אבל יש לי חברה שלומדת ריפוי בעיסוק באוניברסיטת חיפה, והיא היתה צריכה פסיכומטרי 670. לתשומת לבך....

מצטערת להוריד אותך קצת מהעץ הגבוה...

כותבת על פי ניסיונה של ביתי שחשבה על לימודי ריפוי בעיסוק (ובסוף ירדה מזה) ועל סמך ניסיון של חברותיה.

א. בשנים האחרונות נעשה מאד פופולארי לנסות להתקבל למקצועות הפרא רפואיים, יש המוני מועמדים (ובעיקר מועמדות) שמנסים להתקבל, ולכן על פי רוב, גם מי שעומד בתנאי הסף שכתובים באתרי האוניברסיטאות לא יתקבל.

צריך נתונים גבוהים יותר ממה שנדרש על הנייר (כמעט כמו לרפואה...). מה גם שיש לך פסיכומטרי שרחוק מהדרישות...

ב. לשלוחות החרדיות (מבח"ר ואונו- המחלקה החרדית) מותר לקבל רק בוגרות סמינרים על פי רשימה סגורה של המל"ג. אם למדת באולפנא או במוסדות חב"ד וכדומה, הם לא יוכלו לקבל אותך בכל מקרה (זה לא בשליטתם, זו הכתבה קשוחה מאד של המל"ג).

ג. באונו לא הייתי ממליצה ללמוד שום מקצוע פרא רפואי (למרות שתנאי הקבלה טיפה יותר אנושיים) כיוון שהם מסננים ומעיפים בסיום כל שנה כמות מסוימת של סטודנטיות. 

דהיינו, יכולה להיות סטודנטית (ושמעתי על כמה וכמה מקרים כאלו) שקרעו את עצמן כדי לשפר את הפסיכומטרי, וקרעו את עצמן בלימודי של שנה א' ואפילו של שנה ב' ואז מצאו את עצמן עפות מהלימודים רק בגלל שיש סטודנטיות יותר חכמות מהן. וכל מה שהן למדו והשקיעו לא שווה כלום.

הן היו סטודנטיות טובות ומשקיעניות, אבל פשוט יש כמות מסוימת של סטודנטיות שיתקבלו לשנה הבאה ויעבירו רק את המצטיינות ביותר ולא את כולן. אז יש פה סיכון שלא שווה את המאמץ הגדול.

חוץ מזה שבאונו השכ"ל הוא של מכללה פרטית שזה בערך פי 3 משכ"ל אוניברסיטאי.

ד. אני עצמי עובדת כקלינאית תקשורת כבר 15 שנה, אני אוהבת את העבודה שלי, אבל לא ברורה לי הנהירה שיש בשנים האחרונות למקצועות הללו, זה לא שווה את ההשקעה המופרזת שנדרשת בחלק מהמקרים. לא מרוויחים כ"כ הרבה (אם את שכירה ולא גרה באיזה חור נידח שיש בו מחסור בעובדות), יש כל הזמן קיצוצים במשרד החינוך והעומס על כל עובדת נעשה יותר ויותר כבד. ולפתוח קליניקה זה דורש השקעה רבה (במיוחד למרפאות בעיסוק ופיזיותרפיסטיות שזקוקות למרחב גדול וציוד יקר)  ואנשים רוצים טיפולים אחה"צ שזה פחות נוח לאימהות.

שוב, מצטערת להוריד אותך מהעץ, התלבטתי האם לכתוב לך, כי חלומות זה דבר נפלא וחשוב, אבל עדיף לדעת מראש את העובדות...

מקצועות קרובים/בעלי אופי טיפולי עם דרישות לא בשמים וכן עם תנאים סבירים.

