ושמה בשפריצר, בנוסף אני מוסיפה גם סבון כלים שעוזר מאד להוריד כתמי שמן

ועדיין לא הכל יורד..

אבל את יכולה לקנות סבון נוזלי (עדיפות בצבע לבן, כי יש אחרים שמשאירים כתמים), ולשים על כל כתם, להניח בצד לכמה דקות ולמכונת הכביסה, ברוב המקרים הכל יורד..

יותר יעיל, ושומר על אורך חיי הבגד, לא לדחוס את המכונה בכבסים.

ממלאים רק חצי ועוד קצת מכונה - וגם זה לא דחוס. ומפעילים על 40 מעלות, אבל תוכנית של לא פחות משעה וחצי.

הפעולה של המכונה מזכירה את הפעולה של הכובסות המיתולוגיות, שהיו חובטות את הכביסה מצד לצד. בשביל זה צריך מספיק מקום פנוי במכונה. וגם משך הפעולה של המכונה היא פונקציה בניקיון.

יוצא מבהיק, ואני משתמשת בשני שליש פקק נוזל כביסה בלבד.

אם הבגדים מלוכלכים מאוד, אפשר להאריך את משך הפעולה לשעתיים וחצי - לרוב זה מספיק. 

אני משתמשת בסנו מקסימה, אבל לא כל כך משנה איזה. פעם השתמשתי גם בטייד.

פשוט ראיתי שהאבקה סותמת לי את המכונה.

לכביסה לבנה אני שמה בתחתית הפקק כ-1/5 נוזל כביסה של אריאל (שהיא יותר אגרסיבית) ומוסיפה עליה סנו מקסימה.

כמו כתמים שומניים בעיקר, אוכל למינהו.. שווה לנסות.

להשתדל לטפל בכתם שהוא טרי ,סבון כלים מסיר הרבה כתמים בעיקר כתמי אוכל.

אם שמים מעט סבון כלים על כתם טרי ומשפשפים ברך כלל הוא נעלם.

יש קליה ,כדאי להשקיע באבקת כביסה טובה ,אריאל טייד וכו'.

נכון שהאבקות האלה בדרך כלל יקרות, אז אפשר לקנות אותן במבצעים.

אין אפס. יקר ומוריד טוב..

לא מייחצנת אותם

רק מספרת עובדה

זה עוזר בעיקר לכתמים "טבעיים", מירקות וכאלה. גם לכתמי צואה של תינוקות יונקים (ואולי לא רק יונקים? לא בטוחה).

עוזר ממש לשים פנטסטיק לניקוי רב תכליתי (לא זה לרצפה) על הכתם וככה להכניס למכונה

למרוח לפני הכביסה את הכתמים במשחת "סיף" של קלין, להרטיב ולשפשף מעט

להכניס ככה למכונה

משחת סיף היא כמו ה"אמה"  לכלים של דור הסבתות רק בשם אחר. נמצא באיזור של הסבוני כלים בסופר.

קופסת פלסטיק כחולה עם מכסה.

זה כן התעסקות לפני הכביסה, אבל לפחות יותר זול מאוקסיג'ן. הורס לי את עור הידיים, לך כדאי

לעבוד עם כפפות... למרות שקצת פחות יעיל מאוקסיג'ן לטעמי.

ונכון שזו התעסקות.. אבל ככה זה.. כתמים זו התעסקות... 

כתמים קשים אני מטפלת בהם עם "סיף" ושמה במכונה עם נוזל סנו אוקסיג'ן או נוזל קליה , קליה לטעמי טיפה יותר מוצלח

או אבקת ווניש קליה לכתמים קשים אם זה כתמים יותר קשים, מוציאה מעולה!

האבקה שבקופסת פלסטיק ורודה קטנה, יקר מאוד, קניתי לפני שלוש שנים מלא

אריזות ,כשהיה מבצע טוב , עכשיו אני משתמשת בקופסה האחרונה. לא כדאי שתקני במחיר מלא.. לא מצדיק 

אם זה לא בגדים יקרים.

סבון אסטוניש מוצק, אמא שלי הייתה משתמשת בזה כשעוד היו לה כתמים לכבס, 

והוא מוצלח. יש בסופרמרקטים רגילים, נניח רמי לוי ושופרסל. צריך לעמוד ולשפשף , אבל הוא מוציא טוב.

סבון כלים פיירי ירוק, - ממש טוב. לדלל בטיפה מים עד שזה לא ירוק-מרוכז,  שלא יהפוך את הבגד לצפרדע ויהרוס אותו.

