תאמיני לי אני הרגשתי פעם אחת הרבה יותר תקוע...

הייתי בפינוי דריינוף ואח"כ נסעתי לבית כשהכל נגמר, בזמן שחיכיתי לאוטובוס נכנסתי לקניון (היה שם מזגן) כשכולי מסריח מעשן, עם בגדים מלוכלכים לחלוטין ושק"ש תלוי עלי, הרגשתי תקוע כמו אני לא יודע מה...

אמצע טיול בצפון נגמר האוכל והיינו שיא המסריחות... נכנסנו לקניון בקצרין, גיליתי כמה אנשים יכולים להיות שוקיסטים  גם בכללי אני לא מתאימה לנוף של קניון....

איך הם יודעים לפגוע איפה שבדיוק כואבת איפה שבדיוק מציק- בשמחה הכי אדירה-הם באים והורסים הכל-שמחת בית השואבה-הראש בעננים הרגלים לא מפסיקות לרקוד-ופתאום ידיעה מרה שכזאת...שמזעזעת עד שהכל משתתק.. עד מתי העצב יתערבב בשמחה? מתי כבר השמחה תהיה שלמה? בלי יתומים, שכול, ועצב?

זה לשרשור שמעלל

נוף של קניון גם כן איזה מושג... קניון הוא בשביל כולם לא עושים שם סלקציות מזה לא מתאים לנוף? מה אם אני גר ביצהר ולא בתל אביב אני צריך להרגיש אחרת??? 

בקטע שאנחנו הולכות שמה מסריחות וכולם שמה מתיפיפים להם עם בשמים ובגדים יפים וזהה... חחח זה הכל ו"חפרנית גאה"- בקצרין זה בהחלט לא מוזר. השאלה איך זה במלחה

אם אני הולך ככה בקניון אני גאה בעצמי שכולם נמצאים בקניון ובבית כל היום ואני מטייל!

סתם זה מצחיק

...

זה כבר מפדח אולי...לקניון זה סבבה אבל למרפאת שיניים...

המלצה של אחד שמטייל הרבה קחו איתכם דורדורנט ואז אתם לא נראים כל כך שונים או אולי עוד חולצה...

הלכתי לסדר גבות... היא הייתה בשוק

וואי כולם מזכירים את זה תמיד...כנראה זה קטע בחיים שהפסדתי

כי זה היה ביישוב שלי

כאילו היו.... יחסית לעם ישראל... היה כלוםםם

ועכשיו בכלל מזכירים את זה בגלל כל ההפגנות בגלל הפיגוע...

בואו לחדר

מה זה בואו לחדר?

/My/IM/lmf_.aspx#s#1

זה לא נותן לי להכנס כי אני לא "וותיק" אבלל אחרי 25 הודעות זה כן אמור לתת

דווקא חברים שלי די התלהבו... כי אתה יודע מי שלא רצה כנראה לא נכנס לזה...

אתה ממש ממש חי בסרט...(וכנראה גם החברים שלך) וזה לא כל כך נכון להגיד שמי שרצה לא נכנס... עזוב היה צריך להיות שם בשביל להבין.. מי שלא היה, ...........

בכל מקרה- מגבניקים עצבניים ועייפים זה יצורים ממש לא נחמדים. ממש לא.

אולי בגלל שזה בישוב שלי

אבל לא בטוח

בדיוק כמו בחיים האזרחיים

הציבור הדתי לאומי לא מתרכז בגבולות גזרה צרים - אלא נמצא בכל מגוון החיילות והתפקידים, קרביים, תומכי לחימה, ג'ובניקים, אנשי מחשוב, כלכלה, הנדסה, המון עתודאים שמתפזרים בכל יחידות הצבא עם סיום התואר בכל מגוון התפקידים הפתוחים בעתודה האקדמאית.

