הוא ממשיך באותם מעשים שעליהם ביקש סליחה?
איך מלמדים אותו להפנים? או שככה זה אצל כולם?![]()
במיוחד אם רואים שזה ממילא חסר משמעות בשבילו.
תחשבי איך היית מגיבה לאותו מעשה שלילי אם לא היה לך בארסנל את "תבקש סליחה".
יש תגובה אפשרית?
כתבתי לך על פי הנחה שלי, על פי סצנה שהייתה לי בראש, בלי לבדוק איתך אם זו אכן המציאות אצלכם. קבלי את סליחתי, ובהצלחה עם הילדון!
הילד לא מפנים את הכללים שאומרים לו הלכה למעשה.
הוא מבין מה את אומרת לו, הוא מבין שזה לא בסדר
אבל לא משייך את הדברים האלה למעשים שהוא עושה.
באיזה גיל הוא?
כשילד קטן מבקש סליחה, הוא מתכווין כנראה לומר שאינו רוצה להרגיז - או שסתם מצטט את המנטרה - וממשיך במעשיו.
אז עדיף להסביר בשפה פשוטה למה המשהו הזה אינו טוב, מכאיב, לפי הרמה שאפשר לצפות מהגיל. ה"סליחה" - אם מדובר בפגיעה באח או משהו כזה - צריכה להיות תוצאה-ברצון של ההפנמה הזו. מציעים להגיד סליחה כדי לשמח את הנפגע.
ואם הוא ממשיך, כנראה שאכן הוא קטן מידי מכדי לקשר בין ההבנה הרגעית/סליחה, למה שאח"כ. סבלנות - גם זה יגיע..
[כעת ראיתי מה שהסברת על מה מדובר. אז אפשר לשמוח בכך שהוא אומר "סליחה" מעצמו אחרי הערה. רוצה לפייס אותך.. מבחינתו, אחרי שעשה את המעשה הטוב הזה, הוא כבר שוכח אחרי כמה רגעים בגלל מה זה בעצם נאמר. אז מה שחשוב זה לא שהוא אמר סליחה, אלא זה פשוט ילד שחוזר על משהו שמעירים עליו. דבר מצוי, והצורה שאת פועלת היא טובה.
וכשזה אחרי שמנעת ממנו משהו, הרי שילד בגיל זה, שאומר סליחה אחרי סנקציה, בוודאי שאין לכך משמעות מרובה... מבחינתו זה סוג של נוסחה שבעקבותיה אמא מסירה את הסנקציה..]
גם חינוך צריך להיות בעיתו ולא "כבד מידי"..
בנחת. אם הוא עושה משהו לא ראוי לפי גילו (שזה עצמו צריך שימת לב. הוא מאד קטן..), מעירים בנחת, בחביבות. לעפמים אפשר באופן טבעי, לקחת משהו כי "זה יישבר כך, אי אפשר. אמא אמרה כמה פעמים".. אז הוא יגיד סליחה, ותחזירי, ואם שוב - אז לוקחים לקצת יותר, בנחת, ונותנים משהו חליפי.
ככלל, להרבות בחיוב ולמעט בשלילה.
ומצאתי שיש שונות אדירה. לפי הילד, המניע שלו, לפי הכוחות שלי באותו רגע, המצברוח, סוג המעשה...
בעצם כמו בין מבוגרים. איך אני מגיבה כשמבוגר עושה או אומר דבר שלא נעים לי? באלף דרכים, תלוי מי ומתי ואיך ולמה: אני יכולה ללכת משם, או להסביר למה זה פוגע בי, או להעלים עין, או לצעוק בקול גדול לעזרה, או להחליט שיותר אני לא אחזור לחנות שלו או...
מה דעתך? אולי את רוצה לפרט פה סיטואציה, משהו לדוגמה שהוא עושה, וננסה לחשוב ביחד על דרכי תגובה יעילות?
מי שיש לו רעיון למי הכלבים שייכים שיפנה אלי בבקשה באישי
עד היום לבש ארוך בקיץ,
מסכן שכל החברים בגן עם קצר מרענן - הוא חם לו עם ארוך.
אבל כשהוא עם קצר בשרוול/במכנס הוא מתחיל לגרד כי זה נגיש…
עם השנים למדנו יותר להתנהל עם האטופיק ועכשיו ההתפרצות במצב סבבה
מפחדת לקנות לו מלאי של קצר ולהתבאס (מה שקרה קיץ אחד שפשוט מלא כסף הלך לחולצות שלא השתמש…)
לא יודעת להגיד כי כל החורף סתיו לבש ארוך
בקיצור, באיזה גיל כבר יכלתם לשים להם קצר בקיץ? אם בכלל…
לילדים שלי היה, אבל לא זוכרת שגירדו הרבה.