מקצוע לדעתי מקסים ממש עוזר וחשוב דרשותיו לא גבוהות ויש לו מלא מלגות בגלל מחסור בו

טיפולי-ייעוצי. מאוד מתעניינת בעבודה סוציאלית, אבל הבנתי שהתנאים גרועים ממש (שכר, כמות שעות עבודה ועוד)

למשל טיפול באומנות/דרמה/תנועה/מוסיקה וכדומה. אפשר להמשיך לתואר 2 בעבודה סוציאלית ואז אפשר לטפל באופן פרטי וכדומה,

אבל זה תחום שונה מהתחום הפרא רפואי, הרבה יותר קשה מבחינה נפשית, מצד שני עוזרים ולעיתים ממש מצילים אנשים במצבים קשים מאד. 

קודם כל, בעיני הדבר החשוב ביותר הוא לחשוב מה את אוהבת לעשות, מה נותן לך שמחה וסיפוק, באיזה תחומים את טובה ומוכשרת?

תנסי לדמיין את עצמך בעוד 15 שנה. לאן את רוצה להגיע? איך את מדמיינת את עצמך?

יש אתרים בנושאי הכוונה מקצועית, עם רשימות של מגוון מקצועות, כדאי לחפש.

בהצלחה!

עם זאת הם דורשים פסיכומטרי יותר נסבל... בכל מקרה מעל 600

בתור אחת שמתחילה בראשון הקרוב ללמוד ריפוי בעיסוק באוניברסיטת תל אביב- הדרישות הן אכן גבוהות (פסיכו מעל 600 תנאי סף וציון התאמה 652) בתור אחת שקיבלה 618 בפסיכו' בשילוב ממוצע של 108 בבגרות המתנתי ה-מון זמן ברשימת המתנה על אף שהציונים מספיקים- פשוט כי היו כאלה יותר טובים ממני

בנוסף צריך שהציון של פרק האנגלית יהיה לפחות 120 (עשיתי בשביל זה פעמים אמי"ר כדי לשפר- הם לא מוותרים אפילו על נקודה!)

ועוד דבר אלו קורסים בפיזיקה וכימיה שצריך להיבחן עליהם ולהשיג ציון עובר (במידה ואין לך בגרות בהם)- מניסיון זה לא כל כך נורא...

חשוב לזכור שגם יש ראיון שהוא משמעותי ביותר

קיצור, כמה נק'--- בכל אופן מומלץ להשקיע בפסיכו!

(אגב, בחיפה הדרישה של האנגלית היא 104 נק ואין דרישה של פיזיקה-כימיה, גם אצלם יש ראיון וקודם לו מבחן מוזר כזה מטעמם---סבבה, מניסיון.)

אבל זה היה רק התירוץ.

האמת שלא התאים לי והלכתי ללמוד תעודה מקצועית.

נהניתי מקורס ספציפי והרגשתי שהתואר שאני עושה פחות יועיל לי לחיים כמקצוע.

פירוט נרחב יותר באישי, לא רוצה לעשות אאוטינג.

אבל תואר שלישי עזבתי 3 פעמים (וגם במה שבחרתי החלפתי מנחה ונושא וכו תוך כדי נסיעה).

הסיבות לעזוב היו בעיקר עיסוקים שלא אפשרו לי את הלימודים. בדיעבד אני מבין שצריך הרבה ידע ותשוקה לחקור משהו מסוים ("להיות לא פחות ממאוהב בנושא המחקר שלך", כלשון חבר טוב שלי שסיים phd קצת לפני שהתחלתי). ועד אז זה סתם דמיונות שאני רוצה שיקראו לי ד"ר וכדו, אבל לא באמת מסוגל לבצע את זה (וזה אכן הרבה יותר מורכב ממה שזה נראה).

הדברים שכתבתי יותר רלוונטיים לתארים מתקדמים. לגבי תואר ראשון, לדעתי מאוד חשוב לבחור את הנושא הכי ליבתי שמעניין אותך. לדוגמה, אם מעניינת היסטוריה, אז יש סיכוי שאת יכולה ללמוס פילוסופיה ואחר כך לעשות תואר שני בהיסטוריה, אבל סביר שאת הבסעס של האירועים ההיסטוריים הבסיסיים לומדים בתואר ראשון ואז תהיי עם תואר לא רלוונטי מספיק ועם חור לא קטן בהשכלה שדי יהיה קשה להשלים אותו (תואר ראשון הוא ארוך ויקר ולא מאוד יוקרתי, כך שרוב מי שיש לו תואר ראשון לא יחזור לעשות תואר ראשון נוסף).