ובהמשך בחיים האזרחיים- בכל ענפי המשק, הכלכלה, התעשייה, האקדמיה, חקלאות, מסחר 

אבל בוודאי שיש הרבה הכוונה בציבור הדתי לאומי לצאת דווקא לתפקידים משמועתיים ומובילים בכל מקום ובפרט בצבא

אחד הפעילים זיהה אדם שהניח תפילין בשבוע שעבר והציע לו להניח שוב. להפתעתו, האיש ענה: "לא". כשנשאל מדוע, הוא הסביר בחיוך: "בפעם הקודמת שהנחתי אצלכם, הרגשתי התעוררות כל כך גדולה, שלא רק שקיבלתי על עצמי להניח בכל יום – אלא שכבר הזמנתי דוכן תפילין קבוע למספרה שלי!"

הופכים את העולם!
מתחברים - הנקודה היהודית שלי | קירוב לבבות והפצת יהדות

!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!

אין תשובה "נכונה" אחת לשאלה הזו, וההחלטה צריכה להתבסס על סדרי העדיפויות, הערכים והצרכים האישיים שלך.

כמדריכה בסניף הנפרד, המחויבות שלך היא לבנות ולהעביר תכנית הדרכה מתאימה לערכים שאת דוגלת בהם. ואף להוות דוגמא אישית לבנות שאת המדריכה שלהן.

האם העיסוק המקביל בחב"ב בסניף המעורב יוצר אצלך קונפליקט פנימי או מסר בעייתי?

האם האופי והרקע הדתי של הבנים המגיעים לסניף המעורב מקשים עליך?

או שיש פעילויות שהאופי שלהם סותר את הערכים שלך?

העובדה שציינת שאם לא תלכי לחב"ב, "סביר להניח שלא יהיה לך חברה אחרת" היא נקודה קריטית. קשרים חברתיים הם דבר בסיסי וחשוב מאוד. אם החב"ב המעורב הוא הדרך היחידה שלך כרגע לשמור על קשרים משמעותיים, עזיבה עלולה לגרום לבדידות ולקושי.

מדוע שלא יהיו לך קשרים חברתיים מחוץ לסניף המעורב? החברות שלך רק שם? אין דרך אחרת לשמר את הקשר עם החברות האלה?  (מפגשים מחוץ לסניף, פעילויות אחרות?)

אולי  לצמצם הגעה לסניף המעורב, לא להפסיק לגמרי? 

זהו הבעיה היא שאני חייבת את זה... זה כאילו השחרור שלי מכל הלחץ והבלאגנים של השבוע...

הרמה הרוחנית של החברה אצלנו היא די גבוהה ובאמת שלא נראלי זה משפיע... פשוט אני חוששת שזה קצת מוזר...

אם הרמה גבוהה מה הבעיה לנסות לעשות הפרדה?

לא כי אני מכיר את הנושא מקרוב, סתם נראלי שזה אמור להיות ככה.

זה מאוד מורכב כי הרמה הרוחנית שלהם גבוהה יחסית לחברה בעיר שלנו...

אני מדייק קצת יותר, חלקם מגיעים מבתים מסורתיים וחלקם חוזרים בתשובה... אני בכלל מהקצה השני, למי שמכיר אני לומדת באולפנת תפארת שזה אולפנה יחסית דוסית וזה פחות או יותר הכיוון שלי...

עכשיו מבינים קצת יותר??

אם כן, המצב יותר מורכב ויש יותר על מה לדון, גם בגלל הצד של הקירוב רחוקים שבעניין, ושזה מחזיק את המתחזקים בתור דתיים, ומראה להם שאפשר להיות שם ולהיות דתיים...

חוץ מזה יש על זה לרב שניאור הרבה דיבורים בעניין, היו כאלה שאחרי בירור אישי מלווה ברבנים גדולים (כדוגמת הרב שמואל אליהו), הרב שניאור הסכים להם להשתתף בפעילויות של סניף מעורב, בכל מקרה אם זה מעניין אותך יש יהודי שעוסק בכל ההקלטות של הרב שניאור ע"פ נושאים, כנראה שיהיה לו הקלטה בנושא, מוזמנת לשלוח לו מייל harav.shneor.ketzשטרודל גימייל נקודה קום. את יכולה לבקש ממנו חומרים בנושא, אם זה מעניין אותך. 

אתה יודע על איזה עוד נושאים יש??

אני ממש מפחדת שבסוף זה גם ישפיע עליי...

כאילו לכו תדעו מה יקרה, זה יכול חס וחלילה לדרדר...

בקיצור מורכב ביותר...