מכירה מאמא שלי, משהו יקר אבל מעולה למקרי קיצון של איזה בגד חתונות יקר שהוכתם- בקבוקים קטנים של "יעקובי" על כל בקבוק מסיר כתמים כזה

כתוב לאיזה סוג של כתמים הוא מתאים. הציל הרבה בגדים "ייצוגיים" שהכתמנו באירועים.

לגבי אבקת אריאל, אני קונה כשיש מבצע באושר עד , כמה אריזות  של  8 ק"ג 

ב55 ש"ח לאריזה. בלי מבצע 60. זול משמעותית מאוד מאשר לקנות אריזה קטנה בסופר יקר יחסית. 

מספיק לי לכמה חודשים. אם אכפת לך על הכסף, לא כדאי להתייחס לזה שזה גדול או כבד. 

 אמא שלי תמיד שואלת אותי אחרי קניה של 3 אריזות של 8 ק"ג כל אחת, אם פתחתי חדר כביסה של מוסד חוסים, או שהחלטתי לכבס עבור משפחה ברוכת ילדים מבני ברק שקרסה לה המכונה מעודף שימוש, כי אנחנו סה"כ 4 נפשות והאריזות של האבקות תופסות מלא מקום,

אבל זה חוסך הרבה כסף וכדאי. כשמחשבים את זה, אם קונים אריזה של 3 ק"ג נניח, שעולה בשופרסל 30 ש"ח.

לקנות 8 ק"ג במחיר הזה למאה גרם, היה עולה 80 ש"ח. 

אריזה של 8 ק"ג בסופר ממוצע עולה קרוב ל70 ש"ח. אלה דברים שאפילו כדאי לעבור במיוחד בשבילם

אם זה לא כל כך רחוק,

או להשתדל להגיע כשנמצאים גם ככה בעיר שיש אושר-עד ולקנות במבצע סטוק.

בכללי אני לא קונה שם בכלל ולא אוהבת בכלל , בלשון המעטה , את החנות הזאת , אבל כשאנחנו באשדוד פעם בכמה חודשים..

אני נכנסת במיוחד לדברים מסויימים שזולים שם מאוד כמו האבקה של אריאל ותינוקלין לבגדי תינוק. יאמר לזכותם.

(ממש לא הכל כזה זול שם אבל אבקות כביסה כן

לא הייתי שמה סנט מוריץ לבגד של פעוט

גם לדעתי זה הורס את הבגד ומוציא ממנו את הצבע.

תמיד כדאי לטפל כמה שיותר קרוב להיווצרות הכתם. ברור שלא תמיד יוצא, 

אבל עדיף.

מסיר כתמים קשים בשפשוף קל ולא הורס את הידיים.

ויש תא שמיועד למסיר כתמים, אני משתמשת בקליה. 

אני משתמשת בתוכנית הזאת לכל הכביסות הלבנות והבהירות, וזה מוריד כמעט את כל הכתמים. עדיין יש לפעמים כתמים  עקשניים שצריכים טיפול בנפרד.

(לפני שהיתה לי המכונה הזאת הייתי עושה טיפולים פרטניים לכתמים והיה סיווווווט)

אז כשתצטרכו לקנות מכונה חדשה- תדאגו שתהיה תוכנית קדם כביסה להסרת כתמים.... ;) 

כבר כתבתי כאן למעלה.

משתמשת רק במעט סבון לכלים על כתמי שומן מאכל שלא ירדו.

כתמי צבע טבעיים - דשא, פפריקה, שמן, יציאות תינוקות יונקים (מחילה) וכו' - כביסה ואחר כך בשמש.

כתמי טושים עמוקים וגדולים, דיו - אני משרה בחלב רותח - יוצא חדש.

יין אדום - בדרך כלל נעלם אחרי שתי כביסות (שוב, מכונה לא דחוסה) ושמעתי שאפשר גם לשפוך על הכתם יין לבן.

הלבנת כביסה מכותנה לבנה - שבבי סבון טבעי של ליטופית בטמפ' 60. או 40.

כמובן שאם יש גם שומן, אז שמש זה לא מספיק - צריך כמה טיפות של סבון כלים.

פעם בכמה זמן אני לוקחת את כל הבגדים הלבנים (חולצות שבת, גופיות וטייצים של הבנות) עם הכתמים העקשניים והישנים שלא ירדו עם סנו אוקסיג'ן וכו'.. מכבסת ב90 מעלות עם בערך שליש כוס אקונומיקה ששמה בתא אבקת הכביסה יחד עם האבקה. ומרכך כרגיל. כמעט הכל יוצא

יכול להיות יצירה קלילה, סתם ערב שכל אחת מביאה משהו טעים, אוכלים ומדברים.

