוח- ביטחון עצמי- מתוך כנות והבנה ש"אם אין אני לי-  מי לי"
אבל מצד שני- "אין חבוש מתיר עצמו"- ואני כן מסובב בהרבה אנשים שאוהבים ורוצים בטובתי.


התקדמות והצלחה
יהיו מנת חלקך.

תתחיל קביעת יעדים קטנים קטנים. פיצים.
לאט לאט חוויות ההצלחה ייתנו לך פתח לעוד "אתגרים" גדולים יותר
עד שבע"ה תופתע לטובה לגלות את עצמך ואת האור שלך
לסביבה.
ולעצמך.

וכולם ירוויחו !

בהצלחה רבה רבה!
 

גם להעיר פתאום על לשון הרע זה מספיק כדי לעשות משהו הפוך משהחברה מצפה..

של חברה.. כמו שאתה אומר.. להיות מושפע...

תשאל את עצמך מה הקב"ה היה אומר על זה. לא בטוח שהיה מסכים שתעשן. יתרה מכך, חברה שדחפה אותך לעשן. היא לא כל כך טובה, ובהחלט עדיף להתרחק ממנה. מעניין מה עוד היא גורמת לך לעשות? חג שמח

ורק לא להיות בחברה רעה.

אבל אם יש לך אלטרנטיבה (כגון- חברה טובה בסביבה) כדאי לנסות קודם להתחבר עם הטובים ולהימצא בחברה טובה לפני שהולכים לחיות במדבריות...

אין בעיות יש אתגרים!! 

-דרוד וינברג ז"ל-

בס"ד

(כמובן שזה בחינת אקמול ולא טיפול שורש..)

להזכיר לעצמי- שהשי"ת אוהב אותי מאוד מאוד, וכל מטרתי בזה העולם היא רק לעבוד את ה', לא את חבר ולא את עצמי, וממילא אני עושה עכשיו מה שנכון בעיי השי"ת, לא בעיני החברה..

זה ירד מאדד (ברוך ה'..)

אבל עכשיו יש פחות פעילות ממה שהיה לפני הקורונה

בבסיס אני חי כי זה לא דורש ממנו שום פעולה אלא קורה לבד.

ואני ממשיך לחיות כי אני רוצה להתפתח ולהיות יותר שלם ומאמין שעוד יהיה לי טוב.

בנוסף אני מרגיש שיש לי פה תפקיד בעולם שאולי יהיה משמעותי

לא יודע.

מבררים את זה, מחפשים את זה

הלוואי וידעתי

כל הזמן והמטרה שלי היא לאסוף כמה שיותר כוחות כשאני למעלה כדי להצליח לעלות אחרי הירידה הבאה...

ככה עד שיבוא המשיח....