ומציעה לך לשאול בפורום הו"ל, שהרבה יותר פעיל.
אם העור בסדר והוא לא מגרד, לקנות לו גם קצר.
אני מרגיש, שאת הילדים מטרידה בעיקר ההפסקה הפתאומית (מבחינתם) של פעילות מסגרות החינוך, כשבינינו אף אחד לא יודע מתי יחזרו.
לכל השאר הם יחסית מתרגלים ומסתגלים...
,למישהו יש טיפים איך לתת להם בטחון בנושא זה (יש לילדה אחת לדוגמה עוד חודשיים יום הלדת בגן, וכבר עכשיו מוטרדת האם יתקיים או לא...)?
שתדבר איתה בטלפון. שכשיחזרו לגן יחגגו לה.
אצלינו משתדלים להתקשר לילדים, ולשלוח סרטונים כדי לשמור על קצת תחושת חיבור כמה שאפשר בין הגן לילדים.
באמת תקופה מורכבת לילדים, מחפשים את השיגרה ואת הביטחון שהם רגילים אליו.
בעקבות המלצה פה של @פשוט אני קניתי סיר בישול איטי.
שמתי בבוקר חלקי עוף ותפוחי אדמה, הוספתי תבלינים והדלקתי על החום הנמוך (יש שתי דרגות חום- נמוך וגבוה, ועוד אפשרות של שמירה על חום)
לאחר חמש שעות בדקתי וראיתי שהעוף לא מתחיל אפילו להיות עשוי, בעוד שעל החום הנמוך ההמלצה היא 6-8 שעות.
בהתייעצות עם גי פי טי הוספתי כוס מים והגברתי לחום הגבוה, חיכיתי עוד שעתיים, וכעת העוף מוכן בקושי, רחוק מאד מלהיות רך ועסיסי כמו
שתארו לי. התפוחי אדמה מוכנים אבל מעט קשים. בקיצור, ממש לא מה שדמיינתי.
אשמח שתאירו את עיני איפה טעיתי, כי תוצאה כזאת יכולתי להשיג גם אם הייתי מניחה סיר עם עופות על האינדוקציה לכמה שעות (ואז החום היה הרבה יותר גבוה והבישול יותר טוב)
בנוסף, הנוזלים בתבשיל בקושי מבעבעים, זה נראה כאילו החום כל כך חלש!
זה לא סיר לאפיה זה סיר לבישול
ואולי היה כדאי לכסות עם מגבת מעל
בימים הראשונים האיש שלי עבד מהבית, ועכשיו נוסע לעבודה.
מה אתן עושות כדי לגרום לאיש שלכן להבין שיחד עם העבודה, יהיה קשוב לצרכים שלכן ושל הילדים?
שיש לך ולילדים יותר צורך ממנו בימים האלה?
אולי פשוט לדבר איתו על זה
בטח שנסע לעבודה. יש לכם חשבונות לשלם ומשפחה לגדל. צריך להעריך את זה ולקבל את זה קודם כל.
אחר כך אפשר לאזן מחדש.
היה לי ממש מאתגר היום הרגשתי פשוט אמא גרועה/
הייתי כל כך עייפה ורק רציתי שמישהו יחליף אותי ויהיה לי שקט לשעה
אני ממש צריכה שתגיע שעה מוקדם יותר/שתבקש לעבוד מהבית/שתיתתן לי שעה לנוח כשאתה בא כדי שאני אצליח לחזור לעצמי/שתראה את המאמצים שלי/שתיקח אחריות על x וכו
או הסביבה, ירושלים, או כל מקום אחר.
לא דרך הקופה
מישהו פרטי שאני יכולה להתקשר אליו לפלאפון באופן אישי.
אשמח לטלפון בפרטי
ולא מתקשרים אליהם ישירות לטלפון.
בכל אופן, עוד כחודש יש לנו תור לפסיכיאטר פרטי שקיבלנו עליו המלצות, והוא מקבל בתל אביב. אחרי התור אוכל להמליץ עליו באופן אישי כנראה...
אבלאם אפשר בכל זאת מספר...
את ד''ר ליעד רוטשטיין
ד''ר מאיה אליעזר
במרכז, פרטיות