לכן הייתי הולך על התחום שבבסיס שלו הוא הכי מעניין אותי. תואר שני ושלישי זה הרבה יותר מורכב והרבה פעמים כמעט לא רלוונטי הטייטל של התואר, בפרט אם לומדים תואר שני מחקרי.

בהצלחה גדולה!!

אבל ככלל, לדעתי כדאי להתפתח בתחום שלא חוזר על עצמו מצד אחד, ומצד שני לא שונה מדי וגם כן מרחיב אופקים.

לדוגמה, הרבה אומרים לא לעשות 2 תארים במנהל עסקים (דוגרי, לא מבין מי בכלל עושה תואר ראשון במנהל עסקים, אבל שיהיה...). כי זה כמעט אותו חומר וללא אפיק להתקדם. מאידך, מאוד נפוץ אצל מורים דתיים, שלומדים תואר ראשון בתחום שמעניין (אנגלית, מתמטיקה וכדו), ותואר שני בניהול בחינוך, שזה פותח יותר שערים לריכוז תחום, ניהול בית ספר או ניהול ברשות או בארגונים שונים.

מצד שני, ללמוד משהו מתחום אחר זה גם בעייתי. כי אז הדרישות לא נגמרות... (אם באמת רוצים להחליף תחום זה שווה, אבל לא תמיד יש אפשרות כזו). לדוגמה אם אני זוכר נכון, די בעייתי להתקדם במחקר על משפטים או עבודה סוציאלית בלי תואר ראשון בתחום (אני מדגיש מחקר כי להיות עוד או עוס בכל מקרה צריך תואר ראשון בתחום), ואין קיצורים או שהקיצורים הם לא ממש קיצורים 😉

אישית, אני למדתי תואר ראשון שמאוד בסגנון מדעי החברה, ואת התואר השני עשיתי באותו תחום אבל בסגנון יותר של מדעי הרוח. זה גם העשיר אותי והרחיב לי את ההסתכלות, וגם כשהתקדמתי פחות פחדתי משיטת המחקר וסגנון הכתיבה של העבודות.

התהליך הוא מנסיוני:

1. תבחר תת תחום שהדליק אותך בתואר הראשון 

2. תבדוק מי מחברי הסגל חוקרים בנושא הזה

3. תקבע פגישה אישית אצל הרלוונטים ותשאל אותם על תחומי המחקר שלהם. בד"כ אחת משאלות המחקר תעניין אותך יותר.

יש לי נסיון בנושא, מוזמנ\ת באישי.

הבנתי שהתואר ידרוש ממני המון אנרגיות, זמן וכסף, הרבה יותר ממה שחשבתי. וגם הבנתי שאני בכלל לא בטוחה שהכיוון שחשבתי עליו להמשך החיים המקצועיים, אז החלטתי לפרוש.

עכשיו מתכננת להתחיל לימודים במסלול אחר לגמרי.

לבדוק תארים שהלמידה יותר מתאימה לך

מבחינת כמה קורסים מתמטיים

או מדו חוגי לחד חוגי..

אם שילמת הרבה כסף ויש לך עוד קצת כוח יכול להיות שזה כדאי.

כי הבנתי שאני לא רוצה לעסוק בו אחרי שאסיים..

מאז עשיתי כבר 2 תארים בתחומים שחשבתי שכן יתאימו לי ובאף אחד בינתיים אני לא עובדת חחח (עובדת בתחום אחר)

אחרי כמעט שנה וסמסטר, ועברתי תחום בסוף אותה שנה. אחת ההחלטות הטובות שקיבלתי.

נכון, זרקתי שנתיים לפח. אבל מתואר שהיה לי בו רע, עברתי למקום שטוב לי בו ממש.

כשסטודנטים מתייעצים איתי אם לעזוב או לא, לפעמים ההמלצה שלי היא כן לעזוב. כמובן תלוי בסטודנט ובסיבה.