זה נקרא סיורי טבע עירוני. מגלים צמחים ובעלי חיים.

פיתות על הטאבון ביער..

זה עולה מעט כי זה רק תשלום למדריך.

החלטתי בשלב מסויים להגיע לסעודה מתוך גישה פנימית: אין לי ציפיות מאף אחד. אני לא אחראי על אף אחד. אני מתחיל שלום עליכם אחרי הודעה מספקת, מי שלא רוצה שלא יהיה. אני מקדש - מי שלא נמצא שיקדש לעצמו או שלא יקדש בכלל. אחרי כל כך הרבה סעודות שבהן ניסיתי להחזיק בכוח, לשלוט בסיטואציה, להשליט ''צורה של שולחן שבת'' - חלאס, זה לא שווה את הכעס.

אלה ילדים גם של הקב''ה ומנקודה מסויימת שייקח אחריות... או כמו שרבי נחמן אומר: ''וכן כשמגיע שבת או יום טוב, אזי אני מוסר כל ההתנהגות וכל הענינים והתנועות של אותו השבת או היום טוב להשם יתברך, שיהיה הכל כרצונו יתברך. ואזי איך שמתנהג באותו השבת ויום טוב שוב אינו חושב וחושש כלל שמא לא יצא ידי חובה בהנהגת קדושת אותו היום, מאחר שכבר מסר הכל להשם יתברך וסמך עליו יתברך לבד''

בקיצור, לשחרר וזהו. לאורך זמן השחרור הזה מביא לשיפור במצב. 

שיחות משפחתיות, צחוקים ודאחקות.

אולי התוכן מועבר בצורה מעיקה?

זה נשמע מאד מעיק.

למה לא פשוט לאכול ביחד, לפטפט ולספר חוויות מהשבוע שחלף?

אני מבינה את האידיאל שאתה רואה לנגד עיניך אבל נשמע שזה עושה יותר נזק מתועלת

מאוד מאוד מבינה אותך💔

מאוד כבר אמרתי?

אבל הכי חשוב שתהיה להם חוויה טובה משולחן שבת.

אל תכביד עליהם

תקליל

שישמחו בשולחן שבת, שיהיה כיף, קולות של צחוק, טעם מתוק וזכרונות טובים

צריך שילד יזכור חוויה חיובית משבת , שולחנו, וכלליותו .

תשחרר

שיעור כללי תעביר במקום אחר

בנוסף שים לב יש לך טווח גדול של גילאים

יש דרך!! בגישת "שפר" להורות תוכל למצוא דרך לשפר את סעודת השבת, לשפר את מערכת היחסים בתוך הבית, להבין את הדינמיקה שבין הורים וילדים ומכאן, השמים הם הגבול. חבל לסבול כשאפשר ליהנות מגידול הילדים. גישת שפר, המפתח להורות אחרת. 

אם כי ידיעה זאת, לא עוזרת במיוחד...

קח ממנו כמה טיפים. מנסיון.

1) תעלה נושא עם אמוציות לדיון, והם המדברים. ולא הקהל. אתה מנהל הדיון. 

2) תציב דרישה וציפייה, שאין שלילי בסעודה. רק חיובי !

3) תגרום לחוויה בשולחן, שירה חידונים וכו'

4) תעשה קואליציה עם שניים מהילדים בשירה או בדיון, השאר יצטרפו בהמשך.

5) תעשה קידוש מיד, אנשים רעבים הם אנשים עצבנים.... גם אתה.

6) תהיה אתה רק בחיובי ולא בשלילי.

8) תנמיך ציפייה, ותוציא מראש את כל התמונות והסירטונים והתיאורים מהידברות וכו' ששולחן שבת יש אוירה מדהימה ומשפחתית... לרוב זה לא כך, כל מה שבא ברוך הבא.

9) מסתבר שרוב הריבים הם על אותם דברים פחות או יותר כל שבוע, אוכל, מקום, וכו', תשב עם עצמך או אשתך ותפתור את הבעיות לפני שבת. [כגון חלוקת מקומות שונה]

10) בד"כ יש ילד אחד או שניים שהם עושים את הבלגן - תבודד אותם... בעדינות כמובן. ובלי לפגוע.

11) אם יש לך ילד עם הפרעת קשב ריכוז שייקח ריטלין גם בשבת.

12) אם יש לך הפרעה קח ריטלין לפני הסעודה ..... זה עובד. [וגם אם אין לך הפרעה.... זה עושה את העבודה...]