אבל לא לפחד לעזוב תואר אם לא מתאים. זה כולה תואר!

וואו.

לא חייבת כמובן

היום בן 44

התחלתי ללמוד בן 24

התחלתי מסלול מעבר להנדסה נמרחתי שנתיים ולא הצלחתי לעבור

עברתי לאוניברסיטה למתמטיקה במטרה להשתלב עם מדמח ואחרי שנתיים שוב קיבלתי הפסקת לימודים בגלל נכשל פעמיים באותו קורס

ואז חזרתי למכללה עם מסלול מעבר למדעיה המחשב והצלחתי סוף סוף אחרי 6 שנים לסיים שנה א ולעבור לאוניברסיטה לתואר כסטודנט בתקן מסודר

ואז נולדו לנו תאומים ובמקביל למדתי לתואר מדמח שנה ב עם דאגות של פרנסה...

ושוב שנתיים כמעט סיימתי שנה ב ושוב מלחמה ושוב בלגן ושוב נכשלתי פעמיים בקורס ואז ויתרתי ואמרתי שלום אחרי 8 שנים של לימודים וסיום שנה וחצי+ של תואר במדעי המחשב

עם המון ניסיון בהוראה ותגבור בתגלגלתי לעולם החינוך

הדרכתי בפנימיה בגיל 33 לימדתי מתמטיקה לקחתי על עצמי תפקידים משרדיים בישיבה תיכונית הגעתי לאחלה שכר יחסית למצבי... ואז.... הגיע אלינו הקורונה הזכורה לרעה... ושוב הכל התבחבש ומצאנו את עצמינו בחלת...

ושוב החלטתי לחזור ללמוד

חיפשתי וחיפשתי והתחלתי ללמוד מהתחלה לתואר בפיזיקה

הקורסים במתמטיקה עברו בסבבה יחסית אני קצת מתברבר עם הפיזיקה אבל אחרי 6 שנים נוספות בגילי 44 עם שלושה ילדים ומשרה מלאה אני עוד שנה בגיל 45.5 כנראה אסיים תואר ראשון בפיזיקה

ואז אתחיל לחפש את עצמי ואחשוב מה אני רוצה לעשות כשאהיה גדול...

אולי תואר שני

או חנסות לחפש מקום בתעשיה שירצה להעסיק אותי

או להמשיך בהוראה בצורה מסודרת

אז אם אתם רוצים לשאול שאלה יש לי ניססיון בכל התארים

הנדסה, מתמטיקה, מדמח, פיזיקה (וגם קצת ת.הוראה מהתקופה בישיבת הסדר)

סטודנט נצחי לצערי

הלימודים די סינדלו אפשרויות קידום מקצועי

אני מכיר הרבה אנשים שלמדו קורס תכנות טוב והצליחו להשתלב בתעשיה בצורה ממש טובה

אבל אני לא נתתי לזה זמן לקאות כי כל הזמן הייתי טרוד במבחנים ולימודים ועבודה

מנקודת מבט שלי היום אני אומר הכל לטובה, ומתפלל לשינוי ואומץ לעזוב הכל ולפתוח דף חדש

גם בעולם ההוראה אםאני אצא ואאסוף תלמידים לשיעורים םרטיים וקבוצות קטנות כנראה ארוויח יותר אבל התרגלנו למקום המסודר בלי הרבה כאב ראש עם משכורת בסוף החודש

קשה לעזוב את מקום הנוחות ולחפש אטרקציות

מה גם אני לפני בנייה של בית אז זה לא זמן לחיפוש הרפתקאות

אם יורשה לי, יכול להיות שהאוניברסיטה זה סוג של מקום בטוח בשבילך לעומת דברים אחרים?

כלומר, שיש לך משהו שלא רוצה שהלימודים יגמרו ותגיע "לעולם האמיתי"?

אני לא יודע להסביר את מה שקרה לי

אני יודע לומר שלא ידעתי להתמסר ללימודים

תמיד התעסקתי בעוד דברים (בעיקר חיפשתי עבודות שונות) שבמבט לאחור במקום להשקיע 3/4/5 שנים

הרשתי לעצמי להתברבר ולהסתפק גם בעבודות מזדמנות

יש לי כמה מחשבות על הגורם לזה אבל זה לא רלוונטי כי זה בסוף סוג של תירוץ...