אם תרצה עוד, פנה אלי באישי.

לגבי ההקנטות- האם הן ממש מעליבות? האם ילדים יוצאים פגועים? אם כן זה (ורק זה) מצריך ומצדיק מלחמת חורמה. אם כולם בסבבה, תזרום.

לגבי זה שהילדים קמים- אנחנו מאוד קיצרנו את הסעודה תמורת זה שהם לא קמים.

יש לך אחריות על דברים מסויימים, ולילדים יש אחריות על דברים מסויימים (כמו כל דבר בחיים).

נראה שאתה עושה את מה שלדעתך מוטל עליך.

אתה לא יכול לשלוט על אחרים (קדרא דבי שותפי..)

תזרום עם הדברים הטובים שאתה עושה ואל תפנה למקומות שבהם אין לך ממילא שליטה

1. תדאג שלך ולאשתך יהיה כיף וטוב בשולחן. תיהנו, תאכלו טוב, תפטפטו בכיף, תספרו דברי תורה.

אנשים רוצים לבוא למקום שטוב בו, ושולחן שבת צריך להיות עונג, לא מטלה.

תנסי לשכול מכל שאר ההגדרות ופשוט לדאוג שיהיה לכם כיף, וכל השאר מפסידים...

2. אפשר להוסיף דברים שכיפיים לבני הבית, ואפילי לשאול מה אוהבים..

סבב של מה היה טוב השבוע, שירה ב2 קולות/סולו של שירים כיפיים והווי משפחתי.

3. לגבי הגדול שמקניט, זה בדרך כלל ככה או רק בסעודה? התנהגויות של הצקות או מריבות על מקום בשולחן זה מגיע מחיפוש מקום במשפחה, מתחושת מצוקה מול המקום שלי וכו.

כן כדאי לנתב אותו למקום שירגיש משמעותי, ושיש לו מקום ומשמעות במשפחה. אפשר לבקש ממנו להכין דבר תורה, לשיר איתך איזה שיר, לעזור בהגשה, או סתם לפרגן לו על משהו.

בכללי לשים לב שהוא בטוב, ומה קורה לו.

ילד שמציק זה ילד שמשהו מציק לו.

4. כמובן תפילות!!

לק"י

אמהות

הריון ולידה

ועוד

יש שם פסיכולוגים גברים מצוינים, אבל לא דתיים אם זה חשוב

אף פעם לא נהיה המעצמה הכלכלית של העולם כי אנחנו עם קטן.

לכן הנביאים אומרים שבעתיד הגויים יסייעו לנו כלכלית כמו שהאומן והמניקה עוזרים לתינוק קטן "והיו מלכים אמנייך ושרותיהם מניקותייך"

היא המדינה המערבית היחידה שהאוכלוסיה שלה מתרבה בעוד שאוכלוסיית המדינות המערביות האחרות צונחת.

ישראל היא מדינה שיש סיכוי לדור שלנו להזדקן בה בכבוד כי יש לה צעירים שישלמו מיסים למחלקת הרווחה.

כבר היום ישראל יכולה לקיים את התעשייה שלה ללא מהגרים (ברוב ענפי התעשיה, יש עבודות בבניין ובמוסכים ובסיעוד שזה יותר קשוח).

ישראל צפויה להגיע ל24 מליון נפש עד שנת 2100 ויש הערכות שזה יקרה עוד לפני כן.

בקיצור הבאת ילדים לעולם זה ברכה לישראל.

לא נראה לי שיום אחד נהיה מליארד כמו הסינים.

ואם מתישהוא נמנה מליארד, אז הסינים ימנו 500 מליארד (ויגורו בכוכבים אחרים או לא יודע מה יהיה. ובכלל השאלה אם ארץ ישראל יכולה הלכתית להתפשט על כל העולם, או שהטבעים ישתנו בעתיד או הטכנולוגיה בעתיד הרחוק תאפשר לנפח את כדור הארץ או לא יודע מה יהיה). בכל מקרה תמיד נהיה עם שמהווה אחוז קטן כמותית מהאנושות, ואף פעם לא נהיה המעצמה הכלכלית של העולם

אנחנו נכנסנו לגור בקראוון כשהיו לנו שני ילדים, ועברנו ממנו עם שלשה ילדים, והיה סביר.

לא זוכר כמה מ"ר הוא היה, אבל היו בו שני חדרי שינה - אחד לנו ואחד לילדים, שהיה בו מקום להשכיב את שלשת הילדים במרווח.

והיתה חצר גדולה שהילדים שוטטו בה בכל זמן שמזג האוויר איפשר את זה....