אני עברתי, לפני בערך 8 שנים.

מה שעזר לי זה לשים את הלימודים בעדיפות שניהף כלומר לא להיות רק עליהם. זה עזר לי לקחת הכל בפרופורציה, ולעבור אותם שלב אחרי שלב, פשוט בהתמדה כמו בתיכון- באולפנה.

דבר נוסף היה שהמקום שלמדתי בו מאד ניסה להקל את הדרישות ולתת תמיכה כמה שאפשר לסטודנטיות..

מה קורה, מה אפשר לעזור לך?

שני דברים קוראים במקביל…

א. ב"ה בהריון ראשון עכשיו, מה שקצת מוציא אותי מריכוז..

ב. אני בניגוד אליך לצערי, לומדת במקום סופר קשוחחח עם דרישות מעל לממוצע🥴

שמחה בשבילך על הסעיף הראשון, וקצת פחות על הסעיף השני..

פשוט להמשיך. להמשיך כמה שאת יכולה. ללמוד למבחנים, להשקיע בעבודות, לעבור על החומר מדי פעם.

ולקחת את כךל ההקלות שמגיעות לך, שאני לא יודעת בדיוק מהן אבל בטוחה שיש.

יכול להיות שזה כרגע בעדיפות נמוכה יותר מההריון, אבל זה יעזור לך להניח את שלב הלימודים מאחורה ולהתקדם קדימה בהמשך.

שמסיימות עכשיו תואר בסיעוד

אחת מהן גם ילדה באמצע

והצליחה בכל זאת לשמור על ציונים גבוהים

לא קל בכלל

אבל אפשרי

שרדתי כדי לספר...

כמו שכתבו לפני- לזכור שזה לא הכל בחיים.

לי עזר לשאוף ל'עובר'. ואכן כך בערך היה..

ולעבוד כסטודנט לסיעוד בבי''ח, זה מכניס ממש לאווירה, ומביא את התיאוריה לשטח.

ממליצה מכל הלב! אחלה בחירה!!

היתה אווירה טובה.

לא ממש קשה

רוב המרצים היו טובים ומובנים

הפסיכומטרי של המדינה.

קורס מקוון חינמי שנמצא באתר קמפוס IL.

הקורס בנוי בצורה מעולה ואיכותית, לומדים את הדברים לפי הסדר, עם שיעורים מוסברים היטב, הרבה תרגול וסימולציות.

אבל צריך לדעת לשבת ללמוד מול המחשב לבד. יש להם גם מסגרות בתשלום של ליווי בכמה מסלולים ואז את יותר מחוייבת לקצב של קבוצה, יש שיעורי זום וגם הדרכות פרטניות.

אבל מפנה אותך להתרשם מזה הפסיכומטרי של המדינה - קורס פסיכומטרי מקיף בחינם | קמפוס IL 

אמנם יקר יחסית אבל שווה כל שקל (אם נכנסים לזה ולוקחים את הדברים ברצינות)

אם את צריכה ציון גבוה, צאי מנקודת הנחה שתצטרכי לעשות כמה.

אני עשיתי עם הפסיכו של המדינה ואחכ שיפרתי עם הקורס של מד ג'ניוס שהוא מומלץ מאד בשביל שיפור בציונים גבוהים (650+)

בהצלחה רבה!

שתדע שזה סתם לא נעים

קיבלת מתנה מטורפת מה' זה לא שלך בכלל

תהיה בענווה 

למדתי אולי אלפיים שעות בשביל זה

ראוי מאוד להגיד על זה כוחי ועוצם ידי עשה לי את החיל הזה

אם השקעת ככ הרבה שעות זה רק אומר שקיבלת חוץ משכל גם כוח רצון התמדה ומשמעת עצמית

ולעשות רק מבחן אחד, מאשר לנסות להשקיע אחרי ולעשות כמה

אגב, מי שרוצה אני יכול לעזור לעבור על הפעם הראשונה

כל אחד צריך ציון אחר. כתלות במה רוצה ללמוד ובממוצע הבגרויות.

יש מקצועות שמספיק 550-600

מנגד, לרפואה למשל, גם 720 מומלץ מאוד לשפר כמה שאפשר (גם אם הבגרויות מעל 115)

ולפותחת - כמה את צריכה בערך? כמה זמן וכסף יש לך להשקיע? האם יש לך משמעת עצמית?

בגדול חושבת שמי שיש לו משמעת לגמרי יכול לבד בעזרת הפסיכו של המדינה, ולהשיג ספרים (מסירה/יד2)

אני צריכה באזור ה600 [עוד לא סגורה סופית על המקום לימודים שארצה... אבל 600 אמור להספיק]

האמת שתכננתי להשקיע את השנה הזו בעיקר בפסיכומטרי כי אין לי זמן לעשות כמה... מקווה בעז"ה להצליח בראשון ולכן רציתי לקחת קורס טוב...

והאמת הופתעתי מהמחירים היקרים... ולכן מתלבטת על הפסיכו של המדינה כי הוא בחינם - וגם אם אקנה את התוספות למיניהם הוא יוצא זול משמעותית ממש לעומת קורסים אחרים...

אבל מתלבטת גם לגבי המשמעת העצמית שלי 😉

רוב האנשים צריכים לעשות כמה ומשתפרים לאט לאט

האמת היא שהתלבטתי אם לעשות את הפסיכומטרי במרץ או ביולי...

מצד אחד אם אעשה במרץ אוכל לעשות גם את של יולי במידה ולא אגיע לציון הרצוי...

מצד שני ליולי יהיה לי יותר זמן ללמוד...

לכל הממליצים לעשות בקמפוס IL - עברתם בפעם הראשונה? לכמה הגעתם?

תודה גדולה לכולם!!

הגעתי ל600+. הספיק למה שרציתי

(האנגלית שלי היתה מזעזעת וזה ממש הוריד לי את הציון)

אבל אני לא בטוח אם יש את התואר הזה שם

ותתחיל להקשיב ביוטיוב להרצאות באנגלית של מה שמעניין אותך וכן פודקאסטים בספוטיפיי.

מניסיוני אל תיקח קורסים ואל תשתמש באפליקציות ללימודי שפות, לא מכיר קורס או אפליקציה טובים כמו ספר, וזה גם לא טוב וגם לרוב מאוד יקר.

אם יש לך גם אופציה ליסוע לתקופה למדינה דוברת אנגלית זה הכי טוב כי תהיה חייב להתמודד באנגלית ותספוג אנגלית מכל מקום.

מספרים עם הסטייג'ם הכי נמוכים ותתקדם. יש הרבה לתלמידים והם מעניינים. וגם לעשות אנסינים של בגרות זה טוב.

האם מטרת העבודה היא כסף או ניסיון בתחום?

בהנחה שיש לי לימודים + עבודת סטודנט,

ואני מחפשת עוד עבודה קטנה מהצד, השלמת הכנסות..

יכולה להקדיש לזה 5-10 שעות שבועיות

מה לגבי מלגת פרח?

עבודה בחנות כמוכרת?

או אריזה למשלוחים

ולא משמרת שחייבת להיות כמה שעות ברצף.

פרח זה אולי רעיון טוב, תודה

יש אמהות שמחפשות. תפרסמי באזור שלך.

להוציא מהגן\לעזור בבוקר בפיזור לגן. להיות עם הילדים בבית ולסייע בעבודות בית קלות.

מחפשים חונכים וחונכים לילדים של נכי צה"ל

הבנתי שזה בדיוק אותו רעיון של פרח

ראיתי אתמול הצעה לעבודה בנקיון בנק (כפר גנים,פתח תקווה). שעתיים ביום 2800 ש"ח.
אם מתאים לך - זה הטלפון 0505305916

וגם אם לא פטור לגמרי, כמה שפחות קורסים יותר טוב